var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61139;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61139","0","א. אשישה מהחתם סופר על עוֹרְבָא פָּרַח","31/03/19 11:06","כד אדר ב","תשע&quot;ט","11:06","יהודי_קדום","באשכול <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=34143'>כאן.</a><br /><br /><b>ב.</b> אותו שואל, אותה תשובה מאב ובנו לשאלות בנושא שונה  :<br /><b>בדף היום מובא </b> שרב אויא סבא שואל את רבה  <b>בן רבו</b> : <br /><br /><span class='bordeaux'><b>בעא מיניה רב אויא סבא מרבה בר רב הונא: קולית סתומה לרבי ישמעאל, מהו שתטמא? אית ליה לר' ישמעאל את שבא לכלל מגע - בא לכלל משא, לא בא לכלל מגע - לא בא לכלל משא, והכא היינו טעמא - משום דבא לכלל מגע מלפניו, או דלמא: לית ליה? <br /><u>אמר ליה: עורבא פרח!</u> א&quot;ל רבא בריה: ולאו היינו רב אויא סבא מפומבדיתא דמשבח לן מר בגויה, דגברא רבה הוא? א&quot;ל: אני היום סמכוני באשישות, ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא. </b></span><br /><br /><b>גם ביצה דף כא עמוד א רב אויא </b>שואל ומקבל תשובה דומה/זהה, אלא שבביצה הוא שואל את<b> רב הונא רבו :</b><br /><br /><span class='bordeaux'><b>בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא: בהמה, חציה של נכרי וחציה של ישראל, מהו לשחטה ביום טוב? - אמר ליה: מותר. - אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? - <br /><u>אמר ליה: עורבא פרח</u>. כי נפק, אמר ליה רבה בריה: לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח ליה מר בגויה, דגברא רבה הוא? - אמר ליה: ומה אעביד ליה, אני היום סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, ובעא מינאי מלתא דבעיא טעמא. וטעמא מאי? בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב - דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, אבל נדרים ונדבות - אסור לשחטן ביום טוב, דכהנים כי קא זכו - משלחן גבוה קא זכו. </b></span>. <br />השונה והדומה כתוב בפירוש.  מעניין. <br /><br />============<br />כידוע השימוש בביטוי עוֹרְבָא פָּרַח בא לבטא שמועה חסרת בסיס.","233","","1859","True","True","False","","656","79.179.31.96","0","0","חולין|קכד ע&quot;ב",""),new Message("61142","61139","הרב מרגליות על עורבא פרח","01/04/19 09:52","כה אדר ב","תשע&quot;ט","09:52","זילבר פדואל","בסיפרו לחקר שמות וכינויים בתלמוד עמ' נב<br />ותודה לשוטנשטיין על ההפנייה לשם","504","jpg","1858","True","True","False","","284","213.151.37.222","0","61139","חולין|קכד ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("61143","61142","א. תודה על המובאה מספרו של רבי יעקעלע.","01/04/19 10:37","כה אדר ב","תשע&quot;ט","10:37","יהודי_קדום","לנוחות החפצים המרתי את הקטע שהעלית מתמונה לטקסט (ההמרה היא אוטומטית... לא ישבתי לשעתק כמובן...).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ד) יתכן שהיה מאורע זה ביום שהושיבוהו בישיבה, רב הונא בידעו כי יש מערערים על סמיכותו לא חפץ לומר אז מילתא דתליא בטעמא שיכולים להשיב על דבריו, שהקפידו חכמים על תחילת הוראה ראה ביצה ס׳׳ז סע״ב תחילת הוראה דהאי צורבא מרבנן כו׳, ובהוריות י׳׳ד א כל דאמר מילתא ולא מיפרך להוי רישא. לכן לא דרש רק בהלכות פסוקות ומילי דאגדה כאמרם במדרש שה״ש רבה ס״ב סמכוני באשישוח אלו ההלכות המאוששות. רפדוני בתפוחים אלו האגדות, וברצותו לדחות את השואל נקט בלישנא דחכימי ״עורבא פרח״ עורבא <u>סמל האינו משיב</u> , שלח נח את היונה ואת העורב. והנה היונה שבה ותשובתה בפיה, אבל מהעורב לא ידע נח תשובה כלל, עורבא פרח. —</b></span>  [ההדגשה במקור.  י.ק.].<br /><br /><span class='blue'><b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14345'>ב. ראה גם מה שכתב הרב כוכב במדור ''להרחיב'' - כאן.</a></b></span>","233","","1858","True","True","False","","183","79.179.31.96","0","61139","חולין|קכד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);