var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59278;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59278","0","אוכלים אותו חי","18/11/18 04:16","י כסלו","תשע&quot;ט","04:16","הודו_כי_טוב","אם מותר לשחוט אותו למה אסור לבשל אותו<br />האם זה לא חלק מעבודת הקורבנות ?","207","","1988","True","True","False","","710","109.65.63.137","0","0","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59279","59278","לא &quot;מותר לשחוט אותו&quot; *חובה* לשחוט אותו","18/11/18 10:02","י כסלו","תשע&quot;ט","10:02","Almuaddib",".","107","","1988","True","True","False","","149","82.81.160.69","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59281","59278","זה לא","18/11/18 10:26","י כסלו","תשע&quot;ט","10:26","דוד כוכב","","125","","1988","False","True","False","","178","213.151.51.222","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59302","59278","הרהורים לגבי מצוות היום","18/11/18 20:04","י כסלו","תשע&quot;ט","20:04","הודו_כי_טוב","נראה לי קצת קשה ששוחטין כמצוותהיום וללא יישום האכילה<br />הרי הכוהנים מברכים על האכילה &quot;אשר קידשנו במיצותיו ..  כך שזו מצוות היום<br />נידמה לי שבא עשה ודוחה לא תעשה<br />במיוחד בבית המיקדש<br />אז לאכול אפשר בשבת אך לבשל ביום כיפורים זה ניראה לי כמצוות היום ולא הכנה לשבת מיום טוב","207","","1988","True","True","False","","217","2.53.154.140","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59282","59279","ולמה לא גם  &quot;חובה לבשל אותו&quot;","18/11/18 10:28","י כסלו","תשע&quot;ט","10:28","הודו_כי_טוב","","207","","1988","False","True","False","","200","2.53.141.18","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59285","59282","כי בפרשת אחרי מות, לא כתוב לבשל","18/11/18 11:02","י כסלו","תשע&quot;ט","11:02","Almuaddib","אבל כן כתוב לשחוט.","107","","1988","True","True","False","","164","82.81.160.69","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59286","59285","ואין צורך לומר שהבישול כלל אינו חלק","18/11/18 11:03","י כסלו","תשע&quot;ט","11:03","Almuaddib","מתהליך הקרבת הקרבן.<br /><br />הפלת הגורתות, שחיטה, קבלת הדם, הולכה וזריקה - כן.<br /><br />בישול?  מן דכר שמיה?","107","","1988","True","True","False","","170","82.81.160.69","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59307","59302","תשובתו של רבי &quot;יהודי קדום&quot;","19/11/18 05:04","יא כסלו","תשע&quot;ט","05:04","הודו_כי_טוב","הנה ראה באיזו אריכות מילים ותוכן מובא על כך בדף על הדף מנחות דף צט עמוד ב: <br />במשנה: שעיר של יוהכ&quot;פ נאכל לערב והבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה.<br /><br />הגאון החלקת יואב זצ&quot;ל בקו' קבא דקשייתא (קושי' צ') הקשה, דהנה קיי&quot;ל דעשה דוחה לא תעשה שאין בו כרת. והנה הנכנס למקדש רק במקצת גופו אינו חייב כרת אלא מלקות בלבד, וממילא באופן זה אמרינן עשה דוחה לא תעשה. ואף דביאה במקצת היא חלק מביאה גמורה שהיא באיסור כרת. נמצינו למדים, דאף בחצי שיעור דאיסור כרת אמרינן עשה דוחה לא תעשה. ואם כן קשה, מדוע לא אכלו הכהנים את השעיר החיצון ביום הכיפורים, אלא רק בלילה שלאחריו. הא מצות אכילת קדשים שיעורה בכזית, שהוא רק חצי שיעור לגבי איסור אכילה ביום הכיפורים שהוא בככותבת, ונימא דעשה דאכילת קדשים דוחה לא תעשה דיום הכיפורים, ויאכלו כזית חי מן הקרבן ביום הכיפורים.<br /><br />וביותר קשה, דהלא במקום דאיכא אפשרות אכילה מעכבת האכילה את הכפרה, ונמצא דעד שלא יאכלו את הקרבן לא תהיה כפרה, ובוודאי עדיף שתהיה הכפרה ביוהכ&quot;פ עצמו, ומחוייבים להשתדל שיהיה כן. ומדוע שלא יאכלו עכ&quot;פ כזית ביום הכיפורים עצמו, לקיים מצות אכילת קדשים ביומו, ובפרט להסוברים דעיקר מצות אכילת קדשים היא לאכול ביום זבחו דוקא.