var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62753;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","46"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62753","0","חסידים הראשונים - האמנם ?","15/09/19 08:07","טו אלול","תשע"ט","08:07","עלי","היו מביאים אשם חסידים, כשיטת בית שמאי.
כל יום חוץ מיוהכ"פ ויום שלאחריו. יותר מ-300 בשנה. כמה היו שווים כל הקרבנות הללו שבכלל לא ברור כמה מהם היו מוצדקים.
עכשו נחשוב כמה עניים היו בישראל בימיהם. לו את כל שווי הקרבנות היו נותנים כצדקה לעניים, לא היו מועילים יותר לעצמם ולזולתם ולא היו זכויותיהם גדולות יותר לכפר וגם לזכות בשכר לעוה"ז ולעוה"ב ?
אם כן מה חסידות יש כאן ? אתמהא !","209","","1688","True","True","False","","884","194.114.146.227","0","0","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62754","62753","הנפלת קרבן להסתה?","15/09/19 09:37","טו אלול","תשע"ט","09:37","דוד כוכב","היו חסידים שהיו עשירים גדולים. פיזרו חומש ממונם לעניים, יותר מזה אסור. ובנותר בנו לעצמם אפדנאות נטעו כרמים ופרדסים וחיו כדרך העשירים, למה זה יכאב שישקיעו פחות מאחוז ממונם בקרבנות לגבוה, וגם יפנימו בכך את מידות הזהירות והנקיות (ראה במסילת ישרים) אשר מאוד מאוד צריך האדם ליזהר בכל יום שמא יכשל באיסור?

גם כיום, דרך העולם שקונים דירות במליונים כפשוטו, ריהוט יקר, טיולים בעולם, רמת חיים הגבוהה בהרבה ממלכי הדורות הקודמים. ואין פוצה פה ומצפצף. אך אם חלילה אותו אדם יקנה גם אתרוג למצוה ב100$ במקום ב10, זעקות שוד ושבר ודאגת שקר לעניים.","125","","1688","True","True","False","","282","95.86.106.140","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62755","62753","חוששני שלא זו משמעות דברי המשנה","15/09/19 11:10","טו אלול","תשע"ט","11:10","Almuaddib","רבי אליעזר סובר כי אדם רשאי לנדב אשם תלוי בכל יום.

רשאי.

על כך חולקים עליו חכמים, הקובעים כי אדם לא יכול סתם להתנדב אשם תלוי, אלא רק על מה שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
בהמשך לדברי רבי אליעזר, מספרת המשנה על בבא בן בוטא שכך נהג. אתה מפרש את דבריו כאילו עשה זאת באמת בכל יום מימות השנה, ולדעתי זו אינה כוונת המשנה, אלא שהיו פעמים בהם התנדב, כשיטת רבי אליעזר, גם כאשר לא היה בידו ספק עבירה שזדונה כרת ושגגתה חטאת.

ושים לב לניסוח המשנה. שהרי המשנה אומרת "בכל יום", ואנו יודעים שבשבתות ובמועדים אי אפשר, שכן לא מקריבים קרבן יחיד בשבתות ובמועדים. כלומר, בכל מקרה ברור שזה לא "בכל יום".

הרמב"ם, בפירושו למשנה, משמיט את המלים "בכל יום":

ר' אליעזר יקל אד' נרי הד'א אלד'י יביא אשם תלוי אד'א חקק אנה פעל יביא חטאת, פד'לך דליל אן הד'א אלאשם לם יגפר ד'נב פהו אד'א נדבה, פלד'לך ללאנסאן אן יתנדב אשם תלוי.

ר' אליעזר אומר: הואיל ואנו רואים כי מי שמביא אשם תלוי כאשר אם נודע לו בוודאות יביא חטאת, הרי שזו ראיה לכך שאשם זה לא מכפר אלא שהוא נדבה, ולכן יש לו לאדם שיתנדב אשם תלוי.


המלים "בכל יום" שבמשנה, לא חזר עליהן הרמב"ם בפירושו, ולא בכדי.","107","","1688","True","True","False","","250","77.127.9.104","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62756","62753","[ללא נושא]","15/09/19 11:14","טו אלול","תשע"ט","11:14","אור חדש","אם אכן מדובר על חסידים כמתואר בדברי הרב כוכב הרי פשוט שזו הנהגה ראויה

אומנם כידוע בימי בית ראשון ניבאו הנביאים:
" שמעו דבר ה' קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה למה לי רב זבחיכם יאמר ה' שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה"
וכדבריך..

