var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62660;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","38"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62660","0","עוד בעניין הלכו ליקח בהמה למשתה בנו של","05/09/19 10:17","ה אלול","תשע"ט","10:17","עלי","ראו נא מאמרו של הרב כוכב והאשכול הכרוך אחריו.
מוצאים בש"ס שהתנאים ( בעיקר ) היו רגילים לבטא רגשות התפעלות שונים כשחוק ובכי כשהיו רואים או לומדים דבר שניתן ללמוד ממנו מוסר השכל גדול. יש לא מעט דוגמאות לכך ואכמ"ל.
נראה לענ"ד שגם משנתנו רומזת למאורע כזה ואינני יודע אם אכן :
רבי עקיבא רואה ששני גדולי הדור - רבן גמליאל ורבי יהושע, הולכים לקנות בהמה בשוק. חבל להם על זמנם ללימוד, אבל לצורך מצוה ושמחה של משתה בנו של ר"ג כדאי הדבר. בכל זאת ההפסד הינו הפסד. רוצה רבי עקיבא להראות להם שאפילו הפסד אין להם כי גם מזה ניתן להפיק לימוד חיובי מאד, ולכן שואלם שאלה בלתי מעשית לחלוטין בענייני עריות, שידוע לו מראש שכשיענו לו עליה יענו לו בענייני בהמות. ושתשובתם תהיה :
שמענו : הבא על ה' נשיו נדות בהעלם אחת שהוא חייב ( משנודע לו - קרבן חטאת ) על כל אחת ואחת, שהדברים ק''ו.
אם כן רואים על דרך השלילה שעל עבירה אחת בלי משים לב טורחים לשוק ומביאים כמה בהמות לכפרה, ומזה יש להסיק לצד החיוב שעל מצוה אחת של קניית בהמה למצוה ולשמחה ובתשומת לב, על אחת כמה וכמה שיקבלו שכר מרובה, ובזה רצה לשמחם.","209","","1697","True","True","False","","747","194.114.146.227","0","0","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62662","62660","לא הבנתי","05/09/19 10:28","ה אלול","תשע"ט","10:28","אור חדש","הטרחה לשוק להביא קרבן יש בה צער ונזק לחוטא ונראה שזה חלק מכפרתו
כיצד זה מנחם שצריכים להצטער לצורך מצווה כאילו עשו עברות שחיובן הרבה קרבנות בהמה?
מה נחמה יש בזה?
וכן נראה שהבינו בעצמם גם ללא ר"ע ושאלתו חשיבות הקניה שהרי הלכו בעצמם ולא נתנו לשליח לקנות (וזה כמובן צ"ע למה נהגו כך)","458","","1697","True","True","False","","153","213.151.55.26","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62668","62660","המממ","05/09/19 15:19","ה אלול","תשע"ט","15:19","Almuaddib","על כרחך, שיחת חולין של תלמידי חכמים טעונה לימוד, וכל שכן שהיו עוסקים בלימוד גם כשהלכו לצרכי חולין.

שאלות רבות אחרות אתה יכול לשאול על הסיפור הזה. הנה, למשל:

1.
וכי אין אטליזים בלוד / ביבנה, שרבן גמליאל צריך להגיע לעמאוס כדי לקנות בהמה לחתונת בנו?

2.
מדוע ההרכב הזה? רבי עקיבא הולך אחרי רבו - רבי יהושע - זה מובן. אך מדוע נלווה רבי יהושע לרבן גמליאל?

3.
כמה וכמה עבדים ומשרתים היו לבית הנשיא. וכי לא היה לו לרבן גמליאל את מי לשלוח כדי לקנות בהמה לשחוט לסעודת החתונה?","107","","1697","True","True","False","","217","77.124.38.6","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62666","62662","כך","05/09/19 12:29","ה אלול","תשע"ט","12:29","עלי","הטרחה למצוה כדאית כי שכר טרחת המצוה מרובה, אם לעבירה סו"ס השכר רק בכפרה, למצוה - השכר טרחה יהיה בודאי מרובה הרבה יותר.
( וזה לא באמת סימטרי אלא רק קשור אסוציאטיבית, כי הבהמות בעבירה נועדו לחטאת ( לכפרה שהיא ה'שכר ) ואילו הבהמה לחתונה היא עצמה הטורח מצוה )","209","","1697","True","True","False","","177","194.114.146.227","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62669","62668","הצעות","05/09/19 16:09","ה אלול","תשע"ט","16:09","דוד כוכב","1. רמה אחרת.
2. כבוד הסגן (אב"ד) להתלוות לנשיא. (כבוד הנשיא שסגנו לצידו).
3. מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא ע"א, וגם שם בעניני נישואין).","125","","1697","True","True","False","","231","95.86.106.140","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62671","62669","המממ","05/09/19 20:24","ה אלול","תשע"ט","20:24","Almuaddib","1.
הבה נניח שבעמאוס יש בהמות משובחות יותר. את הבהמה יהיה צורך להוליך כל הדרך עד לביתו של רבן גמליאל, בלוד או ביבנה - תלוי מתי היה סיפור זה. האם הצר שווה בנזק המלך? הבהמה עדיין תהיה כל כך משובחת אחרי כל תלאות הדרך? אם נוסעים במיוחד מהבית לעמאוס - כהצעתך - זה סיפור של לפחות יומיים.

2.
מהיכן מצאנו שכבוד הסגן להתלוות לנשיא, כשזה עוסק בענייני ביתו? האם יש לך מקור לכך?

