var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6564;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6564","0","&quot;כלום הקנה זה אלא מה שקנו לו&quot;","25/01/11 00:53","כ שבט","תשע&quot;א","00:53","המכריע","הסוגיא מביאה את ספיקו של רמי בר חמא בכהן שהתפיס את הבכור לבדק הבית האם מותר למוכרו באיטליז ולשוקלו בליטרא, דבר האסור בבכור (או מדרבנן כמהלך הסוגיא או מן התורה עי' תוס' ד&quot;ה התפיס) בדרך כלל, משום שכאן הרווח יהא להקדש דבדק הבית. <br /><br />   לאחר ניסיון לפשוט ממתניתין שנדחה, מסיק ר' אמי לפשוט דאין נשקל בליטרא מכח הטענה שבכותרת. הסברא הזו נראית תמוהה מאד, ורש&quot;י מפרש דאין יכול הכהן שיש לו בבכור רק את ערכו כשנמכר שלא בליטרא, להתפיס באופן שיהא לבדק הבית את ערכו המלא כשיימכר ע&quot;י שקילה בליטרא, דאין לשני אלא מה שהיה לראשון, ואם למקדיש אין זאת, מנין יהא זאת להקדש. <br /><br />   הדבר נראה זר מאד, וכי את הערך מקדישים, הלא מקדיש את החפצא להיותו שייך מעתה להקדש בדק הבית, ובדבר שאין להקדש מה לעשות בו (כמו לבנים לבנין וכדומה שיוכל לחזק בהן עצמן בדקי הבית) הרי חל בו קדושה רק לענין להימכר, ויש נפקא מינות מסויימות מכך כידוע, אבל החפץ הוא המוקדש וההקדש מוכרו כבעל החפץ ומקבל את תמורתו, ואם במעבר מהבעלים להקדש החפץ מתייקר מסיבה כלשהיא, (כגון אילו על חפצי הקדש אנשים היו משלמים יותר), ברור שהקדש מקבל את מלוא תמורתו העכשוית, ומה טענה היא זו. (ועי' ש&quot;מ אות ב' ודבריו לכ' הן תמיהה על תמיהה).<br /><br />   אם מישהו נתקל בהסבר מניח את הדעת אודה לו מראש על העתקתו או הפנייה אליו.","199","","4847","True","True","False","","923","213.151.43.244","0","0","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6565","6564","ביאור הגרי&quot;ז [הובא בש&quot;ס לובלין]","25/01/11 07:34","כ שבט","תשע&quot;א","07:34","משיב מאורות דף היומי","הכלל שאין קדושה חלה על קדושה נוהג אף בבכור בעל מום, למרות שהוא שייך לבעלים. <br />ולכן כשהתפיס בכור בעל מום לא הקדיש אלא דמי טובת הנאה שבו דאין הקדש חל על גוף הבהמה שתיעשה בדק הבית.","142","","4847","True","True","False","","261","80.230.85.146","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6566","6564","יש חילוק","25/01/11 07:41","כ שבט","תשע&quot;א","07:41","דוד כוכב","קיים הבדל בין מכירת חפץ אשר ערכו התייקר ברשות ההקדש, לבין מקרה דידן.<br />כאן מדובר בשני חפצים שונים.<br />עצם הזכות לשקול את הבכור כדי לקבל עליו דמים מרובים יותר, לא נמכרה להקדש מעולם, היא 'שייכת' לקדושת הבכור.","125","","4847","True","True","False","","118","212.76.114.46","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6570","6566","השאלה","25/01/11 14:58","כ שבט","תשע&quot;א","14:58","משיב מאורות דף היומי","שהאפשרות לשקול אינה חלק מהבעלות אלא היא איסור צדדי בשימוש בבכור. מכיון שאסור לשקול, הוא מפסיד כסף, אבל אין הזכות לשקול, שווה כסף מצד עצמה.","142","","4847","True","True","False","","239","82.166.18.134","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6571","6570","תוספת ביאור לשאלה","25/01/11 15:19","כ שבט","תשע&quot;א","15:19","המכריע","אכן כפי שביאר המשיב בטוב טעם ר' דוד לא יישב כלום. אבל דברי הגרי&quot;ז שהובאו לעיל, למרות חשיבותם עדיין לכא' לא מספקים. הרי גם הגרי&quot;ז מודה שאע&quot;פ שלא תחול קדושה, מ&quot;מ &quot;בעלות&quot; עוברת, דהיינו הכהן יכול למכור אפילו להדיוט, וכשמקדיש לבדק הבית הבכור עובר לבעלותם, ואין זו &quot;טובת הנאה&quot; מופשטת, אלא התמורה מתקבלת אצלם מכיון שהם הבעלים, וא&quot;כ אם בידם למכור במחיר גבוה, מה מונע זאת.