var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60680;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60680","0","הטבת הנרות","05/02/19 15:56","ל שבט","תשע"ט","15:56","אסי","שלום
מהגמרא מובן שהטבת שתי הנרות קודמת לקטורת מפני שכתוב תחילה " בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת " ולאחר מכן " יַקְטִירֶנָּה "
אבל נראה שמהרמב"ם הלכות תמידים ומוספין ו הלכה ד "..בקטורת מי שזכה ונכנס ומקטיר ואח"כ נכנס זה שזכה בדישון המנורה ומטיב שתי הנרות .."
האם הרמב"ם חולק על גמרא ?
בברכה ותודה מראש","728","","1914","True","True","False","","651","176.231.10.176","0","0","יומא|לד ע"א",""),new Message("60690","60680","א. הרמב"ם לא חולק על הגמרא אלא פוסק","05/02/19 18:51","ל שבט","תשע"ט","18:51","יהודי_קדום","כאחת הדעות בגמרא כפי שיובא להלן.
ב. נעיר שההלכה מהרמב"ם שהבאת אינה שייכת ליום הכפורים משום שהקטרת הקטורת ביום הכפורים נעשתה בקדש הקדשים ורק ע"י הכהן הגדול אבל בכל יום הקטרת הקטורת נעשתה על מזבח הזהב, ולכן מה שאמר הרמב"ם: "...מי שזכה ונכנס ומקטיר ואח"כ נכנס זה שזכה בדישון המנורה ומטיב שתי הנרות .." לא נאמר ביום הכפורים.
אחלק את תשובתי לקטורת וההטבה שבכל יום (ולענ"ד לכך התכוונת) ובהמשך לקטורת וההטבה שביום הכפורים:
הקטורת וההטבה שבכל יום:
על פי המשנה בדף יד עמוד א משתמע שסדר העבודה בכל יום במקדש היה שקודם " .. וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת..." ורק אחר-כך "וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת" וזוהי סתירה לנאמר במשנה תמיד (פרק ג משנה ט) האומרת שתחילה "... מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה..." ורק אחר-כך (שם פרק ה משנה ד) כתוב " מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת..." (ומסדר זה משתמע סדר הפוך ממשנתנו). את הסתירה מיישב, בדף יד עמוד ב, רבי יוחנן באומרו שהמשנה ביומא היא לפי התנא רבי שמעון איש המצפה ואילו המשנה במסכת "תמיד" היא לפי חכמים.
קיימת סתירה גם בין המשניות ביומא: בין המשנה בדף יד עמוד א (משנתנו) לבין שתי משניות בפרק ב:
המשניות המופיעות בפרק ב עוסקות בפיס השני והשלישי בהם זכו בעבודה כהנים שעלו בגורל. סדר העבודות בשתי המשניות סותר את סדר העבודה במשנתנו המקדימה את הקטרת הקטורת להטבת הנרות במנורה. עניינן של המשניות האלה הוא בעבודות שהוגרלו בפיס השני והשלישי. בין העבודות שהוגרלו בפיס השני הוגרלה עבודת דישון המנורה: "...וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה..." (משנה יומא פרק ב משנה ג), ובין העבודות שהוגרלו בפיס השלישי, במשנה הבאה (שם משנה ד) הוגרלה עבודת הקטורת: "... חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ...". סדר העבודות בשתי המשניות הפוך לסדר העבודה במשנתנו המקדימה את הקטורת להטבת הנרות.
את הסתירה הזו מיישבים אביי וורב פפא (דף טו עמוד א):
לשיטת אביי כל המשניות נישנו על פי שיטת חכמים, אלא שאת הטבת שבעת הנרות במנורה עשו בשני שלבים : המשניות בפרק ב, המדברות על השלב הראשון , מפרטות את הסדר המדוייק והמלא של סדר העבודה, ואילו משנתנו מדברת, ללא כל הפירוט, על השלב השני בו הטיבו את שני הנרות הנותרים אחר הקטרת הקטורת – ואת שלב זה המשנה מתארת רק כחלק מהעבודה שעשה הכהן הגדול בשבעת ימי הפרשתו.
לשיטת רב פפא משנתנו נשנית כדעת חכמים ואילו המשניות בפרק ב' הן כדעת אבא שאול האומר שלפני הקטרת הקטורת הטיבו את כל שבעת הנרות באופן הבא: קודם הטיבו חמישה נרות, זרקו את דם התמיד, הטיבו את שני הנרות האחרונים ורק אחר-כך הוקטרה הקטורת.
בדף לג עמוד א אַבַּיֵּי מונה את סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה לפי הדעה המקובלת על כל בני הישיבה ועל פי שיטת התנא אַבָּא שָׁאוּל, המקדים את הטבת כל הנרות להקטרת הקטורת כדי לקיים את הפסוק: "בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת-הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה" . לפי שיטה זו, הוטבו חמישה נרות - שהם רוב מכסימלי של נרות מתוך שבעה - לפני הקרבת עולת התמיד, ושניים – שהם מינימום "נרות" שעדיין מקיים "....בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת-הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה" -לאחר התמיד - ורק אחר כך הוקטרה הקטורת.
