var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59266;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59266","0","לסוגיית גודל האמות ששימשו במשכן ובמקדש.","15/11/18 09:32","ז כסלו","תשע&quot;ט","09:32","עלי","לכאורה, אין אפילו רמז בתיאורי המשכן וכליו בתורה וכן בתיאורי בית ראשון, בספרי מלכים או בדבה&quot;י, לכך שהאמה בה נמדדו המשכן וכליו ובית ראשון וכליו, ובעיקר מזבח העולה, לא היתה אחידה. אפילו בתיאורי מבנה המזבח במסכת מדות, אין לכך רמז. למרות זאת, קיימת אצל התנאים הסכמה ומסורת בעניין קיומן של שתי אמות כאלו ( שאם לא כן מניין יכלו לדעת, הרי כאמור, בכתוב במקרא לגבי כל מה שהיה לפני ימיו של יחזקאל ובמקורות בני תקופתם הדבר לא נזכר כלל ), אלא שנחלקו התנאים רבי מאיר ורבי יהודה, לגבי מידותיהם של חלק מכלי המשכן והמקדש. ממילא עולה השאלה, מה יסוד המחלוקת. <br />המחלוקת מובאת רק במשנת מסכת כלים י&quot;ז, י ( נוסח כת&quot;י קאופמן ):<br />&quot;רבי מאיר אומר, כל האמות היו בבינונית ( כלומר בת ששה טפחים ) חוץ ממזבח הזהב, והקרן, הסובב, והיסוד. רבי יהודה אומר, ( כוונתו : חוץ מארבעת הנ&quot;ל, המוסכמים - ) אמת הבניין, ששה טפחים; ושל כלים, חמישה&quot;. <br />אין ספק שהדבר התמיה כבר בתקופת התלמוד. <br />הסבר המחלוקת הוא לכאורה סוגיה שלימה בתלמוד הבבלי, מנחות צז, א - צח, א. סוגיה זו במסכת מנחות יסודה בשמועה והסבר ( אמוראי ) של רבי יוחנן למחלוקת התנאים, שהועברה לבבל ע&quot;י מעביר אנונימי, אך למעט פתיחתה בהסבר זה, כל הדיון בה אנונימי גם הוא וסביר להניח שהוא הועבר במלואו מארץ ישראל מבית מדרשו של רבי יוחנן ולכן לא נזכרו בו שמות של אמוראים נוספים.<br /><br />עלינו להפנות את תשומת ליבנו למספר שאלות יסוד בסוגיה:<br />א.	האם דרשת התנאים לפסוק ביחזקאל היא בבחינת פשט או דרש ואסמכתא בעלמא ?<br />ב.	מדוע נעשה וייעשה שימוש בשתי אמות שונות במזבח העולה ( ובמזבח הקטורת ) ?<br />ג.	מה יסוד מחלוקת התנאים ( בסברה, מה ההיגיון העומד מאחוריה ).<br />ד.	מדוע הועלו דווקא שלוש הצעות הסבר בסוגיה - מה הקשר בין המשמעות התוכנית למילולית, מדוע דווקא הן ולא אחרות ובסדר בו הוצעו ? <br />ה.	כיצד הגיעו חכמי התלמוד למסקנת הסוגיה ? <br />על כל אלה, ראו במאמרי על השינויים במבנה מזבח העולה, העולה גם היום בחלון המאמרים, דיון מבני ורעיוני בסוגיה והצעת פתרון חדשה ופשוטה לקשיים עם סיום מפתיע...<br />הפרק העוסק בסוגיה נמצא בעמודים 30-39.<br />אשמח לקרא תגובות.","209","","1992","True","True","False","","660","194.114.146.227","0","0","מנחות|צז ע&quot;א",""),new Message("59269","59266","המקור לאמה בת ה'","15/11/18 12:40","ז כסלו","תשע&quot;ט","12:40","דוד כוכב","מסכת מנחות דף צז סוף ע&quot;א: &quot;אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: (יחזקאל מג, יג) וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח&quot;.<br />רש&quot;י: &quot;באמות אמה אמה וטופח - באמות בינוניות יהא אמה - אמה וטפח, דאמותיו והן בשל חמש, דהויא לה של ששה אמה וטפח באלו&quot;.","125","","1992","True","True","False","","177","95.86.77.205","0","59266","מנחות|צז ע&quot;א",""),new Message("59271","59266","ראה פירוש הרמב&quot;ם למשנה, מסכת מידות פ&quot;ג","15/11/18 13:55","ז כסלו","תשע&quot;ט","13:55","Almuaddib","ואם נקצר לך - הכל מסורת, הלכה למשה מסיני.","107","","1992","True","True","False","","127","82.81.160.69","0","59266","מנחות|צז ע&quot;א",""),new Message("59273","59266","חז&quot;ל ידעו","15/11/18 16:01","ז כסלו","תשע&quot;ט","16:01","אמלתראות","על איך עשו שערות כה&quot;ג<br />הנפק&quot;מ בין כתב אשורי לעברי, וכתבי יתדות<br />ולא הססו לפרש ולדרוש נגד המציאות וכמו שהאוה&quot;ח הק' גם לומד בתנך בניגוד לחז&quot;ל<br />והיא דבר פשוט שהפרימיטר של לימוד שונה היום בתכלית, וגם הזוית ראיה מה רוצה הלימוד מהאדם, והשיג ושיח שונה לגמרי<br /><br />בריח התיכון של לימוד היא אהבה בלתי מוגבלת ליוצר בראשית, ולהתחבר בה בחיבור עצום, ואם יש את זה יש הכל","267","","1992","True","True","False","","141","74.113.190.218","0","59266","מנחות|צז ע&quot;א",""),new Message("59272","59271","תגובה שמרני טיפוסי","15/11/18 15:57","ז כסלו","תשע&quot;ט","15:57","אמלתראות","עיין מהרץ חיות על חסורי מחסרי, ועל הלכה למשה מסיני שכך הוגדר הדבר למפרע","267","","1992","True","True","False","","152","74.113.190.218","0","59266","מנחות|צז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);