<br /><br />   בעצם הנושא אי משכחת לה בעלות הקדש ללא קדושה כבר דשו רבים כידוע, בפרק המוכר את הספינה ברמב&quot;ן על חצר הקדש שזכתה, ויש שם קוב&quot;ש שתולה בענין מחלוקת רמב&quot;ן ותוס' שהחליפו שיטתם אי הקדושה גורמת לבעלות, או הקדושה היא עד כמה שהקדש בעלים ויסוד איסורי הקדש הוא כגזילה בהדיוט כהגר&quot;ח, ואכמ&quot;ל.","199","","4847","True","True","False","","140","213.151.43.244","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6573","6570","ניתן למכור זכות זו","25/01/11 15:22","כ שבט","תשע&quot;א","15:22","דוד כוכב","ניתן למכור 'דקל לפירותיו' (מסכת כתובות דף עט ע&quot;ב) או לפירות שנה אחת, או לסוג מסויים של פירותיו בלבד.<br />כך ניתן למכור את הזכות בבשר למוכרו שלא במשקל בלבד, ולאדם אחר את הזכות למוכרו במשקל (הוא יוכל לממש את ערך זכותו ע&quot;י מכירתה לקונה הראשון), כאשר אותן זכויות זו נקנות להם בגוף הבשר - &quot;מגופה של קרקע קנו מידו&quot; (מסכת כתובות דף פג ע&quot;ב).","125","","4847","True","True","False","","106","212.76.114.46","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6574","6573","אבל","25/01/11 15:27","כ שבט","תשע&quot;א","15:27","משיב מאורות דף היומי","אבל אין האיסור לשקול, יוצר חסרון בבעלות של המוכר. הוא מוכר את גוף הבהמה ללא שיור.","142","","4847","True","True","False","","238","82.166.18.134","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6577","6574","ראה את לשון הרמב&quot;ם","25/01/11 15:37","כ שבט","תשע&quot;א","15:37","דוד כוכב","רמב&quot;ם הלכות איסורי מזבח א, יב:<br />&quot;אפילו התפיס בכור לבדק הבית אינו נשקל בליטרא ולא ימכר בשוק שאינו יכול להתפיס אלא <b>דבר הקנוי לו קנין גמור</b>&quot;.<br /><br />פירוש דבריו:  כאשר הבכור נעשה בעל מום, בעל הבכור בעצמו לא זכה בכולו, אלא רק בזכות למוכרו שלא במשקל.","125","","4847","True","True","False","","104","212.76.114.46","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6580","6577","שוב הרמב&quot;ם שיטה שונה מרש&quot;י","25/01/11 15:45","כ שבט","תשע&quot;א","15:45","המכריע","יישר כחך על הבאת הרמב&quot;ם לבית מדרשינו. אכן ברמב&quot;ם נראה שלמד שאיסור השקילה אינה איסור צדדי, אלא הגבלה בבעלות, (שזה דורש בירור בפני עצמו איך זה יתכן, דקל לפירותיו מאד רחוק מזה כמובן), והקדש מקבל אותו עם הגבלה זו, אבל רש&quot;י לכאורה לא הלך בדרך זו ולכן דבריו צ&quot;ב ודחק בהם הגרי&quot;ז מה שדחק וכן הש&quot;מ, אבל אולי אם נקבל את דברי הרמב&quot;ם כדאי לדוחקו גם ברש&quot;י.","199","","4847","True","True","False","","125","213.151.43.244","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6584","6577","[ללא נושא]","25/01/11 21:14","כ שבט","תשע&quot;א","21:14","משיב מאורות דף היומי","קנין גמור אינו דין בבעלות, אלא משהו אחר. וכן משמע במהר&quot;י קורקוס.","142","","4847","True","True","False","","245","85.130.130.141","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6586","6577","[ללא נושא]","25/01/11 21:34","כ שבט","תשע&quot;א","21:34","משיב מאורות דף היומי","לא ברור שהביטוי קנין גמור הוא דין בבעלות. וכן במהר&quot;י קורקוס, לא פירש את הרמב&quot;ם לגבי בעלות ממש.","142","","4847","True","True","False","","219","85.130.130.141","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6581","6580","כדבריך בסיפא","25/01/11 16:09","כ שבט","תשע&quot;א","16:09","דוד כוכב","להבין כרמב&quot;ם ברש&quot;י.