ובזה לענ"ד מיושבת שאלתך.
בהודעה נפרדת אתייחס לקטורת והטבת הנרות שביום הכפורים.","233","","1914","True","True","False","","154","79.182.114.182","0","60680","יומא|לד ע"א",""),new Message("60696","60690","המשך: הקטורת והטבת הנרות שביום הכפורים","06/02/19 04:21","א אדר א","תשע"ט","04:21","יהודי_קדום","תחילה נקדים ונבחין בסדר העבודה של הנרות והקטרת הקטורת של שחרית לבין סדר העבודה של הנרות והקטרת הקטורת של בין הערביים ביום הכפורים.
העבודות הבאות נעשו במקדש בכל יום - לפני העבודות המיוחדות ליום הכיפורים, ולכל הדעות הקטרת הקטורת של שחרית הייתה בין הטבת חמשה נרות להטבת שני הנרות הנותרים:
1 בחצות הלילה תורמין את המזבח החיצון
2 טבילה ראשונה, לבישת בגדי זהב, קידוש ראשון
3 שחיטת תמיד של שחר, קבלת דמו וזריקתו על גבי המזבח
4 הטבת חמשה נרות
5 הקטרת קטורת של שחרית
6 הטבת שני הנרות הנותרים
7 הקטרת אברי תמיד של שחר, החביתין והנסכים כבכל יום.
נשים לב שהתמיד של שחר הוקרב אחר הקטרת הקטורת.
השאלה באיזה שלב נעשה התמיד של בין הערביים, והתשובה עליה משליכה על זמן הקטרת הקטורת של בין הערביים וזמן הטבת הנרות והדלקתם.
לרש"י: תמיד של בין הערביים נעשה לאחר הטבילה החמישית ולפני הקטרת הקטורת.
להרמב''ם: תמיד של בין הערביים נעשה בטבילה השלישית לאחר הקרבת אילו ואיל העם ולאחר הקטרת אימורי הפר והשעיר ולפני הוצאת הכף והמחתה כדעת רבי עקיבא במשנה בדף ע עמוד א, ועיין הרמב"ם בהלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה א (דעת רבי אליעזר שם, החולק על רבי עקיבא, היא שלפני תמיד של בין הערביים הייתה הקרבת אילו ואיל העם, הקטרת אימורי הפר והשעיר, הוצאת הכף והמחתה, הקרבת פר העולה, שבעת כבשים והשעיר כולם של המוספין – ורק אחר כך הקרבת התמיד של בין הערביים).
שלושה דברים ביסוד המחלוקת:
א. העובדה שבמשנה לא מוזכר מיקומו של קרבן התמיד של בין הערביים בסדר עבודת יום הכיפורים.
ב. יש דעות שונות מה נכלל בפעולת הטבת הנרות ("מֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת"): לדעת הרמב''ם הדלקת הנרות היא הטבתם (ובכך מיושב מדוע לא כללה המשנה בדף יד עמוד א את הדלקת המנורה על ידי הכהן הגדול בכל שבעת ימי פרישתו כהכנה להדלקה שיעשה ביום הכיפורים. ראה עוד בגמרא, תוספות דף עא עמוד א ד"ה "ולהטיב את הנרות" ), ולדעת אחרונים הטבת הנרות היא ניקוי הנרות, החלפת הפתילות וכל הפעולות הנדרשות להדלקה מחדש של המנורה. ונקראת גם "דישון המנורה" (ראה תשובות הרשב"א סימן ש"ט ומ"ט, הראב"ד "עבודת יוה"כ " בפרק שני).
ג. לרש"י ןלאחרונים הדלקת הנרות הייתה רק פעם אחת - בבין הערבים ואילו להרמב''ם הייתה הדלקה גם בבוקר כי לשיטתו "בהטיבו" הוא "בהדליקו", וניקוי הנרות לדעת הרמב''ם הוא הדישון.
ראה יומא דפים:
יד עמודים א-ב,
טו עמוד א (המחלוקת בין חכמים לאבא שאול בשאלה מהי העבודה שהפסיקה בין הטבת חמשת הנרות להטבת שני הנרות:
לדעת חכמים בהפסקה בין הטבה להטבה הייתה הקטרת הקטורת ומשנתנו מדברת על הטבת שני הנרות שנעשתה אחרי הקטרת הקטורת.
לדעת אבא שאול לפני הקטרת הקטורת הטיבו את כל שבעת הנרות. וכך שיטתו: קודם הטיבו חמישה נרות, זרקו את דם התמיד, הטיבו את שני הנרות האחרונים ורק אחר-כך הוקטרה הקטורת.
דף לג עמוד ב.","233","","1913","True","True","False","","176","79.182.114.182","0","60680","יומא|לד ע"א",""),new Message("60703","60690","תודה רבה ויש"כ","06/02/19 08:50","א אדר א","תשע"ט","08:50","אסי","","728","","1913","False","True","False","","73","176.231.10.176","0","60680","יומא|לד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);