<br /><br />והאריכו האחרונים הרבה בקושי' זו ונביא תמצית התירוצים כמובא בספרינו &quot;קבא דתירוצא&quot;:","207","","1987","True","True","False","","235","79.182.44.200","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59314","59302","טעית כאן כמה פעמים","19/11/18 09:34","יא כסלו","תשע&quot;ט","09:34","Almuaddib","אבל נתחיל באזכור הדין הפשוט לגבי אכילת השעיר הנשחט, שהוא - כפי שכתב יהודי קדום למיטב זכרוני - השעיר שלמוסף יום הכיפורים:<br /><br />זמן אכילתו של שעיר החטאת הוא לערב. מדאוריתא - הזמן הוא כל הלילה עד עמוד השחר, וחכמים גזרו - כפי שלמדנו בזבחים - עד חצות הלילה. <br />ביום כיפורים שחל בכל יום פרט ליום שישי, אין בעיה - במוצאי יום הכיפורים נאכל שעיר החטאת.<br />מצוותו של השעיר כבר נעשתה - ביום הכיפורים עצמו - וכפרה הושלמה לאחר זריקת דמו. מצוות האכילה היא מצווה נפרדת, ואם אי אפשר לעשותה - אי אפשר. <br /><br />היו בין הכהנים שהראו כי אפשר, והרגילו עצמם לאכלו לא מבושל, כדי שכאשר יחול יום הכיפורים ביום השישי - יוכלו לאוכלו נא - ככתוב. ומכאן שיש אפשרות לקיים את המצווה בלי לעבור על איסור בישול בשבת - ולכן אין כאן עשה שדוחה ל&quot;ת.<br /><br /><br />ומה שקשה לך ששוחטין &quot;כמצוות היום&quot; ללא &quot;קיום מצוות האכילה&quot; - אנא זכור שבכל מקרה, מצוות האכילה אינה ממצוות היום - האכילה היא לערב. במוצאי הצום.","107","","1987","True","True","False","","193","82.81.160.69","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59308","59307","המשך","19/11/18 05:05","יא כסלו","תשע&quot;ט","05:05","הודו_כי_טוב","א. יש ליישב דמצות אכילת השעיר הוא עד הלילה בחצות, וכיון דאפשר לקיים שניהם, היינו גם מצות אכילת קדשים בלילה וגם עינוי יוהכ&quot;פ, לא אמרינן בזה עשה דוחה לא תעשה, דהא יכול להמתין עד הלילה ולאכול אז, ויתקיימו גם העשה וגם הל&quot;ת.<br /><br />ב. וכן י&quot;ל דמצות אכילת קדשים אינה מכלל המצוות דקרבן יוהכ&quot;פ אלא מצוה כללית דאכילת קרבנות, ואינו שייך ליוהכ&quot;פ. ומשו&quot;ה כיון דיכול לאכול בלילה ולקיים העשה, אסור לאכול הקרבן ביוהכ&quot;פ עצמו דליכא בזה דחיה וא&quot;ש.<br /><br />ג. עוד יש לומר דאף דבעלמא אכילת כזית ביו&quot;כ חשובה כאכילת חצי שיעור, הכא דמקיים בזה מצות אכילת קדשים, מיגו דחשיב אכילה למצות עשה הוי נמי אכילה ליו&quot;כ, שיש שם חיוב כרת.<br /><br />ד. יש לחלק בין איסור ביאה במקצת דדוחה לל&quot;ת, לשאר איסור חצי שיעור. דחצי שיעור אסור משום דחזי לאצטרופי לכשיעור, וכיון דבשיעור שלם איכא כרת, ולא אתי עשה ודחי לל&quot;ת שיש בו כרת, א&quot;כ גם בח&quot;ש אסור, דמ&quot;מ חזי לאצטרופי, וכשיצטרף הרי יהיה אסור, ויהיה שם חיוב כרת.<br /><br />ה. י&quot;ל דגזרו בזה כזית ראשון אטו כזית שני דביה כבר איכא כרת, ולכן אסרו אף אכילת כזית דהוא מותר מטעם דעשה דוחה לא תעשה.<br /><br />ו. עוד י&quot;ל דמצות תענית ביום הכיפורים היא עשה ול&quot;ת, ואין עשה דוחה ל&quot;ת ועשה, וק&quot;ל.<br /><br />ז. עוד י&quot;ל דקיום מצות אכילת קדשים הוא רק באכילת הכזית כולו, ואילו איסור חצי שיעור דיום הכיפורים ישנו בכל משהו מן האכילה. וא&quot;כ שפיר לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה, דדחיית הל&quot;ת הוא מתחילת האכילה, ואילו קיום העשה אינו בעידנא, אלא בסיום הכזית, וא&quot;ש.<br /><br />ח. וכן י&quot;ל דכיון דמצות אכילת קדשים היא בכזית, ובפחות מכאן רק עבר על איסור יוהכ&quot;פ בלא קיום העשה, וביותר מכזית דכבר ליכא מצוה שוב חייב משום איסור דיוהכ&quot;פ. בכי האי גוונא דאיכא ב' צדדים לאיסור לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה.