var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=658;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("658","0","עונש החשמונאים","24/08/09 15:58","ד אלול","תשס&quot;ט","15:58","מכון הלכה ברורה","<i>הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה סליקא לאיגרא ורמא קלא אמרה כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא טמנה שבע שנין בדובשא </i><br /><br />וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז&quot;ל (ב&quot;ב ג:) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום. <br />ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים ונצטוו (במדבר יח ז) תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם, ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה'.   [מבאר שכלות בית חשמונאי עד תום נבע מחטא לקיחת המלכות אליהם לשבט לוי ולא העבירוהו לשבט יהודה אשר לו המלוכה בישראל]. <br /><br />(רמב&quot;ן, על בראשית פרק מט פסוק י)","70","","5368","True","True","False","","1481","77.127.50.251","0","0","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("666","658","דברי הרמב&quot;ן קשים מאד","24/08/09 22:29","ד אלול","תשס&quot;ט","22:29","חננאל","א. תשמרו את כהנתכם נאמר רק לענין שהכהנים מחוייבים לעשות מספר עבודות בביהמ&quot;ק (יומא כד.). ואם כדבריו - לא רק המלכות אסורה, אלא כל דבר שאינו מעבודת המקדש.<br /><br />ב. אם כדברי הרמב&quot;ן, מדוע חז&quot;ל לא מחו על כך? אדרבה חכמי הסנהדרין אמרו לינאי &quot;רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן&quot; (קידושין סו.). וכן הקשה בפרי צדיק לחנוכה.<br /><br />ג. לא בית חשמונאי הסירו המחוקק, אלא מלכי יוון.<br /><br />ד. לפי דברי הרמב&quot;ן משמע שעצם המלוכה אסורה לזרעו של אהרן - וזה מנוגד לרמב&quot;ם הלכות מלכים פרק א' (וע&quot;ע שו&quot;ת משפט כהן סי' קמד). וע&quot;ע בפרי צדיק לעיל.<br /><br />ה. עיין בפרי צדיק שאומר שבית חשמונאי נכרת רק משום הצדוקיות של ינאי ועל הכרוך בה (רצח הסנהדרין). ועיין ברש&quot;י  (שיר השירים פ&quot;ו) שמשמע ממנו על שנענשו על המלחמה בין הורקנוס לאריסטובלוס שהביאו את הרומאים לא&quot;י.","81","","5368","True","True","False","","248","84.229.101.86","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("668","666","מרשים. ישר כח גדול!","24/08/09 22:36","ד אלול","תשס&quot;ט","22:36","שאינו יודע לשאול","","48","","5368","False","True","False","","231","77.127.50.251","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("671","666","נראה לי שניתן ליישב את התמיהות","24/08/09 23:07","ד אלול","תשס&quot;ט","23:07","ברוך","א. כדאי לראות את המשך דברי הרמב&quot;ן:<br />ראיתי בירושלמי במסכת הוריות (פ&quot;ג ה&quot;ב) אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה, אמר רבי חייא בר' אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל (דברים יז כ), מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים (שם יח א). הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן, ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא ב) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות. והוא דבר ראוי והגון:<br /><br />ב. אולי ניתן להציע שחוסר המחאה הוא הסיבה לעונש הנורא של הריגת כל החכמים בידי הורדוס. ומעין רמז לדבר בכך שהורדוס הרג אותם דווקא מפני החשש שמא ימחו, והוא כעין מידה כנגד מידה, שאם באמת היו מוחים בזמן היו מונעים את כל השתלשלות העניינים.<br /><br />ג. הרמב&quot;ן מדגיש: והסירו שבט ומחוקק לגמרי. אי השבת מלכי יהודה על כנם הוא ההסרה לגמרי.<br /><br />ד. ראיית הרמב&quot;ן מן הירושלמי לעיל אינה פחות טובה מן הרמב&quot;ם. ומכל מקום, העובדה כי בדיעבד גם כהן יכול להיות מלך, אינה אומרת שהדבר אינו אסור לו מפני הסיבות שכותב הרמב&quot;ן (וכמדומני שזו כוונת הראי&quot;ה בתשובה אליה ציינת)<br /><br />ה. לענ&quot;ד יחס הסיבות אותן הזכרת אל דברי הרמב&quot;ן הוא כיחס הסיבה לסיבת הסיבה.","86","","5368","True","True","False","","254","87.68.145.206","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("672","671","קצת תשובות","24/08/09 23:32","ד אלול","תשס&quot;ט","23:32","חננאל","א. אכן הירושלמי הזה משתמע כרמב&quot;ן. אבל:<br />1. אין רמז לכך שאם עשו כך - הכהנים נענשים.