var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5823;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5823","0","גזירה שוה מהו שילמד בגזירה שוה","29/12/10 23:43","כב טבת","תשע"א","23:43","דוד כוכב","קישור.","125","","4874","True","True","False","","955","212.76.100.200","0","0","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5868","5823","שאלת הניק 'תורה ומדע'","31/12/10 15:37","כד טבת","תשע"א","15:37","דוד כוכב","באתר רוטר אברכים

מה הטעם שבקדשים לא למדו שרשראות כנ''ל?

תשובה:
חשבתי על שאלה זו.
חיפשתי עכשיו ולא מצאתי מי שיתן טעם. וגם באנציקלופדיה תלמודית לא הביאו שיש מי שעסק בזה.

ואפשר שהטעם הוא שהתורה מעדיפה בקדשים לפרט ולבאר יותר, ולהסתמך פחות על דרשות מרומזות. שכן הלומד כל פסוק ומילה בעניני קדשים הריהו כמקריב את הקרבן בעצמו.

מסכת מנחות דף קי ע"א:
"תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".","125","","4872","True","True","False","","141","95.86.70.153","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5918","5823","סיכום מתי חל הכלל למסקנה","04/01/11 01:36","כח טבת","תשע"א","01:36","המכריע","סיכמתי לעצמי את העולה מן הסוגיא, וחשבתי לזכות את הלומדים. (מתנצל אם קדמוני בזה, אני מבית מדרש מיושן, לא מתמצא בספרי העזר למיניהן ובגמרות מקצועיות). א. דבר הלמד בהיקש; בהיקש ובגז"ש אינו מלמד, בק"ו מלמד, בבנין אב בעיא. ב. דבר הלמד מגז"ש; בהיקש לרב פפא (ורבינא) מלמד, למר זוטרא בעיא, בגז"ש ובק"ו מלמד, בבנין אב תיקו. ג. דבר הלמד מק"ו; בהיקש לר"פ מלמד למ"ז תיקו, בגז"ש ובק"ו מלמד, בנין אב לא נפשט (ל"אי נמי" שברש"י לפי ר"פ מלמד). ד. דבר הלמד מבנין אב; בהיקש בגז"ש ובק"ו תיקו, בבנין אב (בפשטות) מלמד (אלא שיל"ע אם למאי דדחינן מזאת תורת גם זה נדחה).
אשמח אם מישהו נהנה מזה ויגיב, זה יעודד להתאמץ.","199","","4868","True","True","False","","165","95.86.121.108","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5914","5868","יפה אבל...","04/01/11 00:16","כח טבת","תשע"א","00:16","משיב מאורות דף היומי",""תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם".

זה נאמר דווקא לאחר החורבן שא"א להקריב קרבן. וכלשון הגמ' כאילו נבנה וכו', אבל קשה להסביר בזה את העדפת התורה לפרט בקדשים, כי התורה מדברת תמיד לגבי מצב שבית המקדש קיים.

ועוד שזה טעם לא ענייני אלא אינטרסנטי. זה שישנה תועלת צדדית ללומדים אינו סיבה לחלק בעצם אופן הכתיבה של הפסוקים.

ומה גם שלא ניכר בפסוקים חילוק זה כלל.","142","","4868","True","True","False","","250","85.130.130.141","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5915","5868","שנה לעכב","04/01/11 01:13","כח טבת","תשע"א","01:13","המכריע","אוסיף עוד "מעט שמן למדורה", בענין נוסף מצינו הכבדה רק בדרשות של קדשים, והוא הצורך בכפילות כדי לעכב, אם לא שנה עליו הכתוב, אין הדבר מעכב, בשונה מכל התורה. מדוע? אולי יימצא מקור לזה, שיעזור גם לשאלה אודות הלמד מן הלמד.","199","","4868","True","True","False","","140","95.86.121.108","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5917","5868","שינון הדף הזה","04/01/11 01:26","כח טבת","תשע"א","01:26","המכריע","סיפור מדהים שקראתי על הרב חיים שמואלביץ (ראש ישיבת מיר) שבצעירותו התבטא פעם על הדף הזה (דף נ) שעוסק ב-16 הצירופים של אופני הלמד מן הלמד, שהוא דף "משעמם". הדבר כאב לו מאד (האומר שמועה זו אינה נאה וכו') והוא החל להקדיש כל יום מימי חייו כמה דקות לחזור עליו, לעיתים היה חוזר כמה שעות רצופות על הדף הזה, ובסוף ימיו אמר למישהו ממקורביו ששינן את הדף הזה קרוב לעשרת אלפים פעמים!!!","199","","4868","True","True","False","","157","95.86.121.108","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5919","5914","[ללא נושא]","04/01/11 02:32","כח טבת","תשע"א","02:32","דוד כוכב","במסכת מנחות דף קי ע"א:

"אמר רבי יצחק, מאי דכתיב: (ויקרא ו') זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".

לא מדובר דוקא אחר החורבן. אלא שלפני החורבן ניתן גם להקריב ממש. ומ"ש "כאילו נבנה" גם בזמן הבית יש מעלה כזו אלא שאין צורך בבנינו.

ראיות:
א) רבי יצחק סתם ולא אמר שזה רק אחר החורבן.
ב) כל העוסק...
ג) וכי החורבן מעלה את מעלת הלימוד? אכשור דרי?!
ד) הפסוק זאת תורת החטאת שממנו למדו עוסק בזמן הבית.

השכר "מעלה עליהם הכתוב וכו" אינו אינטרסנטי (בלבד). השכר מרובה משום שיש למצווה מעלה רבה בפני עצמה. לכן לימוד קדשים נחשב לא רק לתורה אלא גם לעבודה.

אילו הטענה ש'לא ניכר בפסוקים חילוק זה כלל' היתה נכונה זו היתה קושיה על הגמרא עצמה - מניין לחלק בין קדשים לכל התורה כולה במידות שהתורה נדרשת בהם?","125","","4868","True","True","False","","125","212.76.105.143","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5995","5915","שנה עליו הכתוב לעכב ואין למדין מן הלמד","05/01/11 14:35","כט טבת","תשע"א","14:35","ברוך","

כתובות אינטרנט נלוות:
להרחבה בנושא","86","","4867","True","True","False","","311","77.125.102.186","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5920","5918","יישר כח!","04/01/11 02:36","כח טבת","תשע"א","02:36","דוד כוכב","יש גם טבלה בשטיינזלץ.

אהבתי את הביטוי המעניין גמרות מקצועיות

החלק הקשה: האם ניתן למצא כלל לחילוקים הנ"ל?","125","","4868","True","True","False","","106","212.76.105.143","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5922","5919","[ללא נושא]","04/01/11 07:33","כח טבת","תשע"א","07:33","משיב מאורות דף היומי","אין ממש בראיות אלו, ואין אפ' צורך לדחות אותן.

פשוט שבזמן הבית לא שייך כאילו נבנה וכן מימרא דרב יצחק. נשאל את מועדיב...
ואין בכך קושיה מזה שרבי יצחק דורש את זה מפסוק.

אין קושיה על הגמרא כי לא לומדים דרשות באופן עצמאי כבר מזמן הראשונים.

הקושיה עליך היא שאתה תולה את אופן כתיבת התורה שבכתב באמירה שהתוכן שלה מתאים לאחר החורבן.

מקושייה לא מתים, ומותר וגם עדיף לומר שלא יודעים, לפחות יש לנו סיכוי להבין אי פעם. גם אם בסוף לא נבין, נקבל שכר על השתיקה:

משנה מסכת אבות פרק ה

[ו] שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ואינו נכנס לתוך דברי חבירו ואינו נבהל להשיב שואל כענין ומשיב כהלכה ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודה על האמת וחלופיהן בגולם:","142","","4868","True","True","False","","272","85.130.130.141","0","5823","זבחים|נ ע"א",""),new Message("5924","5922","[ללא נושא]","04/01/11 09:22","כח טבת","תשע"א","09:22","דוד כוכב","לענ"ד בהחלט יש ממש בכל מה שכתבתי בהודעה הקודמת, ולא ראיתי דחיה לדבר אחד מהם. דוק שוב היטב ואשכח.","125","","4868","True","True","False","","108","212.76.105.143","0","5823","זבחים|נ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);