למעשה גם בבית שני מצאנו הנהגות של התחסדות בין אדם למקום גם על חשבון בין אדם לחברו כאשר הביטוי החריף לכך נמצא במדרש הבא(ספרי על במדבר לה לד):
מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו ברחוק ארבע אמות, נטל סכין ותקע לו בלבו. בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר דברים כא כי ימצא חלל באדמה... בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה: על ההיכל או על העזרה? געו כל ישראל בבכייה.

ואחר כך בא אביו של תינוק, אמר להם: אחינו, הריני כפרתכם! עדיין בני מפרפר ולא נטמאת הסכין! ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים.
","458","","1688","True","True","False","","216","213.151.55.26","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62773","62753","בעצם כבודו שואל "לוקוס לוקוס עד מתי"","17/09/19 14:50","יז אלול","תשע"ט","14:50","הודו_כי_טוב","","207","","1686","False","True","False","","239","2.52.77.191","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62848","62753","הרי הרבה מישראל היו עניים רועי צאן או","26/09/19 16:24","כו אלול","תשע"ט","16:24","אליעזר מ ש","עובדים בזה . ועל ידי קנית הקורבנות האלה, עזרו גם לפרנס אותם. . ובכלל הרי הצאן והכל היה מתברך בזכות המנחות .","610","","1677","True","True","False","","238","213.151.52.130","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62757","62756","אפשר","15/09/19 13:45","טו אלול","תשע"ט","13:45","עלי","להציג את הדברים בכל מיני צורות
מחד, מותר לאדם לעשות בכספו כרצונו ולמליונר מותר לקנות רולס רויס ואחוזה רחבת ידיים וכדו'. אנחנו יודעים שהיו עשירים כאלו. גם רבי יהודה הנשיא היה עשיר כזה. ובכל זאת, כשיש עוני נורא ונרחב בציבור במקביל, השאלה המתבקשת כלפי כל עשיר היא, האם אתה עושה משהו ישיר לעזור לכל העניים והנזקקים, ושאלה זו מופנית בראש וראשונה למנהיגי האומה.
אנחנו גם יודעים שרבי יהודה הנשיא העיד על עצמו שלא נהנה מעושרו בחייו. זה כמובן חיובי אבל זה לא פוטר מלשאול מה עשה בעושרו לטובת עניי עמו ( ולמרות שברור שעשה הרבה לא ברור מה בדיוק כללה פעילותו בתחום זה, אבל זה גם לא מענייננו ומן הסתם הוא עשה כמיטב יכולתו ). וכשיש למישהו מיליונים אין הוא יכול לפטור עצמו בקביעה שאסור לו לתת יותר מחומש לצדקה, כי זה תלוי גם במצב העניים.
אצל כמה מצדיקי הדורות האחרונים מסופרים סיפורים שהם למעשה שימשו כגבאי צדקה ועברו דרכם מיליונים רבים ולעצמם לא לקחו מאומה וחיו בדלי דלות ובצמצום. - כך ראוי באמת. בד"כ אם היה להם אתרוג מהודר הם לא קנו אותו לעצמם בכספם כי לא היה להם, אלא הקהילה קנתה עבורם והם נתנו לאחרים לנענע בארבעה מינים שלהם גם לרבים אחרים. זו הדרך הראויה.
בניגוד לסיפור במשנה, מסופר במדרש רבה ויקרא על עני שהיה צד (!) ומביא שני עופות כל יום ( כנראה עולות, שמא היה לו הרהור חטא, לא אשם תלוי שמא חטא ! ) ומזה 'זכה' לפרנסה בדוחק שני עופות כדי צרכו. וקרבנו זה דחה את קרבנו של אגריפס המלך כשבקש להקריב יום אחד אלף קרבנות כלומר את כל הקרבנות של אותו יום.
הנה : ויקרא רבה ג, ה :

