var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66176;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66176","0","סברת חכמים האומרים עד חצות","08/01/20 07:06","יא טבת","תש&quot;פ","07:06","שלמה שטרסברג","לא הבנתי את התלבטות הגמרא בברכות ד: כמי סוברים חכמים. הרי המשנה אומרת בפרוש שכל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר ועשו זאת כדי להרחיק את האדם מן העבירה!","205","","1576","True","True","False","","707","213.137.70.227","0","0","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66180","66176","מפני ההמשך המובא בעמוד ב","08/01/20 07:57","יא טבת","תש&quot;פ","07:57","אבי גרינבלט","&quot;כדתניא...כדי שלא יהא וכו'&quot;","539","","1576","True","True","False","","85","80.178.202.72","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66184","66176","דברי המשנה הם פרשנות ר&quot;ג לחכמים הקדמונים","08/01/20 09:19","יא טבת","תש&quot;פ","09:19","דוד כוכב","שאלת הגמרא היא האם 'חכמים' חבריו של רבן גמליאל מסכימים איתו בזה.","125","","1576","True","True","False","","158","213.151.39.241","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66195","66176","הפני יהושע","08/01/20 13:43","יא טבת","תש&quot;פ","13:43","רוגן","מקשה את זה במקום <br />ואומר שבקושי היה קשה למקשה שסייג לא שייך לכאורה בקריאת שמע עיין שם באריכות","844","","1576","True","True","False","","88","188.64.207.213","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66196","66176","ייתכן","08/01/20 14:15","יא טבת","תש&quot;פ","14:15","דרכי שמחה","בבבלי אכן מוסבר שהמשך המשנה 'ולמה אמרו חכמים עד חצות' הנו המשך לדברי רבן גמליאל<br />אך בירושלמי ישנה דעה שחכמים שאומרים עד חצות חולקים במשמעות 'בשכבך', ולשיטתם לא ניתן לקרוא ק&quot;ש אחרי חצות<br />דהיינו, לשיטת ר' אליעזר 'בשכבך' הוא תחילת זמן שכיבה<br />לשיטת חכמים 'בשכבך' הוא בזמן שהולכים לשכב, כולל המאחרים, שזה עד חצות<br />ולשיטת רבן גמליאל 'בשכבך' הוא בזמן ששוכבים פיזית, דהיינו כל הלילה<br /><br />ייתכן שהגמרא רוצה לברר זאת בצורה ברורה, להבהיר את שיטת הבבלי, אחר שבין האמוראים היה ידוע שישנה גם השיטה ההיא בירושלמי","643","","1576","True","True","False","","132","93.173.13.172","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66188","66180","לא ברור איך זה עונה על השאלה","08/01/20 13:01","יא טבת","תש&quot;פ","13:01","שלמה שטרסברג","יש כאן הרחבה של ההסבר כדי להרחיק את האדם מן העברה אבל שאלת הגמרא כמי סוברים חכמים כבר נתבארה במשנה ע&quot;י ר&quot;ג בעצמו","205","","1576","True","True","False","","137","95.86.123.196","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66190","66184","סגנון השאלה הוא כאילו אין לנו כיוון","08/01/20 13:06","יא טבת","תש&quot;פ","13:06","שלמה שטרסברג","וגם לא ברור איזו הו&quot;א יכולה להיות שרבנן שאמרו עד חצות יסברו בביאור הפסוק בשכבך ובקומך כדעת ר&quot;א. ההתארגנות לשינה היא ודאי לא עד חצות הלילה אפילו לא בהו&quot;א","205","","1576","True","True","False","","144","95.86.123.196","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66189","66188","איך נגרמת העבירה (בהנחה שברורה העבירה)?","08/01/20 