var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6295;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6295","0","גזירין דמשה לפירוש רש"י","12/01/11 00:49","ז שבט","תשע"א","00:49","המכריע","הצעת הסוגיא. אמר ר' חמא ב"ג אורכן ורחבן אמה (אגב מה כוונתו ועוביין כמחק גודש סאה, האם זה סימן בעלמא, והלא זה יהא תלוי אם הכלי שטוח ורחב, או צר וגבוה, ועדיף שייתן את המדה באצבעות למשל, ואם יש כאן איזה קשר מהותי לעובי הגזירים, מהו?). א"ר ירמיה באמה גדומה, לפירש"י חסרה משהו. (דלא כהערוך שגרס גרומה ופי' עודפת). מק' ר' יוסף ולאו היינו דתניא על העצים וכו' שלא יהו עצים יוצאין מן המזבח כלום. ופירש"י דממילא סגי מצומצמת ואין צריך חסירה. וזה כמובן דלא כהערוך שהקושיא הפוכה שמכאן שאין להרחיב. (מה שפי' בש"מ אות ד' שר' יוסף מק' מהמקרא ולא מהברייתא תמוה דאדרבא).
לא הוברר היטב ברש"י כוונת ר' יוסף בקושייתו. דומני שהכוונה היא דרחב"ג סתם בטעם הדבר, והבין ר' ירמיה בטעות שהסיבה שלא יהיו כהנים נכשלים כדפירש"י, וממילא הניח שראוי לצמצם מעט (עי' ב"ק בסוגיא דבור הסמוך לרה"ר), ועל זה משיבו ר' יוסף דלא היא, אלא טעמו מן המקרא הנדרש בברייתא שלא יהיו עצים יוצאים מהמזבח והכוונה מן המערכה שבמזבח כמאמר הכתוב "העצים אשר על האש אשר על המזבח", ולפ"ז אין צורך להמעיט אלא לצמצם שלא יבלוט. [אם יש ביאור טוב יותר או זה פשוט הודיעוני נא].","199","","4860","True","True","False","","1033","95.86.78.131","0","0","זבחים|סב ע"ב",""),new Message("6298","6295","דומה כי דבריך נכוחים","12/01/11 01:01","ז שבט","תשע"א","01:01","ברוך","ויש להביא סיוע מסוגיה דומה מאד שראינו לאחרונה, בדף סא ע"ב-סב ע"א. הגמרא שם דנה בהרחבת המזבח על ידי שבי ציון, ורב יוסף מעלה סברה מציאותית שהכריחה את ההרחבה (לא ספק, כיון שלא היתה אש מן השמים מסייעתן). ואז מקשה רב יוסף -
"אמר רב יוסף לאו היינו דתניא ויכינו (את) המזבח על מכונותיו שהגיעו לסוף מדותיו"
ומבאר שם רש"י - "שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה מקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה".
כלומר, גם שם חזר רב יוסף מסברא מציאותית לדרשה דינית. (והדברים מתקשרים למה שרמזת בדיון אחר כאן, שרב יוסף דיבר רק על מקום המערכה שבמזבח, שהוא עיקר דין מזבח, ולא על האמה שנועדה להילוך רגלי הכהנים או אמת הקרנות)","86","","4860","True","True","False","","277","87.68.250.245","0","6295","זבחים|סב ע"ב",""),new Message("6304","6295","נראים דבריך","12/01/11 09:21","ז שבט","תשע"א","09:21","Almuaddib","","107","","4860","False","True","False","","119","81.218.141.168","0","6295","זבחים|סב ע"ב",""),new Message("6300","6298","יפה מאד","12/01/11 01:10","ז שבט","תשע"א","01:10","המכריע","","199","","4860","False","True","False","","127","95.86.78.131","0","6295","זבחים|סב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);