ה [עני המקריב קורבן כאילו הקריב את נפשו]
"ושסע אותו בכנפיו לא יבדיל (שם):
אמר רבי יוחנן: ההדיוט הזה אם מריח הוא ריח כנפים נפשו קצה עליו, ואת אמרת והקטיר הכהן את הכל המזבחה?!
וכל כך למה?
אלא כדי שיהא המזבח מהודר בקרבנו של עני.
אגריפס המלך ביקש להקריב ביום אחד אלף עולות. שלח ואמר לכהן גדול:
אל יקריב אדם היום חוץ ממני!
בא עני אחד ובידו שתי תורים.
אמר לכהן: הקרב את אלו.
אמר לו: המלך ציווני ואמר לי: אל יקריב אדם חוץ ממני היום!
א"ל: אדוני כהן גדול! ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים, אם אי אתה מקריבן אתה חותך פרנסתי! נטלן והקריבן.
נראה לו לאגריפס בחלום: קרבן של עני קדמך!
שלח ואמר לכהן גדול: לא כך צויתיך: אל יקריב אדם חוץ ממני היום?!
א"ל אדוני המלך: בא עני אחד ובידו שתי תורים, אמר לי: הקרב אלי את אלו.
אמרתי לו: המלך צוני ואמר לי: אל יקריב אדם חוץ ממני היום!
אמר ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים, אם אי אתה מקריב אתה חותך את פרנסתי, לא היה לי להקריבן?!
א"ל: יפה עשית כל מה שעשית! "
זה באמת נקרא חסיד ! גם אגריפס רצה בס"ה להביא קרבנות נדבה לקדם את הרעה ולכפר על עונותיו מראש, אמנם רק יום אחד אבל גם זה לא מעט. ורואים שחז"ל לא 'התלהבו' מזה.
אנחנו גם מכירים את הפסוק בקהלת 'אל תהי צדיק הרבה וכו'', ומכירים בזה שכאשר אדם נהיה חסיד דנים אותו במידת הדין ומי יכול לעמוד בזה ?
והרי יודעים אנחנו מה היה סופו של בבא בן בוטא...( בבבא בתרא )","209","","1688","True","True","False","","172","194.114.146.227","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62758","62757","ברור מה כללה פעילותו של רבי","15/09/19 21:11","טו אלול","תשע"ט","21:11","דוד כוכב","במסכת בבא בתרא דף ח ע"א: "רבי פתח אוצרות בשני בצורת", ואעפ"כ לא פסק משלחנו לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות דף נז ע"ב).
ואין סתירה בין הדברים כי "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש".

גם סבו של רבי - רבן גמליאל, קנה אתרוג באלף זוז (מסכת סוכה דף מא ע"ב) ויחד עם זה "רבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומין". והוא שמחל על כבודו בשעה שקברוהו (מועד קטן דף כז ע"ב) "נהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן".

המזלזל בשאר מצוות כדי להאדיר את הצדקה, ודאי שגם את הצדקה הוא אינו מעריך משום היותה מצוה.","125","","1688","True","True","False","","221","95.86.106.140","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62759","62758","אינני בטוח","15/09/19 22:14","טו אלול","תשע"ט","22:14","עלי","מדוע קנה רבן גמליאל אתרוג באלף זוז. האם מפני שלא היה אחר בהישג יד לקנות ולכן היה יקר מאד ובמצב כזה ודאי שזה מוצדק, או מפני כבוד הנשיאות שזה מכבד את משרתו הרמה וג"כ מוצדק, ומן הסתם הוציא כל מי שבסביבתו ידי חובה באתרוגו.
העובדה שמשלחנו של רבי לא פסקו צנון וחזרת וכו', אינה אומרת שנהנה מהם ( גם אנחנו לא אוכלי צנון וחזרת החריפים וקישואים. מעדיפים עגבניה ומלפפון וחסה... ), גם זה היה בעיקר כבוד הנשיאות. וכבר כתבתי שרבי נהג כראוי.
זכורני שפעם דנו בכך שיש יהודים שכל חייהם חיים בצער וחוששים שמא חטאו ומייסרים עצמם בתעניות וצומות וכמו במשנתנו - מביאי אשם חסידים, ויש יהודים שכל חייהם בשמחה, על שמצליחים למרות כל הקשיים והיסורים והמניעות, בכל מצוה שמצליחים לעשות ומביאים שלמים ותודות. היתכן שבית שמאי שייכים יותר לסוג הראשון ( יראה ) ובית הלל לשני ( אהבה )...?","209","","1688","True","True","False","","169","213.151.57.157","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62766","62759","אולי האלף זוז פרנסו חקלאי יהודי ומשפחתו.","16/09/19 18:03","טז אלול","תשע"ט","18:03","אליעזר מ ש","","610","","1687","False","True","False","","166","213.151.52.130","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62777","62773","יש שאלות קשות מזה","18/09/19 08:36","יח אלול","תשע"ט","08:36","אור חדש","בנביאים ובכתובים
הכל שאלה של מנגינה","458","","1685","True","True","False","","112","188.120.132.92","0","62753","כריתות|כה ע"א",""),new Message("62856","62848","גם הכהנים","28/09/19 00:14","כח אלול","תשע"ט","00:14","אלכסנדר","הרבה כהנים גם כן היו עניים, והרי הם האוכלים את בשר האשם. (ומה שמקטירים ממנו על המזבח - רובו הוא החלב, וזה אינו מותר באכילה בין כך ובין כך.)","740","","1675","True","True","False","","120","68.195.29.95","0","62753","כריתות|כה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);