var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=65902;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("65902","0","הגהות הגר&quot;א נדה ע","01/01/20 09:38","ד טבת","תש&quot;פ","09:38","אוריאל שלמוני","עם פירוש אור אליהו<br />אשמח לתגובות הערות והארות","605","pdf","1580","True","True","False","","693","213.151.49.163","0","0","נידה|ע ע&quot;א","0-pdf"),new Message("65904","65902","נראה שדעת הגאון","01/01/20 09:48","ד טבת","תש&quot;פ","09:48","דוד כוכב","שלא יתכן שסוגייתנו תדריך להיפך מהמפורש, במסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק א:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;מעשה שאירע בר' יאשיה ובר' מתיא בן חרש שהיו שניהם יושבים ועוסקין בדברי תורה פירש ר' יאשיה לדרך ארץ א&quot;ל ר' מתיא בן חרש רבי מה לך לעזוב דברי אלהים חיים ולשטוף בדרך ארץ ואף על פי שאתה רבי ואני תלמידך אין טוב לעזוב דברי אלהים חיים ולשטוף בדרך ארץ אמרו כל זמן שיושבין ועוסקין בתורה היו עושין מקנאין זה לזה וכשנפטרין דומין כשהן אוהבים מנעוריהם&quot;.</b></span><br /><br />ובמסכת תענית דף כא ע&quot;א:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? - אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. רבי יוחנן הדר, אלפא לא הדר. עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן&quot;. </b></span>","125","","1580","True","True","False","","153","95.86.113.216","0","65902","נידה|ע ע&quot;א",""),new Message("65916","65902","בנושא אחר","01/01/20 11:16","ד טבת","תש&quot;פ","11:16","אור חדש","יש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=65859'>כאן</a> ברור שעשיתי בענייני מקוואות ובכלל זה ברור יסודי בדעת הגאון ז&quot;ל (ואולי תמצא מה לעשות בדברים) ויש בזה נ&quot;מ גדולה להלכה לימנו שהפוסקים חוששים להבנה בדעתו לחומרא ונראה שהברור הנ&quot;ל יוכל להתיר הספק ולהקל","458","","1580","True","True","False","","101","213.151.55.26","0","65902","נידה|ע ע&quot;א",""),new Message("65918","65904","לכאורה אין הנידון דומה לראיה","01/01/20 11:27","ד טבת","תש&quot;פ","11:27","אוריאל שלמוני","הן באבות דרבי נתן והן בתענית הנידון הוא האם אדם שעוסק בתורה תדיר יעזוב אותה לצורך פרנסה, ודבר זה תלוי בסוג האדם במצבו הכלכלי וברמת בטחונו בה' (והרי רבי יוחנן חזר ללימוד רק בגלל ששמע מהמלאכים והבין שמשמים רומזים לו שהוא צריך לחזור, ומשמע שמשמים לא רצו שאילפא יחזור, שלא קיימא ליה שעתא).וזה גם קשור כמובן למחלוקת רבי ישמעאל ורבי שמעון בברכות לה.<br />ואילו בגמ' בנדה מדובר שהאדם כבר עוסק בדרך ארץ ושואל מה יעשה כדי להתעשר, והתשובה היא שיתפלל וישא ויתן באמונה. ורבינו הגאון בא רק לאפוקי שאין צריך להרבות בסחורה כדי להתעשר אלא מספיק שיעשה השתדלות ראויה ועליה תחול הברכה. כך נלע&quot;ד..","605","","1580","True","True","False","","79","213.151.49.163","0","65902","נידה|ע ע&quot;א",""),new Message("65932","65918","מהביטוי החריף כל כך לא משמע כך","01/01/20 13:42","ד טבת","תש&quot;פ","13:42","דוד כוכב","&quot;נקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה!&quot;, המשמעות היא חד משמעית ששני אלה בני מוות הם! זו הדרכת הגמרא.<br /><br />בברכות המחלוקת היא שרבי שמעון אכן חושש שמא יימשך אחר מלאכתו וירבה בה, ורבי ישמעאל לא חשש וסמך על כך שיעשה מלאכתו עראי ולא ירבה בה. אך לכו&quot;ע אין הדרכה להרבות בה. לכן גם בסוגייתנו אין לגרוס הדרכה להרבות בסחורה.","125","","1580","True","True","False","","133","95.86.113.216","0","65902","נידה|ע ע&quot;א",""),new Message("65937","65932","יתכן שהביטוי החריף הוא דוקא כלפיהם","01/01/20 13:58","ד טבת","תש&quot;פ","13:58","אוריאל שלמוני","כלומר, אפשר לומר שדוקא על אילפא ורבי יוחנן הייתה קפידא שמניחין חיי עוה&quot;ב כיוון שהם ראויים לכך לפי מצבם כנ&quot;ל, אבל כלפי אחרים  אין ראיה.<br />ועוד הרי באותם מקורות משמע שאפילו מעט אין להם לעסוק בדרך ארץ, ואילו בגמ' בנדה גם לפי הגהת הגר&quot;א משמע שרק אין להרבות. <br />ועוד שעיקר הנידון בנדה הוא מה יגרום לעשירות (לא הדרכה כללית לגבי לימוד תורה), ועל זה באה הגהת הגר&quot;א שריבוי העסק בסחורה אינו גורם עשירות (וממילא כיון שלא גורם עשירות יעסוק בתורה ולא ירבה בסחורה).","605","","1580","True","True","False","","41","213.151.49.163","0","65902","נידה|ע ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);