var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59044;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59044","0","אמה עבריה וקידושין","30/10/18 17:47","כא חשון","תשע&quot;ט","17:47","אסי","שלום,<br /><br />האם להלכה אמה עבריה לא נקנית בביאה ? לא מצאתי את דעת השולחן ערוך והרמב&quot;ם בנושא ?<br /><br />תודה<br />אסי","728","","2008","True","True","False","","635","176.231.65.207","0","0","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59045","59044","לא, כמפורש במשנה (וברמב&quot;ם עבדים ב, א)","30/10/18 18:19","כא חשון","תשע&quot;ט","18:19","דוד כוכב","","125","","2008","False","True","False","","159","95.86.126.46","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59048","59045","רמב&quot;ם","30/10/18 18:29","כא חשון","תשע&quot;ט","18:29","אסי","רמב&quot;ם הלכות עבדים ב א<br />&quot;עבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד [והמוכר עצמו] נקנה בכסף ובשוה כסף ובשטר כיצד בשטר כותב לו על הנייר או על החרס הריני מכור לך הריני קנוי לך ונותן לו השטר&quot;<br /><br />לא מדובר כאן על אמה עבריה ...<br /><br />תודה<br />אסי","728","","2008","True","True","False","","67","176.231.65.207","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59049","59048","גם האמה היא עבד","30/10/18 19:09","כא חשון","תשע&quot;ט","19:09","דוד כוכב","כמבואר במשנה במסכת קידושין פרק א משנה ב:<br />&quot;עבד עברי נקנה בכסף ובשטר, וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף, יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין&quot;.","125","","2008","True","True","False","","181","95.86.126.46","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59054","59048","ראה פרוש הרמב&quot;ם למטה","31/10/18 09:03","כב חשון","תשע&quot;ט","09:03","הודו_כי_טוב","ראה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%90_%D7%91'>ויקיטקסט</a> למטה<br /><br />עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו כו': <br />כתוב בתורה בעבד עברי מכסף מקנתו מלמד שהוא נקנה בכסף ונאמר באמה העבריה והפדה מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה ואמר כי ימכר לך אחיך העברי או העברי<span class='bordeaux'><b>ה מקיש עברי לעבריה</b></span> <br />ונאמר באמה העבריה אם אחרת יקח לו <span class='bordeaux'><b>הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטר</b></span> וילמוד עבד עברי מאמה עבריה שהוא נקנה בשטר כמותה ויצא בגרעון כסף ונלמוד אמה עבריה מעבד עברי שהיא נקנית בכסף כמותו ותצא בשנים. ומה שאמר בשנים ר&quot;ל עבודת שש שנים מיום שנמכר עד תשלום ששה שנים ואפילו היה בכלל השש שנים שמטה והוא מה שאמר שש שנים יעבוד ובשביעית ר&quot;ל פעמים שהוא עובד בשביעית ואם נזדמן שנת היובל בתוך השש שנים יצא לחירות. וגרעון כסף הוא שיחשוב הקונה לפי חשבון השנים שעבד אצלו וגורע מה שמגיע להם מדמיו ונותן לו השאר ויצא כיצד הרי שלקחו בששים דינרין ועבד אצלו שתי שנים נותן לו ארבעים דינרין ויצא בן חורין ואל זה הענין רמז באמה העבריה כשאמר והפדה: ובסימנין ר&quot;ל שתביא שתי שערות אחר תשלום י&quot;ב שנה ויום אחד וזה בא בקבלה ויצאה חנם אלו ימי הבגרות. אין כסף אלו ימי הנערות וימי הנערות הם אחר שהביאה ב' שערות עד ששה חדשים כמו שבארנו בפ' שלישי מכתובות (הל&quot;ח). ואמר בנרצע ואף לאמתך תעשה כן ולכך האמה העבריה גם כן יוצאה במיתת האדון ולא זכר אותה התנא מפני שהיא משותפת עם הנרצע בזה הענין. ואמנם עבד עברי כשמת האדון אם הניח בן עובד את הבן עד