var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61065;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","59")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61065","0","פירוש שלישי לשם העצם "תנא"?","19/03/19 13:54","יב אדר ב","תשע"ט","13:54","אוריאל פרנק","שלום רבותי,

האם נכון להוסיף פירוש נוסף (שטרם מצאתיו במילונים, כולל מילון סוקלוף):


3. הֶחָכָם שֶׁנִּסַּח אֶת הַמִּשְׁנָה (אוֹ הַבָּרָיְתָא)

לדוגמא, הסוגיה הבבלית הראשונה:
תַּנָּא הֵיכָא קָאֵי דְּקָתָנֵי מֵאֵימָתַי? וְתוּ, מַאי שְׁנָא דְּתָנֵי בְּעַרְבִית בְּרֵישָׁא? לִתְנֵי דְּשַׁחֲרִית בְּרֵישָׁא! תַּנָּא אַקְּרָא קָאֵי...

וכיו"ב בשבת ע"ד:
אמר רב פפא שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן ונקט אופה תנא דידן סידורא דפת נקט.


•אין מדברים על מי שגורס ומשמיע את המשניות מזכרונו, אלא על ה"סופר" שקבע את לשון המשנה!

•"תנא" זה איננו חייב להיות בתקופת התנאים (כמובא בספר צוהר לתיבה של מו"ר הרב זוהר מיכאלי, עמ' קעא), וכדברי רש"י:
ביצה כ"ט. תנא דבי שמואל – בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו רבי חייא ורבי אושעיא וכמו שסידר רבי את המשנה.
כתובות נ"ג: וכן תני לוי במתניתיה – דלוי סידר ברייתא ששה סדרים כר' חייא וכרבי אושעיא.","165","png","1871","True","True","False","","713","46.121.45.16","0","0","כללי|","0-png"),new Message("61066","61065","במה שונה","19/03/19 17:58","יב אדר ב","תשע"ט","17:58","אור חדש","מהפירוש הראשון למילה?","458","","1871","True","True","False","","171","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61067","61065","דוגמה נוספת","19/03/19 21:23","יב אדר ב","תשע"ט","21:23","דוד כוכב","מסכת חולין דף קד ע"ב:
"מאן תנא קמא - רבי יוסי, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי".
רש"י:
"כל האומר דבר בשם אומרו - והתנא שכח ולא הזכיר שמו בתחילה וחזר והזכיר שמו".","125","","1871","True","True","False","","249","95.86.122.120","0","61065","כללי|",""),new Message("61070","61065","הנה","21/03/19 07:55","יד אדר ב","תשע"ט","07:55","אוריאל פרנק","הרב יהושע בוך כתב לי:

עיין בספר של רי"נ אפשטיין "מבוא לנוסח המשנה" עמ' 673 ואילך, ותמצא שאכן כך הוא.

להלן ציטוט מקוצר מהספר:

"בזמן האמוראים מקובל השם "תנאים":
א. לכל חכמי המשנה והברייתות...
ב. לכל מסדרי משניות (סתמיות) וברייתות...
ג. לשונֵי המשניות והברייתות ומוסריהן בעל־פה..."","165","","1869","True","True","False","","176","46.121.45.16","0","61065","כללי|",""),new Message("61094","61065","דוגמה נוספת לערך תַּנָּא במילונים","25/03/19 11:07","יח אדר ב","תשע"ט","11:07","אוריאל פרנק","הערך תַּנָּא מתוך מילון ספיר (שמאוד דומה למילון אבן שושן):
1. [תמ] תואר לחכם בִּזמַן המִשנה (בפי האָמורָאים נִקרְאוּ תַּנָּאים גם חכמים בני זמַנם שהצטיינו בִּמסירת דברי חכמים של זמַן המִשנה): תנא הוא ופליג (עירובין נ:)
2. [תנ] חכם שהיה בּקי בַּמִשנָיות וּבַבָּרַייתות ועָזַר לחכמי הישיבה בּמִקצועות אלו: תני תנא קַמֵיה דרב (בבא מציעא עו:)
3. סימן לציטוט תוספתא

גם כאן חסר הפירוש שהזכרתי:
3. הֶחָכָם שֶׁנִּסַּח אֶת הַמִּשְׁנָה (אוֹ הַבָּרָיְתָא)


