var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58390;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58390","0","השמיטו המגיהים בש"ס שלנו מפני חלול השם","06/09/18 14:33","כו אלול","תשע"ח","14:33","לינקוש","כאן","58","","2067","True","True","False","","1024","46.121.45.16","0","0","יומא|עז ע"א",""),new Message("58427","58390","יש בידי ש"ס מצונזר ואני מצרף צילום של","08/09/18 22:39","כח אלול","תשע"ח","22:39","יהודי_קדום","דף עז עמוד א המדובר, ואת צילום עמוד השער.
החץ הצהוב מורה על המקום בו הוצא הקטע שצונזר (המופיע בהדפסות מאוחרות יותר).

אודה למי שיוכל להבהיר מהו חילול ה' שיש בקטע שצונזר (כפי שהבנתי שנטען).

להלן נוסח הקטע:

"[אמר רבי יוחנן: באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד, ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. אמרו ליה: אי לא עבדת - לא עבדת, אי עבדת - אמאי לא עבדת כדפקדוך? ועוד: דעבדת, לית לך: אין משיבין על הקלקלה? אייתוה לדוביאל שרא דפרסאי, ואוקמיה בחריקיה, ושמש עשרים ואחד יום. היינו דכתיב ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס. יהבו ליה עשרין וחד מלכי, ופרוותא דמשהיג. אמר: כתיבו לי לישראל באכרגא! - כתבו ליה, כתיבו לי רבנן באכרגא! כתבו ליה. בעידנא דבעו למיחתם עמד גבריאל מאחורי הפרגוד, ואמר שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. מאי כן יתן לידידו שנא? אמר רבי יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא. ולא השגיחו עליו, אמר לפניו: רבונו של עולם! אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים, ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם? אמר הקדוש ברוך הוא: מי הוא זה שמלמד זכות על בני? אמרו לפניו: רבונו של עולם, גבריאל. - אמר להם: יבא. שנאמר ואני באתי בדבריך. אמר להו: ליעול. אעיילוהו. אתא אשכחיה לדוביאל דנקט ליה לאיגרתיה בידיה, בעא למרמא מיניה - בלעה. איכא דאמרי: מיכתב הוה כתיבא, מיחתם לא הוי חתמא. איכא דאמרי: אף מיחתם נמי הוה חתמא, כדבלעיה מחיק לה מיניה. היינו דבמלכותא דפרס איכא דיהיב כרגא ואיכא דלא יהיב כרגא. ואני יוצא והנה שר יון בא - עוי עוי וליכא דאשגח ביה.] ".","233","pdf","2065","True","True","False","","260","79.182.30.14","0","58390","יומא|עז ע"א","0-pdf"),new Message("58439","58427","הבנה לענ"ד","09/09/18 10:11","כט אלול","תשע"ח","10:11","אבי גרינבלט","כאשר גבריאל מורד מתפקידו לאחר שביקש להציל (לפחות) את הטובים שבישראל , נתמנה שר הפרסיים לשלוט בישראל ולשמש במקום גבריאל עד שביקש להשתעבד בישראל ובזה יש חילול השם בעולם כאשר ישראל מושפלים ע"י האומות עד שלימד זכות על דניאל ונשתהתה הגזירה בימי פרס עד שחזרה בימי היוונים שזו גזירה שלא נתבטלה.","539","","2064","True","True","False","","109","95.86.72.42","0","58390","יומא|עז ע"א",""),new Message("58440","58439","חילול השם ע"י מלאכים?! לא בשמים היא...","09/09/18 11:06","כט אלול","תשע"ח","11:06","יהודי_קדום","נכון, זהו דרש ואין משיבין וכו', ובכ"ז מה מצאו המגיהים לצנזר זאת כפי שמובא בקובץ שצורף בראש האשכול?
וקצת כהאי גוונא מצינו בחגיגה דף טו עמוד א ושם לא נשאלה שאלה,והמפרשים לא דיברו כלל על חילול ה'.

הלשון בחגיגה:
"אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. מאי היא? חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן. אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. אמרו ליה: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה? איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר, יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים - חוץ מאחר, אמר: הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא. נפק אחר לתרבות רעה. נפק אשכח זונה, תבעה. אמרה ליה: ולאו אלישע בן אבויה את? - עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה. אמרה: אחר הוא".","233","","2064","True","True","False","","229","79.182.30.14","0","58390","יומא|עז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);