var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61979;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61979","0","מצרים ישראל נהר מצרים ועוד","03/07/19 15:40","ל סיון","תשע&quot;ט","15:40","אביגדור","בדברי התוס' (ערכין טו. ד&quot;ה כשם) וכן במפה שהביאו מוכח שלא הכירו את היחס בכיוונים בין מצרים, ים סוף, ארץ ישראלי ושאר הארצות שסביבה, וכן העירו זאת עליהם היעב&quot;ץ (&quot;כל מה שכתבו תוס' כאן אינו נכון, גם ציור הארצות והים הוא מתנגד למציאות&quot;), רב פעלים (&quot;והוא רחוק מן האמת&quot;), וערך דל.<br /><br />צורת המפה הנ&quot;ל דומה בכל הדפוסים: פפד&quot;מ ת&quot;פ, סלוויטה תקפ&quot;א, ורשא תרכ&quot;ב, ווין תרכ&quot;ו, וילנא תרמ&quot;ה, ניו יורק תשכ&quot;ג (הוצאת יונתן), ובעקבות ש&quot;ס וילנא – בדפוסים המצויים המבוססים עליו (כתבי יד של תוס' על מסכת ערכין לא נמצאו - לא מהתוספות שלנו ולא משום תוספות אחר (תא שמע כרך ב (תשע&quot;ב) עמ' 772 הערה 5)). <br />אמנם בדפוס ונציה רפ&quot;ב ובהוצאת בזל ש&quot;מ חסר הציור כולו, ככל הנראה מתוך תקלה, שהרי בלשון התוס' שם כתוב &quot;כזה&quot; וכן המדפיסים שם השאירו מקום ריק לציור, וכן בדפוס קראקא שס&quot;ה הציור חסר. ואכן בדפוסים אלו היה מצוי שחסרים ציורים.<br />בספר ברכת הזבח חידושים (שם) הביא ציור שונה להסבר דברי התוס', וגם הוא אינו מיושב עם המציאות.<br /><br />ובשנים האחרונות יש מהדפוסים החדשים ששינו את מפה זו כדי להתאימה למציאות, אך הדבר אינו מתאים לדברי התוס' המפורשים.....<br /><br />חוסר הידע הגיאוגרפי היה מצוי במשך מאות שנים, באומות העולם ולהבדיל אצל חכמינו. כך מפת רש&quot;י (לא רשי כתב אותה, אלא מפרשי רשי שבאו להסביר את דבריו, כגון הרא&quot;ם) (שם הנילוס זורם במאוזן מערב-מזרח), מפת ארץ ישראל המיוחסת לגרא (שם נהר פרת יוצא מהים הגדול ועובר לאורך כל ארץ ישראל מצפונה), מפת רבי משה באסולה (שם בית גוברין קרובה לים המלח).<br />גם מפתו של תלמי, גדול הגיאוגרפים (והאסטרונומים) מתקופת היוונים, שהיתה נפוצה בסוף ימי הביניים באירופה, כללה טעויות רבות במיקומי הערים שבתוך הארץ (למרות דיוקה המרשים יחסית בעניין כלל העולם וצורתו), מפת אל-אדריסי מהמאה ה-12 כללה טעויות רבות נוספות. מפות העולם שהיו נפוצות בתחילת ימי הביניים באירופה היו פרימיטיביות לחלוטין ותיארו תיאור כללי מאוד של חלוקת שלושת היבשות המוכרות, באופן גס מאוד.","571","","1762","True","True","False","","978","37.60.46.243","0","0","ערכין|טו ע&quot;א",""),new Message("61982","61979","והכי מרגיז","03/07/19 19:34","ל סיון","תשע&quot;ט","19:34","אמלתראות","שבארטסקרול רק רוצים לבאר דברי הטועים וכו' במקום לבאר אמיתיות המציאות וההלכה שרצו חז&quot;ל לבאר.<br /><br />ובכל עם ישראל מפיצים למשל את מפת ביהמ&quot;ק של התפארת ישראל וכו' שלא דובים ולא יער, ורק רוצים להמשיך &quot;השקופה&quot; של &quot;מסורה&quot; [כאילו התדבקות בטעותי דפוס ובמנגנונים טכניים ישנים זה מסורה...] במקום להכניס את מפי הרב קורן והרב אריאל וכו'.<br /><br />אבל עם ישראל הולך בחושך כי אין אור.","267","","1762","True","True","False","","169","68.192.20.132","0","61979","ערכין|טו ע&quot;א",""),new Message("61984","61979","זה היה תא שמע, והנה תא חזי","03/07/19 22:52","ל סיון","תשע&quot;ט","22:52","אביגדור","","571","pdf","1762","False","True","False","","303","37.60.46.243","0","61979","ערכין|טו ע&quot;א","0-pdf"),new Message("62045","61982","השרטוט בש''ס הוא סכמתי , והסבר התוס' לפי","08/07/19 18:16","ה תמוז","תשע&quot;ט","18:16","אליעזר מ ש","מפה נכונה , הוא : <br />בני ישראל חצו את מפרץ סואץ .שהוא ה''זרוע המערבית'' של הים האדום ,זה: ''ים סוף''. אמנם קשה, שכתוב ,שלאחר שחצו , הגיעו לאחר כמה מסעות, לים סוף.[עוד לפני שהגיעו למדבר סיני] ואם חצו לחופו המזרחי, והמשיכו לכיוון הר סיני, איך הגיעו שוב לים סוף . ולכן אומר התוס', שחצו מצפון מערב לצפון מערב מפרץ סואץ .[ בצורת ''קשת'' חצי עגול]  שהוא 'ים סוף' האמור כאן. .והמשיכו לאורך החוף הצפוני של המפרץ - ממערב למזרח, שהוא גבול דרומי של מצרים . ומשם המשיכו מזרחה לכיון מדבר סיני . <br />* ואומר התוס', שהנילוס הוא גבול בין ארץ מצרים לארץ ישראל , כלומר, הזרוע המזרחית של הנילוס שנשפכת לים התיכון, באזור : ''פורט סעיד'' . וכוונתם, שלאחר שבני ישראל התחילו להתקדם מזרחה למדבר סיני, הם כבר היו מדרום לארץ ישראל. וכך המשיכו להתקדם מזרחה, עד שהגיעו לקדש ברנע ,באיזור הנגב הדרומי. ומשם שלח משה רבינו איש האלהים את המרגלים צפונה לארץ ישראל. ומה שכתבו ,שיצאו בצד צפונית שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום. הכוונה , שהקו הנמשך מזרחה מצפון מפרץ סואץ, מגיע לאזור הגבול הדרומי של ארץ אדום . ולכן,כשנעו ממערב למזרח, הגיעו ל''קדש'' באזור דרום מערב ארץ אדום - אזור דרום מזרח הנגב . <br />**ולאחר שנגזר עליהם להיות ארבעים שנה במדבר ,ולא להכנס לארץ , הם ישבו בקדש ימים רבים . ואחר כך נסעו לכיוון ים סוף , כמפורש במקרא בתחילת ספר דברים .והגיעו ל'עציון גבר' ,היא באזור העיר: ''אילת'' בימינו , וחנו שם ליד ים סוף , כלומר, ליד החוף הצפוני של מפרץ אילת ,שהוא הזרוע המזרחית של ים סוף.<br />[ השרטוט שמופיע בש''ס הנדפס , לא ברור מי שרטט אותו ]","610","","1757","True","True","False","","256","213.151.52.130","0","61979","ערכין|טו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);