קישור:
https://www.milononline.net/do_search.php?vid=1046617&Q=%FA%F0%E0","165","","1865","True","True","False","","290","95.86.72.129","0","61065","כללי|",""),new Message("61112","61065","האם חכמי בית שמאי תנאים יקראו?","27/03/19 21:18","כ אדר ב","תשע"ט","21:18","יהודי_קדום","באופן מעניין , לשאלתי זו יש הקשר לדף היומי !","233","","1863","True","True","False","","146","79.178.99.46","0","61065","כללי|",""),new Message("61076","61066","הסבר","22/03/19 00:23","טו אדר ב","תשע"ט","00:23","אוריאל פרנק","משל, למה הדבר דומה:

הפירוש השלישי ל"תנא", מנסח הַמִּשְׁנָה, דומה לשר/ת המשפטים או עורכי הדין מטעמו שניסחו חוק, ואילו הגרסן דומה לשדרן/ית רדיו המודיע לציבור על החוק החדש.

או באווירת הימים האלה:

הפירוש השלישי ל"תנא", מנסח הַמִּשְׁנָה, דומה --להבדיל!!!-- להמן /ממוכן שניסח את האגרות, ואילו הגרסן דומה למר גרסנ-דתא האחשדרפן שהגיע לשער כפר קרצום והכריז באזני ההמון על החוק החדש.","165","","1868","True","True","False","","214","46.121.45.16","0","61065","כללי|",""),new Message("61104","61066","מהו פירוש א'","27/03/19 11:05","כ אדר ב","תשע"ט","11:05","אוריאל פרנק","יתכן שהמו"מ סביב פירוש ג' מתארך בגלל שלא ברור מהו פירוש א'.
בנוסף להגדרה הנ"ל ממילון אמו"ר (חכם שדבריו הוזכרו במשנה), ובנוסף להגדרה הנ"ל של מילון ספיר (חכם בִּזמַן המִשנה), הנה תורף הגדרת אבן שושן: חכם בתקופת הבית השני ולאחריו, משמעון הצדיק ועד תלמידי רבי.
אולי למישהו יש הגדרה מוצלחת יותר?","165","","1863","True","True","False","","176","212.76.100.160","0","61065","כללי|",""),new Message("61083","61076","אחשדרפנים הם נציבים, מושלים, הם לא הרצים","24/03/19 09:32","יז אדר ב","תשע"ט","09:32","דוד כוכב","","125","","1866","False","True","False","","184","212.76.102.49","0","61065","כללי|",""),new Message("61084","61076","זו חידה","24/03/19 15:39","יז אדר ב","תשע"ט","15:39","אור חדש","כלשהי?","458","","1866","True","True","False","","103","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61090","61084","תיקון","25/03/19 10:14","יח אדר ב","תשע"ט","10:14","אוריאל פרנק","הפירוש השלישי ל"תנא", מנסח הַמִּשְׁנָה, דומה --להבדיל!!!-- להמן /ממוכן שניסח את האגרות, ואילו הגרסן דומה למר גרסנ-דתא הרץ שהגיע לשער כפר קרצום והכריז באזני ההמון על החוק החדש.","165","","1865","True","True","False","","118","46.121.45.16","0","61065","כללי|",""),new Message("61091","61090","זה ההבדל בין שני הפירושים","25/03/19 10:43","יח אדר ב","תשע"ט","10:43","אור חדש","הראשונים- ההבדל בין חכם מהדורות שעד רבי שניסח משניות ואמרן (אצלך המן) לבין תנא מימי האמוראים שרק הקריא אותן (אצלך גרסנדתא)
מה חידשת בפירושך השלישי וכיצד זה קשור למגילת אסתר?","458","","1865","True","True","False","","141","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61092","61091","הבהרה","25/03/19 11:00","יח אדר ב","תשע"ט","11:00","אוריאל פרנק","שלום,
מגילת אסתר וחקיקת חוק ופרסומו במדינת ישראל היו רק משלים כדי להסביר את ההבדל בין "מנסח משנה" ("תנא" בפירוש ג') לבין מי שמשמיע אותה ("תנא" בפירוש ב').
שני תפקידים אלה יכולים להתקיים באותו הדור.
במהלך כל דורות התנאים וכנראה שגם בדור הראשון של האמוראים פעלו מנסחי משניות/ברייתות, והחל מרגע ניסוחן יכלו לפעול משמיעי משניות/ברייתות אלה.","165","","1865","True","True","False","","158","95.86.72.129","0","61065","כללי|",""),new Message("61093","61092","אשאל שוב","25/03/19 11:03","יח אדר ב","תשע"ט","11:03","אור חדש","מה ההבדל בין הפירוש הראשון לשלישי?","458","","1865","True","True","False","","91","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61095","61093","תוספת הבהרה","25/03/19 11:17","יח אדר ב","תשע"ט","11:17","אוריאל פרנק",""תנא" בפירוש א' הוא כל חכם ב"תקופת התנאים" (למשל, ריב"ז הוא תנא במשמעות זו, אף שייתכן שהוא כלל לא עסק בניסוח משניות), כמו ש"ראשון" הוא כל חכם בתקופת הראשונים.
"תנא" בפירוש ג' מתייחס למי שחיבר טקסט מסוים: משנה או ברייתא.
כפי שציינתי כבר, "תנא" בפירוש ג' איננו חייב להיות "תנא" לפי פירוש א', כי הוא יכול להיות לאחר "תקופת התנאים".","165","","1865","True","True","False","","171","95.86.72.129","0","61065","כללי|",""),new Message("61097","61095","לדעתך","25/03/19 22:07","יח אדר ב","תשע"ט","22:07","אור חדש","יש משניות שנוסחו אחר תקופתו של רבי ותלמידיו? כוונתי למשפט הזה שלך:
"כפי שציינתי כבר, "תנא" בפירוש ג' איננו חייב להיות "תנא" לפי פירוש א', כי הוא יכול להיות לאחר "תקופת התנאים".
כלומר לדעתך כל מי שינסח 'משנה או בריתא' יחשב ל'תנא' בלא תלות בשאלת תקופתו?
אני מקווה שתצליח להבין כמה זה לא נכון