3.
מצווה בו יותר מבשלוחו, זה לא בענייני הכנת סעודה, כפי שזכור לך היטב, אלא בקידושין עצמם. רבן גמליאל כאן לא עמד לקדש אשה, אלא לקנות בהמה. אני יודע שבקרב לא-שלומי ישראל סבא, יש הסוברים שאין הבדל בין השנים, אבל בבית המדרש יודעים אנו היטב שאין כך הדבר.


משלוש שאלות אלו, דוקא על השלישית קל יותר לענות. על הראשונות לא אוכל לענות בלי לשער השערות שאין לי כל בסיס פרט להשערה התלויה בשערה.","107","","1697","True","True","False","","243","77.124.38.6","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62675","62671","תשובות","07/09/19 21:29","ז אלול","תשע"ט","21:29","דוד כוכב","1.
אברהם יעקב ובני ישראל (דו כיווני) הגיעו בשלום עם עדריהם מרחוק הרבה יותר.
בראשית לג, יד-יח: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים... וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם".

2.
כבוד הליווי באופן כללי:
מסכת יומא דף פז ע"א; מסכת סנהדרין דף ז ע"ב: "וכי הוי חזי אמבוהא אבתריה אמר: אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו".
שו"ע יו"ד רמב סעיף יז: "שלשה שהיו מהלכים בדרך, הרב באמצע, הגדול לימין, והקטן לשמאל". (עירובין נד: יומא לז.).
אין מקור לחלק ולומר שעוסק בצורכי ביתו שאני.

כיבוד הסגן:
מסכת יומא דף סח ע"ב: "חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול". (דף סט ע"א) "כולה משום כבודו דכהן גדול היא".
מסכת סוטה דף מ ע"ב: "חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול... כולה משום כבודו דכ"ג הוא".
מסכת סוטה דף מא ע"ב: "וחזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנסת... כולה משום כבודו דמלך".

הנשיא:
מסכת כלה רבתי פרק ז; מסכת דרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ג:
"ראה את חכמי ישראל, אלו באין מכאן, ואלו באין מכאן, רבן גמליאל באמצע, ר' יהושע ור' אלעזר בן עזריה מימינו, ור' עקיבא משמאלו, והיה פילוסופוס מחשב בדעתו ואמר, איך אתן שלום לחכמי ישראל, אם אומר שלום עליך רבן גמליאל, נמצאתי מבזה חכמי ישראל, ואם אומר שלום עליכם חכמי ישראל, נמצאתי מבזה את רבן גמליאל, וכיון שהגיע אצלם, אמר להם שלום עליכם חכמי ישראל, ולרבן גמליאל בראשן".

אין מקור לחלק ולומר שעוסק בצורכי ביתו שאני.
ועוד שמשתה בנו של הנשיא הוא אירוע שמחה לאומי, ובנין שושלת הנשיאות.

3.
המשך הסוגיה במסכת קידושין דף מא ע"א: "מצוה בו יותר מבשלוחו; כי הא דרב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא".
מדובר בהכנת צורכי סעודת מצוה.
ובמקבילה במסכת שבת דף קיט ע"א:
"רבי אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחי, ומשלים להו אצינורא דדשא, ואמר להו: אשור הייא, אשור הייא! רבי אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא. רב ענן לביש גונדא; דתנא דבי רבי ישמעאל: בגדים שבישל בהן קדירה לרבו - אל ימזוג בהן כוס לרבו. רב ספרא מחריך רישא - רבא מלח שיבוטא. רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא. רב חסדא פרים סילקא. רבה ורב יוסף מצלחי ציבי. רבי זירא מצתת צתותי. רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק".
התיאור הראשון עוסק בקניית בשר לצורך סעודת מצוה, בדיוק כמו אצלנו. וסעודת חתונת ת"ח אינה פחות סעודת מצוה מסעודת שבת.","125","","1695","True","True","False","","216","95.86.106.140","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62690","62675","הערה לגבי טורח לסעודת שבת","08/09/19 18:45","ח אלול","תשע"ט","18:45","אור חדש","בשבת יש מצוות עונג ויש מצוות כבוד
ההבדל בינהן הוא מתי מקיימים אותן- כבוד שבת= הכנת תענוגים לפני שבת
עונג שבת= ההתענגות בפועל ממה שהוכן לכבוד שבת מראש (כך הסביר לנו בזמנו ראש הכולל)

לא מכיר חלוקה כזו ביחס לשאר סעודות מצווה","458","","1694","True","True","False","","111","213.151.55.26","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62692","62690","כבוד השבת בשבת","08/09/19 19:21","ח אלול","תשע"ט","19:21","דוד כוכב","מסכת שבת פרק ב משנה ב: "אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת". תפארת ישראל - יכין: "דריחו רע".
מסכת ברכות דף כא ע"א: "הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת... גומרין כל אותה ברכה... רבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת".","125","","1694","True","True","False","","196","95.86.106.140","0","62660","כריתות|טו ע"א",""),new Message("62693","62692","[ללא נושא]","08/09/19 20:28","ח אלול","תשע"ט","20:28","אור חדש","א: חלילה לחשוד בישראל שידליקו נרותיהם בשבת

ב: הנימוק שניתן לדין לא מובן דיו לשום פירוש, וקשה להוכיח ממנו משהו

ואולי הכוונה כך: למה לא מזכירים ברכות הנהוגות בימי חול בשבת אע"פ שחייבים בהן? בגלל שלכבוד שבת צריך לבדלו מימי החול וניתן לבדלו בשתי דרכים- המנעות (תמיד פסיבי) מענייני חול בשבת ועשיית דברים לכבודו בחול ובהכנה זו ניכר כבודו (ורק בזה יש מעשה לכבוד שבת)","458","","1694","True","True","False","","116","46.116.191.28","0","62660","כריתות|טו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);