<br />2. אין כל קשר לפסוק שהרמב&quot;ן הביא.<br />3. הרמב&quot;ם אינו חולק על הירושלמי, אלא מסביר שהמשיחה שלא מושחים היא בשמן המשחה.<br /><br />ב. הסיבה להריגת החכמים בידי הורדוס מפורשת בדברי חז&quot;ל על כך שלא רצו לשפוט אותו בדיני נפשות.<br /><br />ג. אין להשוות קום עשה לשב ואל תעשה.<br /><br />ה. כיצד אפשר להשוות איסור (אפילו היה מוסכם שהוא קיים) על הכהנים להיות מלכים, לפשע בו נלחמים שני חלקי העם זה בזה תוך כדי גיוס גויים להלחם באחיהם (ועל כך יש להוסיף את החזיר שהעלו במקום תמידים)? הדבר דומה להשוואה בין אי הנחת תפילין של ר&quot;ת לחילול שבת!","81","","5368","True","True","False","","240","84.229.101.86","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("673","672","סיבה וסיבת הסיבה","25/08/09 00:11","ה אלול","תשס&quot;ט","00:11","ברוך","א. הרמב&quot;ן הבין שהירושלמי בונה את איסור הכהנים למלוך על ייחודם לעבוד (ועל כן הם מנועים מעבר למניעה של שאר ישראל שאינם משבט יהודה). ממילא הפסוק שהוא הביא הוא רלוונטי. כמובן שאין הוכחה מן הירושלמי לרמב&quot;ן, וניתן גם להסביר כמו הרמב&quot;ם, אך יש מקום לעמדת הרמב&quot;ן.<br /><br />ב. לגבי העונש, שאינו מפורש, ואיך ייתכן שיבוא על שוא&quot;ת, וכיצד אפשר להשוות איסור על הכהנים להיות מלכים למלחמת אחים, אני חושב שיש לחלק בין סיבה לבין סיבת הסיבה. <br />לדוגמא, האם חורבן ירושלים היה בגלל שנאת חינם, או בגלל שהשמש של ההוא גברא קם על צד שמאל והזמין בטעות את בר קמצא במקום את קמצא?<br /><br />ברור, כי הסיבה הייתה טעותו של השמש, אך סיבת הסיבה הייתה האוירה המורעלת בירושלים של סוף ימי בית שני.<br /><br />הדבר דומה גם לגבי עבירות, וכפי שלימדונו רבותינו, שמגלגלים חובה על ידי חייב, ושכר עבירה עבירה ועוד. עבירות גדולות שעונשן חמור, הינן פעמים רבות תולדה של שורש עבירה (הנראה) קטן יותר. <br /><br />לדוגמא, האם המניעה מלדון את הורדוס בדיני נפשות אינה מקבילה בדיוק למניעה מלמחות בחשמונאים על לקיחת המלוכה? מדובר באותו שורש, אלא שהשורש הזה הוביל לתוצאה חמורה בהרבה כאשר רוצח נמלט מן הדין בעקבותיו.<br /><br />באופן דומה, החשמונאים נמנעו מלתת את המלוכה לבית דוד בשוא&quot;ת בלבד, ואולי זו עבירה שעונשה המיידי אינו חמור כל כך, אך השורש המורעל של לקיחת שררה שאינה שייכת לך, הוא הוא השורש שמוביל למלחמת אחים, ולמוכנות להשתמש בכל אמצעי על מנת לזכות באותה שררה נחשקת.<br /><br />ובאותו אופן, גם מידה כנגד מידה הייתה כאן - מי שיוצר אוירה ציבורית בה כל אחד יכול ליטול את המלוכה, ואף אם אין היא מגיעה לו, מסתכן בכך שגם עבדיו ילמדו ממנו.","86","","5367","True","True","False","","260","87.68.145.206","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב",""),new Message("674","673","קשה לי להסכים","25/08/09 05:39","ה אלול","תשס&quot;ט","05:39","חננאל","א. הרמב&quot;ן מעביר ביקורת שאין לה רמז בדברי חז&quot;ל, על חסידי עליון שבמסירות נפש, הצילו את עם ישראל ואת התורה בו בזמן ששבט יהודה שהיה צריך לעשות משהו, השתתף במשחקים האולימפיים. על העברת ביקורת כזו - המוציא מחבירו עליו הראיה. <br /><br />גם הירושלמי <b>שלכאורה </b>תומך בדעת הרמב&quot;ן, אומר רק שאין לעשות כך לכתחילה - אין כל רמז לעונש, בודאי לא לעונש קשה כזה.<br /><br />ב. החשמנאים אינם לוקחים שררה שאינה שייכת להם. עיין ברע&quot;ב על &quot;במקום שאין אנשים השתדל להיות איש&quot; - שזה בדיוק מה שהחשמונאים עושים. <br /><br />בודאי שאינם עושים זאת מבקשת השררה. אחרוני החשמונאים - כן. הראשונים ודאי שלא.<br /><br />ושוב: גם לגבי סיבת הסיבה, היכן מצינו אפילו רמז בדברי חז&quot;ל לכך? על כך נאמר &quot;כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה&quot; (ירושלמי פסחים).<br /><br />עדיף לי לטעות בלימוד זכות, מלטעות בלימוד חובה.","81","","5367","True","True","False","","192","84.229.101.86","0","658","בבא בתרא|ג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);