כמובן שאתה צודק וחכם מתק' התנאים יכול היה לעסוק בניסוח מימרותיו בצורה קנונית ויכול היה גם רק לומר מימרותיו בסנהדרין/ מקום לימוד מרכזי אחר ואף יכול היה לשתוק כל ימיו ולא ללמדנו דבר.
אך לא ברורה לי החלוקה שאתה עושה בין אותם תנאים המוכרים לנו בזכות מימרותיהם לבין 'מסדרי המשנה', לכולם אותם סמכויות ופעולות בפועל, הרי תנא המוכר לנו בשל מימרתו שהגיע אלינו מסר אותה, ובכך הפך לא רק לתנא א' אלא גם לג' וא"כ בין כל התנאים המוכרים לנו מתק' תנאי א' כולם היו גם תנאי ג' וממילא יש חפיפה בין הקבוצות=> זו אותה קבוצה","458","","1865","True","True","False","","128","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61102","61097","פשוטו של תלמוד","27/03/19 10:42","כ אדר ב","תשע"ט","10:42","אוריאל פרנק","כפי שכתב רש"י, האמורא שמואל סידר ברייתות, כמו שסדרו רבי, רבי חייא ורבי אושעיא. מכאן שבפעילות של ניסוח ברייתות עסק גם מי שאיננו "תנא" במשמעות א' (ולכן שמואל לא נחשב "תנא" במובן של "תנא ופליג").
ומסתבר שגם לאידך גיסא, חכם מתקופת התנאים יכול היה לשתוק כל ימיו, כמו שכתבת, ואעפ"כ ל"תנא" ייחשב, לפי פירוש א'.
מכאן, שפירוש א' וג' אינם זהים => אלו פירושים שונים.
העיקר הוא:
לאחר שזכינו להכיר בכך שניתן לפרש תנא בפירוש ג', ניתן לפרש פעמים רבות (כמודגם לעיל) את דברי התלמוד על "תנא" באופן פשוט, חלק ומובן הרבה יותר (לנו ולתלמידינו):
אין צורך לומר ש"תנא דידן" הוא התנא שאת דבריו מזכירה משנתנו (שחוברה ע"י X), אלא פשוט: "תנא דידן" הוא הוא X, מחבר משנה זו.","165","","1863","True","True","False","","165","212.76.100.160","0","61065","כללי|",""),new Message("61103","61102","שמואל הינו","27/03/19 11:01","כ אדר ב","תשע"ט","11:01","אור חדש","מקרה ייחודי והיה בדור המעבר וצעיר בלא הרבה מרב שכן קיבל התואר תנא, ובעצמו סבר שלא פחות הוא מרב וחלק עליו רבות
בריתות דשמואל לא התקבלו על האמוראים כ'מתניתות' ורק מה שנשה בבית מדרשו של רבי ושני תלמידיו הגדולים, ר"ח ור"א היו נחשבות כהשלמות למשנה עם דרגה כמעט של מתניתא
דברי ראשוני האמוראים לא מובאים כדברי תנא בשום מקום","458","","1863","True","True","False","","114","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61110","61104","הגדרת תנא","27/03/19 19:36","כ אדר ב","תשע"ט","19:36","דוד כוכב","מסכת קידושין דף מט ע"ב: "אבל אמר לה תנא אנא, עד דתני הילכתא ספרא וסיפרי ותוספתא".
בהגדרה של תנא - לא די שיהא בתקופת התנאים אלא צריך להיות בקי בהלכות התורה כולה.
הגדרת הגמרא נכונה הלכתית גם לבקי כנ"ל בשאר תקופות וכן נפסק ברמב"ם ושו"ע.","125","","1863","True","True","False","","187","212.76.102.49","0","61065","כללי|",""),new Message("61117","61112","נא באר","28/03/19 00:48","כא אדר ב","תשע"ט","00:48","אוריאל פרנק","","165","","1862","False","True","False","","131","212.76.100.160","0","61065","כללי|",""),new Message("61118","61117","ראה ברכות לו עמוד ב","28/03/19 00:55","כא אדר ב","תשע"ט","00:55","יהודי_קדום","","233","","1862","False","True","False","","134","79.176.23.9","0","61065","כללי|",""),new Message("61121","61117","הגמרא שם אומרת:","28/03/19 08:56","כא אדר ב","תשע"ט","08:56","יהודי_קדום",""... ובית שמאי...אינה מִשְׁנָה ..." .ומיד אח"כ עוסקת בפרי, בשומר וכו' כעניין דפינו.