13:03","יא טבת","תש&quot;פ","13:03","אבי גרינבלט","המשנה לא מסבירה<br />אכן הוכרע שחכמים כדעת ר&quot;ג וברור שאין מה לשאול זאת שוב","539","","1576","True","True","False","","87","80.178.202.72","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66191","66189","אתה צודקת בדבריך שיש תוספת בגמרא","08/01/20 13:10","יא טבת","תש&quot;פ","13:10","שלמה שטרסברג","בנקודה זאת של מה החשש המדויק , על אף שהכיוון ברור גם בלי זה<br />אבל שאלת הגמרא לא הייתה מה יתכוונו חכמים באומרם כדי להרחיק את האדם מהעברה. הגמרא שאלה כמי חכמים סוברים בהבנת הפסוק &quot;בשכבך ובקומך&quot; כדעת ר&quot;א או כדעת ר&quot;ג וזה לכאורה כבר בואר במשנה בהרחבה וגם לא ברור כלל איך אפשר אפילו בהו&quot;א לומר שסוברים כדעת ר&quot;א","205","","1576","True","True","False","","162","95.86.123.196","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66222","66190","סגנון? זו פרשנות ואינו במילים","08/01/20 21:06","יא טבת","תש&quot;פ","21:06","דוד כוכב","זה אכן מה שהגמרא הקשתה.<br />על כל הוה אמינא בגמרא ניתן להתפלפל מה היתה ההוה אמינא. את שיטת הלימוד הזו דחו ראשוני האחרונים. הוה אמינא נכתבת בפעמים רבות רק כקדימון להסבר הדחיה.","125","","1576","True","True","False","","130","213.151.39.241","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66194","66191","דיסוננס קוגניטיבי .....","08/01/20 13:22","יא טבת","תש&quot;פ","13:22","אבי גרינבלט","אמנם נהגה בשנות החמישים אבל יש לזה מקור קדום יותר.....","539","","1576","True","True","False","","83","37.26.148.239","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66214","66194","לא זכיתי להבין","08/01/20 20:41","יא טבת","תש&quot;פ","20:41","שלמה שטרסברג","","205","","1576","False","True","False","","112","95.86.123.196","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66197","66196","דוגמא כזאת לא ראינו בשום","08/01/20 14:34","יא טבת","תש&quot;פ","14:34","רוגן","מקום שכתוב בבלי מפורש ואז הגמרא מסבירה לכן בלי שאחד הראשונים או האחרונים לא כותב את זה קשה לומר לבד <br />ולכן הפני יהושע מסביר שלגמרא היה קשה איך שייך שיהיה גזירה לחכמים עיין שם","844","","1576","True","True","False","","72","188.64.207.188","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66248","66197","מקור חלקי","09/01/20 12:12","יב טבת","תש&quot;פ","12:12","דרכי שמחה","כתב בספר 'מגיד תעלומה' לבעל ה'בני יששכר', בביאורי הירושלמי בסוף הספר:<br />[הבאתי במלואו, עקב העניין בדבריו]<br /><b>וחכמים אומרים עד חצות, ר' ייסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים. כתב המפרש הלכה כחכמים במה שאמרו עד חצות לענין סייג וגדר, אבל מ&quot;מ הלכה ג&quot;כ כרבן גמליאל כדאיתא בבבלי עכ&quot;ל. הנה על כרחך לש&quot;ס זה משמע דס&quot;ל דחכמים ס&quot;ל דאחר חצות לגמרי לא יקרא, דאי ס&quot;ל ג&quot;כ דיקרא גם אחר חצות אם לא קרא רק דנקרא עבריין כמש&quot;ש בבבלי, הנה מה הוא דמקשה לקמן ור&quot;ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה, הרי כחכמים ג&quot;כ עבד דמודו ליה אם לא קרא יקרא אח&quot;כ, אלא על כרחך דחכמים ס&quot;ל דאחר חצות לגמרי לא יקרא, דיכולים החכמים לפוטרו בשב ואל תעשה, ממילא לש&quot;ס הזה הלכה כחכמים ואחר חצות לא יקרא כלל. וכו'.