var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62150;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62150","0",""הריני כבן עזאי בשוקי טבריא" (בבלי)...","16/07/19 14:40","יג תמוז","תשע"ט","14:40","לינקוש","פוסט של Itzhak Jamitovsky, שהתפרסם בקבוצת "יומי" בפייסבוק:

"הריני כבן עזאי בשוקי טבריא" (בבלי) מול "בן עזאי דהכא" (ירושלמי):

בדף שלנו מופיע פתגם המוכר גם במקומות אחרים בתלמוד הבבלי (עירובין כט ע"א, סוטה מה ע"א, קידושין כ ע"א מקבילה לסוגיין) ביחס לאביי ולרבא: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא". האמורא מכריז על עצמו את הפתגם הזה ואז הוא נשאל שאלה או קושיה: "אמר ליה ההוא מרבנן", הוא עונה או דוחה את שאלת/קושיות "ההוא מרבנן". רש"י במקומות השונים הסביר את פשר הדימוי לבן עזאי וההשוואה בין התלמיד חכם הקדום מדור יבנה (שמעון בן עזאי, בן עזיי) ובין החכם הבבלי, למשל אצלנו: "הריני - משובח במקומי שאני דרשן ובקי כבן עזאי שהיה משתבח בשוקי טבריא כדתניא בבכורות בפ' תשיעי (דף נח) בן עזאי אומר כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום". במקומות אחרים, רש"י הדגיש שהביטוי היה בבדיחות הדעת כדי להמחיש כמה החכם הרגיש צלול באותה השעה: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא - יומא בדיחא הוה ליה לרבא, ואמר להו לתלמידיו: השתא צילי דעתאי, והריני מזומן להשיב בחריפות לכל מי שישאלני כבן עזאי, שהיה דורש בשוקי טבריא, ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו, [והיה אומר: כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום, חוץ מן הקרח הזה]" (רש"י עירובין כט ע"א). רבנו גרשום אצלנו הסביר בצורה פשוטה שהביטוי נועד להכריז על מוכנותו של אביי לענות תשובה לכל מאן דבעי: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. שכשם שהוא היה חכם גדול דהיה עומד בשוק ואומר כל מי שרוצה לשואלני דבר הריני משיבו אף אני כן מי שירצה יבא וישאלני". פירוש חלופי מצוי אצל רבנו חננאל בעירובין ולפיו הדימוי נועד לבטא את האופן שבו קיבלו את מומחיותו של החכם, של רבא בענייני עירובין: "אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. פי' רבא משתבח ואמר הריני [ידוע] בחכמה (ידוע) בעירובין כמו שהיה בן עזאי ידוע בחכמתו בשוקי טבריא".

אולם, הפתגם או לפחות גרעינו כבר מופיע בירושלמי בהקשר לרב או לרבי יוחנן אך ללא האזכור של "שוקי טבריא" אלא רק "בן עזאי דהכא" שכן בן עזאי מעולם לא הסתובב בטבריה או בשווקים שלה- הוא מופיע ביחד עם חכמי דור יבנה באזור יהודה ומעולם במקורות הארץ ישראליים אין שום בדל רמז שהוא הגיע או הסתובב בטבריה.

1.על רב מסופר בירושלמי סוטה (ט ב כג ע"ג; זהה בי' פאה וג יט ע"ג)) : "רב כד נחת לתמן אמר אנא הוא בן עזאי דהכא אתא חד סב שאל ליה שני הרוגים זה על גבי זה" (אותה שאלה שהבבלי בסוטה מה ע"א דן בה אחרי הכרזתו של אביי שם "הריני כבן עזאי בשוקי טבריה"). בסיום הסיפור, התשובה של אותו חכם מקומי ("סב") מתבררת כמוצדקת כפי שעולה מהערתו של רבי לרב כאשר הלה חזר לארץ ישראל: "כד סלק להכא אתא לגבי רבי אמ' ליה: יאות אמר לך".","58","","1747","True","True","False","","1026","95.86.84.49","0","0","ערכין|ל ע"א",""),new Message("62151","62150","המשך","16/07/19 14:41","יג תמוז","תשע"ט","14:41","לינקוש","2. הביטוי חוזר על עצמו בסיפור על רבי יוחנן בירושלמי ביכורים (ב ס סה ע"א): "ר' יוחנן אזל לחד אתר אמר אנא בן עזאי דהכא אתא חד סב שאל ליה אמר גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין אבל טבל ומעשר שני ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת חוץ לארץ המדומע והביכורין גידוליהן חולין תמן את אמר גידוליהן מותרין והכא את אמר גידוליהן אסורין..." ואחרי שאותו חכם ("סב") דוחה את תשובתו, ר' יוחנן "חוזר בו" ואומר "אמ' אזל בן עזאי דהכא". הפרשנים המסורתיים של הירושלמי השוו כמובן בין שני "פתגמי בן עזאי" בירושלמי ובבבלי, כך למשל הפני משה בירושלמי ביכורים: "כך היה דרכם כשהלכו לאיזה מקום אמרו הריני כבן עזאי בשוקי טבריא שאמר כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום ודוגמתו תמצא לעיל בפ"ו דפאה ובפ' עגלה ערופה גבי רב דאזל לחד אתר ואמר אנא בן עזאי דהכא".

