var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62988;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62988","0","ברכת הגשם","22/10/19 13:05","כג תשרי","תש&quot;פ","13:05","-Heat-","קראנו בשמיני עצרת את תפילת הגשם, משהו שם תפס את עיני ולא ברור לי, הנוסח הוא כך:<br /><br />אלוקינו ואלוקי אבותינו<br /><br />בגשמי אורה - תאיר אדמה<br />בגשמי ברכה - תברך אדמה<br />בגשמי גילה - תגיל אדמה<br /><b>בגשמי דיצה - תדשן אדמה</b><br />בגשמי הוד - תהדר אדמה <br />בגשמי ועד טוב - תועד אדמה<br />בגשמי זמרה - תזמר אדמה<br />בגשמי חיים - תחיה אדמה<br />בגשמי טובה - תטיב אדמה<br />בגשמי ישועה - תושיע אדמה<br />בגשמי כלכלה - תכלכל אדמה<br /><br />מדוע  בגשמי דיצה הוא שינה לתדשן אדמה, ולא תדוץ אדמה, או שיכתוב מרישא בגשמי דישה תדשן אדמה?<br /><br />מי שיסתכל יראה שזה מסודר על פי הא' ב' בשני הבתים:<br /><br />אלוקינו ואלוקי אבותינו<br /><br />בגשמי <b>א</b>ורה - ת<b>א</b>יר אדמה<br />בגשמי <b>ב</b>רכה - ת<b>ב</b>רך אדמה<br />בגשמי <b>ג</b>ילה - ת<b>ג</b>יל אדמה<br />בגשמי <b>ד</b>יצה - ת<b>ד</b>שן אדמה<br />בגשמי <b>ה</b>וד - ת<b>ה</b>דר אדמה <br />בגשמי <b>ו</b>עד טוב - ת<b>ו</b>עד אדמה<br />בגשמי <b>ז</b>מרה - ת<b>ז</b>מר אדמה<br />בגשמי <b>ח</b>יים - ת<b>ח</b>יה אדמה<br />בגשמי <b>ט</b>ובה - ת<b>ט</b>יב אדמה<br />בגשמי <b>י</b>שועה - תושיע אדמה<br />בגשמי <b>כ</b>לכלה - ת<b>כ</b>לכל אדמה<br /><br />וגם אם היה כותב בגשמי דיצה - תדוץ אדמה או בגשמי דישה - תדשן אדמה, עדיין היה חרוז וזה היה מסתדר, ומדוע שינה?<br /><br />ומי שיראה יש גם הבדל בבית השני של גשמי ישועה - תושיע אדמה (איפה שלא הדגשתי) וזה למה? אם כי אפשר לומר שם שאין מילה כזאת תישע אדמה ואז אנחנו מפסידים את העניין, ולכן היה טוב יותר שנוותר על החרוז מאשר על העניין.<br /><br />אבל לגבי השאלה הראשונה אפשר לסדר עם העניין ועם החרוז ואם כן מדוע שינה?<br /><br />(ומצאנו באיוב  לשון תדוץ שזה לשון שמחה, ואני מצטט: <br />&quot;לפניו <b>תדוץ</b> דאבה&quot; שכן המפרשים פירשו לשון שמחה).<br /><br />תודה.","636","","1657","True","True","False","","532","188.64.207.183","0","0","כללי|",""),new Message("63002","62988","באדמה לא שייך שמחה אלא דשן","23/10/19 22:33","כד תשרי","תש&quot;פ","22:33","דוד כוכב","","125","","1656","False","True","False","","167","213.151.43.142","0","62988","כללי|",""),new Message("63005","63002","בגשמי גילה - תגיל אדמה","24/10/19 01:48","כה תשרי","תש&quot;פ","01:48","-Heat-","ואם לא שייך לשון שמחה באדמה, אז איך נאמר בגשמי גילה - תגיל אדמה, שהרי תגיל = תשמח, ואם כן רואים שכן שייך לשון שמחה באדמה.<br /><br />ודבר שני, למה לא נכתב בגשמי דישה - תדשן אדמה? <br /><br />תודה.","636","","1655","True","True","False","","83","46.19.86.15","0","62988","כללי|",""),new Message("63009","63005","תשובות","24/10/19 14:16","כה תשרי","תש&quot;פ","14:16","דוד כוכב","לשאלה א' שתי תשובות:<br />1. כשאין אפשרות אחרת ניתן בדוחק לומר גם על האדמה שהיא תגיל, זה מכונה &quot;האנשה&quot; מלשון אנוש. וכפיוט הנביא ישעיהו (לה, א-ב) יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן. אמנם שם מדובר שמתקמת הסיפא: הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ.<br />2. תגל האדמה = תגלה את כוחה ביבוליה.<br /><br />לשאלה ב'<br />אין משמעות לביטוי גשמי דישה.","125","","1655","True","True","False","","186","213.151.43.142","0","62988","כללי|",""),new Message("63024","63009","חזק וברוך","24/10/19 17:51","כה תשרי","תש&quot;פ","17:51","-Heat-","אהבתי את הפירוש השני שמדובר על תגל אדמה, שהכוונה תגלה האדמה את פירותיה דהיינו תצמיח.<br /><br />אבל מה לגבי גשמי זמרה? מה שייך זמרה לגשם? <br /><br />ומדוע לא שייך גשמי דישה = דהיינו גשמים מדושנים ומלאים, כך אנחנו מבקשים.","636","","1655","True","True","False","","67","46.19.86.15","0","62988","כללי|",""),new Message("63030","63024","צליל הגשם ערב לאוזן האיכר כניגון זימרה","24/10/19 22:58","כה תשרי","תש&quot;פ","22:58","דוד כוכב","דישה היא מלשון לדוש. מלשון מדושנים צריך להיות דשן, וזה לא מתחרז עם השורות שלפני כן.","125","","1655","True","True","False","","189","213.151.59.44","0","62988","כללי|",""),new Message("63033","63030","אוקי הבנתי..אבל","25/10/19 01:21","כו תשרי","תש&quot;פ","01:21","-Heat-","אתה אומר שבגלל החרוז העדיפו לכתוב בגשמי דיצה מאשר שיהיה רשום : בגשמי דשן - תדשן אדמה.בגלל החרוז, אבל בדיוק שורה למטה כתוב בגשמי הוד שזה הורס את החרוז ואם כבר אז לא כדאי להעדיף להגיד בגשמי דשן?<br /><br />הבנתי מה שכתבת לגבי גשמי זמרה, ומה הכוונה בתזמר אדמה?<br /><br />וחייב להגיד ברכת חזק וברוך.","636","","1654","True","True","False","","80","46.19.85.96","0","62988","כללי|",""),new Message("63035","63033","לכן כתבתי &quot;השורות שלפני כן&quot;","25/10/19 07:46","כו תשרי","תש&quot;פ","07:46","דוד כוכב","בשורות הראשונות המשורר הקפיד לשמור על חריזה, בהמשך השורות הדיוק במשמעות היה חשוב לו יותר.<br /><br />בפסוקים שהבאתי יש ביטוי לזמר האדמה - יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה. והדבר דומה לדברי הגמרא במסכת סנהדרין דף צח ע&quot;א: &quot;ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו, ח) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל [כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא]&quot;, ופירש רש&quot;י: &quot;כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה&quot;. וכי שייך בארץ ובאדמה עין יפה או טוב לב?!<br />אלא שכאשר האדמה מניבה פירות יפים ומשובחים הבריות שמחות, ובעיניהם הארץ מאירה להם פנים וכולה שיר וזמרה.","125","","1654","True","True","False","","173","213.151.59.44","0","62988","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);