var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58342;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58342","0","טומאת כלי חרס מאוירו","03/09/18 08:39","כג אלול","תשע"ח","08:39","אבי גרינבלט",""הושיט טבול יום את אצבעו ביניהן מהו ? אמר להו אין לך דבר שמטמא מאוירו אלא כלי חרס בלבד"
מה ההו"א בשאלה שתשובתה הרי ידועה מראש ?","539","","2068","True","True","False","","644","81.218.144.99","0","0","מנחות|כד ע"א",""),new Message("58364","58342","סיבות שונות","04/09/18 16:26","כד אלול","תשע"ח","16:26","אביגדור","טומאת כלי חסר מאווירו היא דין מיוחד בסוג הכלי - כלי חרס. החידוש הזה נאמר באמת רק על כלי חרס. וכמובן הוא לא נאמר דווקא על קודשים.

אבל כאן מדובר על דין אחר של צירוף כלי לקודשים. כמובן לא בגלל החומר של הכלי, אלא בגלל שכל תכולת הכלי נחשבת ליחידה אחת. וכאן היה ספק האם "תכולת הכלי" הנ"ל כוללת גם את האוויר שבחללו.","571","","2067","True","True","False","","159","164.138.122.216","0","58342","מנחות|כד ע"א",""),new Message("58365","58342","כלי חרס - ככלי שרת - לא היה במקדש,","04/09/18 19:11","כד אלול","תשע"ח","19:11","יהודי_קדום","ועובדה זו מקנה להבנתי משנה תוקף לשאלתך שלא זכור לי שאי פעם עמדתי עליה.
הנה למה שאלתך מעניינת:
ברור שגם בני רבי חייא, כששאלו שאלתם, ידעו שהביסא היא כלי שרת בה בללו את המנחה ולכן ודאי לא הייתה עשויה חרס ("...וכלי שרת דחרס לא עבדינן", זבחים דף צו עמוד א).
ז.א. בני רבי חייא בעצם שואלים את רב כהנא: "האם אויר הביסא שאינה כלי חרס תפסול את שני חצאי העשרון שבתוכה אם טמא יכניס אצבעו לאויר שביניהן"?
רב כהנא לא ציפה לשאלה שהתשובה עליה ודאי ידועה לשואלים, ואם אתרגם ללשון חופשית את תשובתו של רב כהנא היא תישמע כך: "... תגידו מה קרה לכם? וכי הביסא היא כלי חרס שמטמא מאוירו? ".

אין לי תשובה לשאלתך: "מה ההו"א בשאלה שתשובתה הרי ידועה מראש ?" כי באמת מה ההו"א לשאול שאלה שהתשובה עליה ידועה?","233","","2067","True","True","False","","138","79.182.30.14","0","58342","מנחות|כד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);