var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6072;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6072","0","איך מתמודד ר' ישמעאל עם הקושיה על ר"ט?","06/01/11 14:03","א שבט","תשע"א","14:03","שאינו יודע לשאול","מהסוגיה המצוטטת להלן עולה שרבי ישמעאל טוען כלפי רבי עקיבא שיש ללמוד כמו רבי טרפון.
אבל - קשה לי - שהרי דברי רבי טרפון נדחו! אז איך רבי ישמעאל יכול לאמץ את שיטתו ללא שמיישב אותם?

ת''ר מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה שנאמר {במדבר יח-יח} ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד

וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה בכור לכמה נאכל
נענה ר''ט ואמר לשני ימים ולילה אחד היה שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני חכמים תחלה ור' יוסי הגלילי שמו אמר לו רבי מנין לך אמר לו בני שלמים קדשים קלים ובכור קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד אמר לו רבי בכור מתנה לכהן וחטאת ואשם מתנה לכהן מה חטאת ואשם ליום ולילה אף בכור ליום ולילה אמר לו נדון דבר מ (תוך) דבר ונלמד דבר מ (תוך) דבר מה שלמים אין באין על חטא אף בכור אינו בא על חטא מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד אמר לו רבי נדון דבר מדבר ילמד דבר מדבר חטאת ואשם מתנה לכהן ובכור מתנה לכהן מה חטאת ואשם אין באין בנדר ונדבה אף בכור אינו בנדר ונדבה מה חטאת ואשם נאכלין ליום אחד אף בכור נאכל ליום אחד

קפץ ר''ע ונסתלק ר''ט אמר לו הרי הוא אומר ובשרם יהיה לך הקישן הכתוב לחזה ושוק של שלמים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד אמר לו היקשתו לחזה ושוק של שלמים ואני מקישו לחזה ושוק של תודה מה תודה נאכלת ליום ולילה אף בכור נאכל ליום ולילה אמר לו הרי הוא אומר ובשרם יהיה לך שאין ת''ל לך יהיה ומה ת''ל לך יהיה הוסיף הכתוב הויה אחרת בבכור

וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להן צאו ואמרו לו לר''ע טעיתה תודה מהיכן למדה משלמים [וכי] דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש הא אין עליך לידון בלשון אחרון אלא בלשון ראשון
","48","","4862","True","True","False","","1040","77.126.240.235","0","0","זבחים|נז ע"א",""),new Message("6084","6072","תשובה","06/01/11 23:18","א שבט","תשע"א","23:18","המכריע","כדי להבין את התשובה צריך ממש להתעמק במהלך הסוגיא. וכך היא הצעת הסוגיא. בתחילה לומד רי"ש בכור מבנין אב משלמים עם נקודת דמיון אחת ששניהם קדשים קלים, משיב לו ריה"ג יש דמיון לחטאת ואשם שהם מתנה לכהן (ועדיין לא נכנס כאן היקש לתמונה), משיב לו רי"ש יש לשלמים דמיון נוסף ששניהם אינן על חטא, וכוונתו שבכגון זה הולכין אחר המרבה בדמיון (בלשון הגמ' במק"א הנך נפישן), משיב ריה"ג יש גם לחטאת דמיון נוסף, שאינן באין בנדר ונדבה. ואז נסתלק רבי ישמעאל. (לפעמים הגמ' מכניסה לתמונה גם את משקל נקודות הדמיון, אבל כנראה הסכים רי"ש שכאן משקלם שווה). אגב יש לי הערה על "נסתלק", בל"נ אכניסנה למאמרך השני.
חזור לסוגיא. בא ר"ע ולומד מהיקש יהיה לך כחזה וכו' (לא בנין אב). טוען כנגדו ריה"ג אולי ההיקש הוא לחזה ושוק של תודה. מסכים ר"ע (שהרי תפסת מועט) אבל יש ריבוי יהיה לך (או לך יהיה) הויה נוספת, פעמיים יום, ונמצאו שני ימים. (ואכמ"ל לדון יהא שני ימים ושני לילות לפ"ז).
בא שוב רי"ש ואומר לר"ע טעית אין למדין מחזה ושוק דתודה דהוי למד מלמד (לרי"ש, ר"ע לא מסכים כדלהלן בסוגיא), אבל עכשיו אני מקבל את דבריך בחלקן. כלומר אני טעיתי ללמוד מבנין אב, והשיבני ריה"ג, ואתה צודק שהלימוד הוא מהיקש כחזה התנופה, אבל אין צורך להקיש לתודה ולהכפילה על ידי יהיה לך, אלא ע"כ נלמד מחזה ושוק דשלמים, ויהיה לך אייתר כדלהלן. (וזו גופא ההוכחה, כלומר ע"כ כוונת המקרא להקיש לחזה ושוק דשלמים, שהרי אין להקישו לתודה דהיא עצמה למידה בהיקש). ודוק היטב.","199","","4862","True","True","False","","151","95.86.121.108","0","6072","זבחים|נז ע"א",""),new Message("6095","6084","ראיה לדבר","07/01/11 08:51","ב שבט","תשע"א","08:51","המכריע","וראיה לדבר, שהרי הברייתא מתחילה מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה, שנאמר ובשרם יהיה לך וגו' הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים וכו', וזו שאלה נשאלה וכו'. מי אמר את הרישא הזו, הלא לר"ע נשאר שהוקש אמנם מפסוק זה אבל לתודה וע"י הויה נוספת הגענו ליומיים, וכדמוכח בסוגיא שר"ע נשאר בזה, ובנינו על זה שיטה שלימה ש"הימנו ודבר אחר מלמד בקדשים", ואילו לרבי ישמעאל לכ' איננו לומדים כלל מן ההיקש הזה אלא מבנין אב לשלמים? והרי זו אותה ברייתא שממשיכה וזו שאלה וכו' ומספרת את כל הויכוח, א"כ המסקנה של הרישא אמורה לעלות מתוך ההמשך. אלא ע"כ שרי"ש הוא המדבר ברישא ואכן השתתק מהבנין אב שלו וקיבל את דברי ר"ע שהלימוד הוא מההיקש דהאי קרא, ורק תיקן זאת (לשיטתו) שהלימוד הוא ישירות משלמים וכנ"ל. ודוק היטב.","199","","4861","True","True","False","","108","95.86.121.108","0","6072","זבחים|נז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);