תשלום שש שנים ואם לא הניח בן יוצא לחירות ואינו עובד לא את הבת ולא את האח ולא שאר יורשים. ודע שעבד עברי כשמכר הוא את עצמו מפני העניות הוא שנאמר עליו בתורה כי ימכר לך אחיך העברי וכשמכרוהו ב&quot;ד נאמר בו ונמכר בגנבתו ואם היו דמיו יותר מן הסך שנשאר עליו מקרן גניבתו אינו נמכר. וכבר נקדם לך בפ' ג' (הל&quot;ח) מסוטה האיש נמכר בגנבתו ולא האשה נמכרת בגנבתה ואמנם מוכר אותה אביה בעודה קטנה כמו שבארנו בפרק שלישי מכתובות (הל&quot;ח). ואמרו שטר אמה עבריה מי כותבו האב כותבו כגון שיכתוב לו בתי מכורה לך בתי קנויה לך ונותן לו השטר בפני עדים. ואחר שזכרנו קצת מדיני עבד עברי נשלים אותם דרך העברה אחר שתדע שהנמכר לעובד כוכבים יוצא גם כן במיתת האדון ומזה הענין הוא מה שאמרו המוכר עצמו נמכר לשש ויותר על שש מכרוהו ב&quot;ד אינו נמכר אלא לשש המוכר את עצמו אינו נרצע מכרוהו ב&quot;ד נרצע המוכר עצמו אין מעניקין לו מכרוהו ב&quot;ד מעניקין לו המוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מכרוהו בית דין רבו מוסר לו שפחה כנענית והיא מותרת לו כל זמן שהוא עבד והבנים שיש לו ממנה עבדים והוא מה שאומר בתורה האשה וילדיה תהיה לאדוניה ויש לו רשות לאדון להכריחו על זה אם לא רצה העבד. ואמרו ואלו מעניקין להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואמה עבריה בסימנין אבל יוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו ושיעור הדבר שיגיע לו מממונו לא פחות ממה ששוה ל' סלעים והסלע ד' דינרין וכבר בארנו הלכה קודמת שיעור הדינר ואמרו מנין לבורח שחייב להשלים שנאמר שש שנים יעבוד. ואמרו ענק אמה עבריה ומציאתה לאביה לפי שהיא עדיין נערה כמו שבארנו והיא ברשות אביה ואם מת אביה הרי היא לעצמה לפי שהעיקר אצלנו אין אדם מוריש זכות בתו לבנו לפיכך אין לאחיה בזה שום דבר וענק ע&quot;ע לעצמו ואין לב&quot;ח שום זכות בו ולא יגבה חובו מזה וכל זמן שחלה ע&quot;ע והוא אצל רבו והיה חולה פחות מד' שנים רצופין או מקוטעין יחשב לו זמן החולי מכלל שש שנים ואם התמיד בחליו ד' שנים חייב להשלים לפי שהוא כמו השכיר והנך רואה מה שכתוב בתורה (דברים טו) כי משנה שכר שכיר: וכבר ידעת לשון התורה באמה העבריה אשר לא יעדה ואמרו כיצד מצות יעוד אומר לה בפר שנים הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו אפילו בסוף שש ואפילו סמוך לשקיעת החמה ונוהג בה מנהג אישות ואינו נוהג מנהג שפחות. וכתוב בתורה ואם לבנו ייעדנה והוא שיאמר לה הרי את מקודשת לבני אבל צריך שיהיה הבן גדול וירצה בכך וכן אמרו אין יעוד אלא בגדול ואין יעוד אלא מדעתה ומכר אמה העבריה אינו קיים אלא לאדם שיש לה עליו קידושין או יש לה על בנו קידושין ואף על פי שאין לה עליו כגון שימכור את בתו לאביו שאי אפשר שייעד אותה אלא לבנו מפני שהיא בת אחיו ואמרו לאמה מלמד שמוכרה לפסולין. וכשיעדה לו או לבנו אינה יוצאה אלא בגט ואמנם יוצאה בכל אלו הדרכים כשלא יעדה לא לו ולא לבנו.","207","","2007","True","True","False","","282","79.176.26.107","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59050","59049","אבל ...","30/10/18 21:25","כא חשון","תשע&quot;ט","21:25","אסי","1) אמה היא לא אישה, כפי שיכולה אישה להתקדש בביאה אולי גם אמה ? (ברור שעבד לא יכול להתקדש בביאה)<br /><br />2) אמה קונה את עצמה  בסימנים - בשחרור? מה הקשר בין השחרור של האמה וקידושין  ?<br /><br />תודה!