<br /><br />לשון רש&quot;י:<br />&quot;כלום הקנה - הכהן זה לבדק הבית אלא מה <b>שקנו לו </b>[<b>בגוף בכור זה </b>(ש&quot;מ)] וכיון <b>דאצלו לא הותר</b> לישקל בליטרא אין יכול להקנות לבדק הבית עודף דמי צמצום משקל הליטרא&quot;.<br /><br />מדבריו מדוייק שכיון שאצל הבעלים לא הותר - ממילא גם לא זכה בגוף הבכור.<br /><br />באשר לשאלה למה איסור אמור לגרום לחסרון בבעלות, לא עלינו תלונותיכם כי אם על רבי אמי בגמרא. ומ&quot;מ מצינו כדבר זה שחובה מהתורה מחליטה ממון, כגון 'הוחלט השור', 'מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא'.","125","","4847","True","True","False","","116","212.76.114.46","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6582","6581","מה לאיסור אצל חובה","25/01/11 16:20","כ שבט","תשע&quot;א","16:20","המכריע","ראה נא שסוף דברי רש&quot;י קצת קשה להולמן כהרמב&quot;ם, שהרי להרמב&quot;ם הבעיה היא בכך שההקדש אינו בעלים לענין מכירה זו, ורש&quot;י מדבר על הקניית עודף הדמים. אבל דומה שמיצינו את הענין, ותודה לקל שאכן הנושא נפתח והורחב.<br /><br />מה שהבאת מיוחלט וכו', לא ירדתי אפילו לתחילת דבריך, מה ענין השור והמלוה לאיסור? כששור תם מזיק לדעת ר&quot;ע התורה לא רק מחייבת את המזיק, אלא מחליטה את שורו לניזק עבור חובו, ולרי&quot;ש לפחות משעבדת אותו. וכן מלוה הכתובה בתורה, זה חוב. התורה מחייבת את אבי הבן הבכור בחמש סלעים לכהן, וזה חיוב ברמה של כתוב בשטר (היות שיש לזה קול). אבל אנחנו דנים על ההבנה שאיסור והגבלה של מעשה מסויים שיסודו בדיני הכבוד לחפץ, יוכל להיחשב להגבלה בבעלות. אכן לפי הרמב&quot;ם שאלו הן דברי ר' אמי, אי ההבנה (לא בדיוק התלונה) עברה לדברי ר' אמי.","199","","4847","True","True","False","","118","213.151.43.244","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6585","6582","ובכן","25/01/11 21:21","כ שבט","תשע&quot;א","21:21","דוד כוכב","בעניין הרישא:<br /><br />לכן השוותי לעניין דקל לפירותיו, וכן הוא עניין הקנאת שעבוד.<br />- אי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם או שלא נמצא בעולם, וכל הקנאה של פירות העתיד, או שעבודים (זכות לגבות במקרה מסויים), וכדומה, היא רק הקנאה של חלק וזכות בחפץ עצמו. (או בגופו של המקנה ע' תוס' ראשון בפ' אע&quot;פ).<br />וכן &quot;עודף דמי צמצום משקל הליטרא&quot; כלשון רש&quot;י, לא מדובר במחיר עתידי אלא בחלק מהבשר עצמו [כמו שהדגיש רש&quot;י עצמו שבסוגריים], והוא אינו יכול להקנותו כי אינו שלו.<br /><br /><br />בעניין הסיפא:<br /><br />ההשואה היא בכך שחובת הגברא יוצרת שינוי ממוני בבעלות החפצא.","125","","4847","True","True","False","","119","212.76.114.46","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6593","6585","שתיקה לאו כהודאה","26/01/11 02:50","כא שבט","תשע&quot;א","02:50","המכריע","איני רואה טעם בהמשך הדיון. אני ממש לא מתחיל להבין את דבריך הן לענין ההשוואה לדקל לפירותיו והן את ההשוואה של חוב לאיסור, ולא באתי בזה אלא לומר שלא תסיק שהדברים מובנים. ונקיים בנפשינו אל תדון עם שתקיף ממך (ואין לך תקיף יותר גדול ממי.. חזו&quot;א באיגרת, אתה תפרש זאת עלי, ואני על מישהו אחר...)","199","","4846","True","True","False","","168","213.151.43.244","0","6564","זבחים|עה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);