אולם, דווקא ההשוואה מלמדת על השוני המהותי בין הפתגם בירושלמי ובין זה המופיע בבבלי. בשני האזכורים בירושלמי, החכם הולך למקום אחר- רב כשהוא יורד לבבל (כד נחת תמן) ואילו רבי יוחנן כאשר הוא הולך למקום לא ידוע (אזל לחד אתר). לכן הדגש הוא, גם אצל רב וגם אצל רבי יוחנן הוא "בן עזאי דהכא", כלומר במקום שאליו הם באו (רב לבבל ורבי יוחנן לאותו מקום לא ידוע כנראה בגליל). הביטוי נועד להדגיש אפוא שבעיניו של החכם, במקומות הללו הנחותים יחסית בכל מה שקשור ללימוד תורה מאשר מקומות המוצא שמהם הם הגיעו, הם "תותחים" כמו בן עזאי הקדום של דור יבנה שאי אפשר היה לאתגר אותו. בשני המקרים, הם "הופתעו" בידי חכם מקומי והדימוי "המתנשא" מתפוגג- אם הערתו של רבי לרב "יאות אמר לך!" ואם הערתו האירונית של רבי יוחנן על עצמו "אזל בן עזאי דהכא".

ההקשר של הפתגם בבבלי הוא שונה לגמרי- החכם אינו "יורד" ממקום מושבו למקום אחר "נחות" יותר מבחינה לימודית אלא זה חלק מהכרזה לפני דיון או משא ומתן בבית המדרש/ישיבה במקומו של החכם על נכונותו ומוכנותו להיכנס לדיון לימודי מול "ההוא דרבנן". בהנחה שהפתגם הזה אומץ או הושאל מפתגם שהיה בידי חכמי ארץ ישראל הנ"ל, הוא הוסב להקשר אחר לגמרי, במובנים רבים אפילו הפוך- לא כביטוי אירוני לשהות של החכם במקום "נחות" לכאורה אלא כביטוי של חריפות של החכם דווקא בבית המדרש הגבוה המוכן לקראת "מלחמתה של תורה".

מדוע בבלי נוסף הציון "בשוקי טבריא" שכאמור אינו מופיע בפתגם "המקורי" ואין לו שום גיבוי במקורות כלשהם אחרים בנוגע לבן עזאי? אני לא יודע. אולי זה מעיד על הדימוי בבבלי של טבריה ואפילו של השווקים שלה כמקום שבה תלמידים מבריקים כמו בן עזאי למדו והשיבו תשובות. ייתכן גם שהעורך בבבלי הכיר את הסיפור בירושלמי והבין בצורה מילולית את הביטוי "בן עזאי דהכא" שהכוונה "הכא" (כפי שאכן פירושו במקומות רבים בירושלמי) היא לטבריה ומכאן ש-"בן עזאי דהכא"="כבן עזאי בשוקי טבריה". לחילופין, אולי הוא הבין שבסיפור על רבי יוחנן הביטוי המלמד שבאותו מקום ("חד אתר") רבי יוחנן היה "בן עזאי"- אבל במקומו של רבי יוחנן (טבריה), אף אחד לא היה יכול להיות כמו בן עזאי ואם כן הביטוי "כבן עזאי בשוקי טבריא" בא להמחיש ולחדד את הדימוי של חריפותו של בן עזאי ואת ההשוואה שאביי ורבא לקחו גם אם אולי בהגזמה או בהומור.","58","","1747","True","True","False","","182","95.86.84.49","0","62150","ערכין|ל ע"א",""),new Message("62158","62151","וכי לא גלה בן עזאי יחד עם הסנהדרין?!","17/07/19 10:37","יד תמוז","תשע"ט","10:37","דוד כוכב","מה בכך שלא מצינו עוד שנזכר בן עזאי עצמו בטבריה, "לא ראינו אינו ראיה" (עדויות פרק ב משנה ב), כאן הוזכר! שמסורת היתה בידם שגלה לטבריה עם חבריו.

וראה עוד כאן.","125","","1746","True","True","False","","212","212.76.98.185","0","62150","ערכין|ל ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);