"רבי עקיבא במקום רבי אליעזר עבדינן כותיה, ובית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

ותיפוק ליה דנעשה שומר לפרי, ורחמנא אמר: וערלתם ערלתו את פריו - את הטפל לפריו, ומאי ניהו - שומר לפרי! אמר רבא: היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי - היכא דאיתיה בין בתלוש בין במחובר, הכא - במחובר איתיה, בתלוש ליתיה. איתיביה אביי: פיטמא של רמון מצטרפת, והנץ שלו אין מצטרף; מדקאמר הנץ שלו אין מצטרף, אלמא דלאו אוכל הוא, ותנן גבי ערלה: קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגרעינין - חייבין בערלה! - אלא אמר רבא: היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי - היכא דאיתיה בשעת גמר פירא, האי קפרס ליתיה בשעת גמר פירא. איני? והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה - אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי; ושומר לפירי אימת הוי - בכופרא, וקא קרי ליה שומר לפירי! "","233","","1862","True","True","False","","166","109.65.101.87","0","61065","כללי|",""),new Message("61122","61121","ברור שתנאים הם","28/03/19 10:32","כא אדר ב","תשע"ט","10:32","אור חדש","ודבריהם נשנו בכל מקום קודם לדברי ב"ה.

אלא שלעניין הלכה(בלבד) הוכרע שלא להתחשב כלל בדעתם במקום שחלוקים עליהם ב"ה (אם לא שנמנו כמותם בב"ד הגדול בדור כלשהו)
וזאת בניגוד לשאר בעלי מחלוקת שרשאי כל אחד לבחור להחמיר ואף להקל כדעה הנראת לו גם אם אינה לפי כללי הפסיקה הרגילים (אם לא שנמנו הב"ד הגדול בשאלה והכריעו כצד מסויים וכן אסור לו לפסוק כל פעם כצד המקל באותה סוגיה אלא צריך לבחור צד מסוים ולנהוג כמותו בין להקל ובין להחמיר)","458","","1862","True","True","False","","110","213.151.55.26","0","61065","כללי|",""),new Message("61124","61122","ברור לגמרי, ולא חשבתי אחרת כמובן, אבל","28/03/19 10:41","כא אדר ב","תשע"ט","10:41","יהודי_קדום","הקשר בין הנלמד בדף היומי לאמירה על תנאים שהלכתם אינה מִשְׁנָה והנידון שלכם באשכול זה התחברו אצלי להביאם כפרפרת ולא יותר.","233","","1862","True","True","False","","174","79.182.70.64","0","61065","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);