<br />אסי","728","","2008","True","True","False","","89","176.231.65.207","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59053","59050","השחרור זה במקום גט ולא במקום קידושין","31/10/18 08:51","כב חשון","תשע&quot;ט","08:51","הודו_כי_טוב","האבא מוכר אותה לאמה במקום קידושין<br />והיא אכן יוצאת בסימנים ולא בגט","207","","2007","True","True","False","","214","79.176.26.107","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59055","59054","המשך ציטוט","31/10/18 06:03","כב חשון","תשע&quot;ט","06:03","הודו_כי_טוב","ודע שמחייבין האב לפדות את בתו כשמכרה משום פגם משפחה והוא מה שאמר מפדין אותה בעל כרחו ואמרו אינה נמכרת ונשנית. וממה שצריך שתדעהו שהגנב כשגנב מראובן ונמכר בגניבתו אח&quot;כ גנב פעם שניה מראובן עצמו הרי זה אינו נמכר פעם שניה לפי שלא ימכרנו ראובן שתי פעמים אמרו כיון שנמכר פעם אחת אי אתה רשאי למוכרו. ולא יהיה המרצע אלא של מתכת ואין רוצעין אלא בגובה של אוזן ועבד עברי כהן אינו נרצע מפני שנעשה בעל מום אבל לוקח שפחה כנענית מפני שהיא מותרת לו כל זמן העבדות ואמרו בכל עבד עברי יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ואמרו אם אמר יאמר העבד עד שיאמר וישנה העבד עד שיאמר כשהוא עבד ועד שיאמר בתחלת שש ובסוף שש. לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר את אשתי ואת בני הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך רבו אוהבו והוא אינו אוהב. רבו אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך הוא חולה ורבו אינוו חולה אינו נרצע שנאמר כי טוב לו רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצע שנאמר עמך ת&quot;ר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה. שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא יין חדש אתה ישן על גבי המוכין והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ואמרו רבו חייב במזון אשתו ובניו ולכך אמר ויצאה אשתו עמו ויצא מעמך הוא ובניו עמו לפי שאין לו עליהם רשות ואמנם ר&quot;ל שהם יוצאים מטרתו וכמו כן אינו מותר לו שישתעבד בו בכל ימי העבדות בענינים שיש בהם גנאי גדול כגון שינעול מנעליו או יוליך כליו לבית המרחץ לפי שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד ואמרו אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג:","207","","2007","True","True","False","","209","79.176.26.107","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59056","59055","עדין לא מובן מה דעת הרמב&quot;ם והשולחן ערוך","31/10/18 06:47","כב חשון","תשע&quot;ט","06:47","אסי","לגבי קידושי ביאה באמה עבריה (מקורות... לא מסקנות של הלומדים הברוכים)","728","","2007","True","True","False","","82","176.231.65.207","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59057","59056","אמה עבריה אינה נקנית בביאה","31/10/18 07:32","כב חשון","תשע&quot;ט","07:32","Almuaddib","החלפת את שאלתך. שאלת למעלה על 'קניה' - ועל כך ענו לך יפה כמה פעמים.<br /><br />נקנית זה לא מתקדשת.<br /><br />האמה העבריה נקנית בדרכים בהן עבד ואמה נקנים. כעת אתה שואל על קידושין - וזו כבר שאלה אחרת.<br /><br />מהתורה, קידושיה באמצעות כסף, שנלמד מה&quot;ייעוד&quot; - ועיין שם. והדבר היה כה פשוט, עד שבגמרא השתמשו בעובדה זו - שאין אמה העבריה מתקדשת אלא בכסף - כמקור לקו&quot;ח:<br /><br />&quot;...והלא דין הוא ו<b>מה אמה העבריה <u>שאינה נקנית בביאה</u></b> נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף?!&quot;","107","","2007","True","True","False","","145","82.81.160.69","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב",""),new Message("59058","59057","תודה !","31/10/18 08:02","כב חשון","תשע&quot;ט","08:02","אסי","","728","","2007","False","True","False","","42","176.231.65.207","0","59044","קידושין|ט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);