<br />והנה לכאורה ר' יוחנן ס&quot;ל בכאן הלכה כחכמים, ור' יהודה אמר שמואל בגמ' דילן (ח:) הלכה כרבן גמליאל, לכאורה שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, אבל כיון דבש&quot;ס דילן לא הביא דברי ר' יוחנן כלל, משמע דאין הלכה כן וכשמואל פסקינן. וגם לש&quot;ס דילן י&quot;ל דס&quot;ל דגם חכמים מודים דיקרא אחר חצות רק דנקרא עבריין, וכן הוא שיטת הרמב&quot;ם וטוש&quot;ע, ממילא אם נאנס גם עבריין לא נקרא, משא&quot;כ לש&quot;ס הזה נראה דגם בנאנס לא יקרא אחר חצות בתורת חיוב, רק באפשר בכונה כקורא בתורה. והנה הגם שבכ&quot;מ שחולק תלמודא דידן אירושלמי הלכה כתלמודא דידן, עכ&quot;ז הלא דבר גדול הוא לעבור על דברי הירושלמי, על כן מהראוי לכל בעל נפש לעמוד על נפשו שלא יגיע ח&quot;ו אפילו לידי אונס<br /></b><br />ולגופם של דברים, אין בהנחת דברים אלו כדי לחלוק חלילה על דבריו של הפני יהושע זצוק&quot;ל. אלא שדברי תורה 'כפטיש יפוצץ סלע' שמתחלקים לכמה חלקים וע' פנים לתורה<br /><br />וכך כותב ה'פני יהושע' בהסכמה לפירוש 'קרבן העדה' על הירושלמי:<br /><b>להיות נודע לכל יודעי דת תורתינו הקדושה שעיקר לימוד תורה שבע&quot;פ הוא תלמוד בבלי וירושלמי ולא כנחלקין לשתי תורות ח&quot;ו כי אם יחדיו יהיו תמי' במחברת אחת חיבור לקודש ומה שזה סוגר זה פותח כמבואר בפסקי הגאונים והקדמונים</b>","643","","1575","True","True","False","","126","93.173.13.172","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66290","66197","בוודאי ראית היום בדף היומי","12/01/20 13:14","טו טבת","תש&quot;פ","13:14","דרכי שמחה","פשט הגמרא עם רש&quot;י<br />הן בחלק של דברי חכמים, והן בחלק של דברי רבן גמליאל<br />לפי ההסבר הנאמר הדברים מובנים היטב","643","","1572","True","True","False","","161","93.173.13.172","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66218","66214","על מי שחוזר לביתו","08/01/20 20:54","יא טבת","תש&quot;פ","20:54","אבי גרינבלט","המלחמה בין קריאת שמע למנוחה הקצרה שמתארכת עד הבוקר","539","","1576","True","True","False","","83","37.26.149.160","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66251","66248","מהדוגמא שכבודו הביא","09/01/20 12:24","יב טבת","תש&quot;פ","12:24","רוגן","לא רואים את זה <br />אבל יישר כח מעניין מאוד אכן הרבינו יונה פוסק שחכמים ביטלו את העשה","844","","1575","True","True","False","","53","46.19.85.68","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א",""),new Message("66252","66251","לכן קראתי למקור 'חלקי'","09/01/20 12:55","יב טבת","תש&quot;פ","12:55","דרכי שמחה","על הנחת יסוד זו בניתי את הרעיון<br /><br />עכ&quot;פ, עצם העניין שחכמי הבבלי התחשבו בדעת הירושלמי כשכתבו את דבריהם, מוזכר בכמה מהראשונים כבר<br />צריך לקחת בחשבון את המציאות בימים ההם, עת נערכו שני התלמודים, זמן בו עברו תלמידים רבים בין הארצות, כידוע<br /><br />וכך איתא בתלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק א<br /><b>אמר ר' מנא כיי דתנינן תמן שאם יאמר אדם כך אני מקובל יאמרו לו כדברי ר' איש פלוני שמעת </b>","643","","1575","True","True","False","","132","93.173.13.172","0","66176","ברכות|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);