<br /><br />ט. וכן י&quot;ל דמצות אכילת קדשים מקיים בהנאת גרונו, ואילו איסור יוהכ&quot;פ הוא רק כשבא למעיו, וא&quot;כ לא הוי דחיית הל&quot;ת בעידנא דקיום העשה.<br /><br />י. עוד יש ליישב, דהכהנים היו שבעים בבית המקדש אף מאכילת חצי שיעור. וא&quot;כ היה חיוב באכילת יום הכיפורים אף בפחות מככותבת, שהוא השיעור דבהכי מייתבא דעתיה, דבקדשים מייתא דעתיה אף בפחות מכך.<br /><br />יא. עוד י&quot;ל דמצות אכילת קדשים הוא באכילה על השובע, והיכא שא&quot;א לאכול חולין קודם שיהיה על השובע, ליכא כלל מצות אכילת קדשים, וא&quot;ש.<br /><br />יב. עוד י&quot;ל דאכילת בשר חי הוא שלא כדרך אכילתו, ולא חשיב אכילה, ואין מקיימין בזה מצות אכילת קדשים. וא&quot;ש דלא ידחה איסור יוה&quot;כ כיון דליכא מצוה בזה כלל.<br /><br />יג. עוד יש ליישב, דלא יתכן דביום הכיפורים שצותה בו תורה שלא לאכול, יהיה דין אכילה בקרבנותיו. וע&quot;כ דאין מצות אכילת הקרבן ביום הכיפורים רק בלילה.","207","","1987","True","True","False","","203","79.182.44.200","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א",""),new Message("59309","59308","סןף הסבר","19/11/18 05:05","יא כסלו","תשע&quot;ט","05:05","הודו_כי_טוב","בספר מרפסין איגרא (פר' פנחס) מקשה, דלכאורה ניתן לבשל את בשר השעיר בלא לעבור כל איסור, באופן שיניחו את הבשר על האש ביום כיפור סמוך לחשכה בזמן שלא תהא כל שהות לבשר להתבשל ביום כיפור, וגמר הבישול יהיה בשבת. באופן זה לכאורה המבשל אינו עובר כל איסור, שהרי מבואר ב&quot;פרי מגדים&quot; (פתיחה כוללת), שאדם שהניח קדרה על האש בשבת סמוך למוצאי שבת וגמר הבישול לא היה בשבת, אינו עובר על איסור מבשל. ועל גמר הבישול הנעשה בשבת, גם כן אין לחייבם, כשם שכל אדם המניח תבשיל שאינו מבושל על גבי האש קודם שבת, אינו עובר על איסור מבשל מחמת גמר הבישול הנעשה בשבת.<br /><br />אם כך, גם במקרה זה שחל יום הכיפורים בערב שבת, ניתן היה לנהוג באופן דומה, תמוה אם כן מדוע הוצרכו הכהנים הבבליים לאכול את בשר השעיר ללא בישול?<br /><br />והביא בשם חכ&quot;א שיחי' ליישב בזה, די&quot;ל דאסור לנהוג כן מפני איסור הכנה, שהרי אסור להכין אוכל בשבת לצורך שבת אחרת, ואם יניחו את בשר השעיר על האש שיתבשל לצורך השבת הבאה לאחר מכן, נמצאו מכינים מיום הכיפורים לשבת, והבשר יאסר באכילה.<br /><br />כתב הגר&quot;מ וורשוויאק זצ&quot;ל - הי&quot;ד בספרו אמרי כהן (פר' אחרי אות כ&quot;א): במנחות (צט ב) חל יו&quot;כ בע&quot;ש הבבליים שדעתן יפה אוכלים אותו חי לערב משמע גם באין זה משמרתם, וזוכין מן ההפקר. כי כשלוחי אנשי משמר א&quot;א, דבאכילה ע&quot;י הדחק, לא מצי עביד שליח (עי' ב&quot;ק קי א), וליתן במתנה אין רשאי כמו שאינו רשאי למכור (ע' פנ&quot;י קידושין נג א), ובלא חלוקה אין אכילתם מכפרת, ואך כנאבד נחשב, והבעלים מתכפרים (ע' תוס' פסחים נט ב) ולא בעי באכילתם זו למשחה גדולה.<br /><br />ואפשר כיון דחלוקת קדשים חלף עבודתם היא, ויו&quot;כ שאין עבודה אלא בכה&quot;ג, הוא זוכה בעד כל המשמורות והבבליים בכלל, ובאכילתם הבעלים מתכפרים, ושוה יוה&quot;כ בזה לרגלים (ע' סוכה נו א), ולמשחה מתקיים כדרך שמלכים שדעתן יפה אוכלין (ע' נדרים (סה א) בפרש&quot;י ב' פירושים, והשביעו שראהו חותך מארנבת חי' וק&quot;ל).<br /><br />והא דפסחים (עא א) אין שמחה בבשר חי, היינו שאין מביא שמחה, ואינו יוצא יד&quot;ח שמחה ברגל, אבל כהן שאינו מצטער אוכל בשמחה גם בשר חי (ערש&quot;י יומא יד א) והבן, וצריך בירור.","207","","1987","True","True","False","","238","79.182.44.200","0","59278","מנחות|ק ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);