var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57593;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57593","0","הסבר על ביצה, ה","16/07/18 13:28","ד אב","תשע"ח","13:28","שבז","שלום,

בביצה ה,ב: אנחנו רואים שהגמרא מביאה דעתם של 3 אמוראים שחלקו על רבה:

- רב יוסף.
-רב אדא ורב שלמן.
-רבא.

אביי מקשה על רב יוסף, ורב יוסף לא עונה כלום, האם זה אומר שהגמרא דוחה את דעה של רב יוסף ?
כי לגבי ה 2 דעות אחרות (הדעה של רב אדא ורב שלמן והדעה של רבא), לא היו תירוצים בכלל!
האם זה אומר שהגמרא דחה את דעה של רב יוסף ולא דחה את 2 דעות אחרות (הדעה של רב אדא ורב שלמן והדעה של רבא) ?

תודה על הסברים","700","","2115","True","True","False","","783","185.120.126.77","0","0","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57674","57593","לא","22/07/18 10:21","י אב","תשע"ח","10:21","-Heat-","הגמרא לא דוחה את סברתו.
הראשונים מבארים כיצד רב יוסף יענה על טענתו של אביי.

ולתוספת ביאור:
רב יוסף טען שכל דבר שבמניין נאסר, צריך מניין אחר להתירו בפירוש, ובנוסף לזה רב יוסף מביא לנו עדות מזמנו שידוע להם שריב"ז לא נמנה על הביצה בפירוש להתירה אלא רק על העדים וממילא עדיין הביצה אסורה, כי לא התירוה בפירוש.

אביי הקשה על רב יוסף, ואומר אין בעיה לגבי העדות שהבאת לגבי ריב"ז, אבל מי אמר לך שבהתחלה שרבן גמליאל גזר שלא יקבלו עדים מן המנחה הוא גזר על הביצה שגם תאסר, שהרי ברור שהוא גזר רק על העדים ואין הגזירה על הביצה. וממילא נמצא שיהיה אפשר לאכול את הביצה שנולדה ביום טוב השני אחרי תקנת ריב"ז ששוב חזר להיות שני הימים כשתי קדושות,ולא צריך שריב"ז יתיר את הביצה בפירוש כי מלכתחילה לא נמנו על הביצה שתיאסר.

ועל זה הראשונים מסבירים מה רב יוסף יענה:
רב יוסף גם מסכים לגבי רבן גמליאל שהוא גזר רק על העדים ולא על הביצה, אבל רב יוסף סובר שכח האיסור גדול מן כח ההיתר בשביל לאסור דברים. כלומר ברגע שאני אוסר על העדים להביא את עדותן מהמנחה ולמעלה, ואני נוהג קדושה אחת מודאי ממילא כל הדברים האחרים שנאסרים לי מחמת קדושה אחת אני נוהג בהם איסור אף על פי שלא נמנתי עליהם בפירוש. אבל בשביל להתיר דבר צריך להתירו בפירוש. (ועיין עוד תירוצים)

רב אדא ורב שלמן ורבא מסכימים עם רב יוסף לגבי התוצאה שביצה תיהיה אסורה בראש השנה גם בארץ ישראל אך אומרים מטעם אחר.","636","","2109","True","True","False","","99","188.64.207.107","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57723","57674","שאלה","24/07/18 14:57","יב אב","תשע"ח","14:57","שבז","הבנתי, תודה
אבל ליותר בירורים: האם אביי דוחה רב יוסף ?
למה רב יוסף לא אמר את התירוצים האלה ? למה הוא לא ענה לאביי ?

האם רב אדא ורב שלמן דוחים רבה (שאומר שהביצה מותרת) ?
האם רבא דוחה רבה (שאומר שהביצה מותרת) ?

תודה על הסברים","700","","2107","True","True","False","","90","185.120.124.168","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57728","57723","תשובות","24/07/18 16:28","יב אב","תשע"ח","16:28","-Heat-","א. האם אביי דוחה רב יוסף ?

תשובה: כן אביי לא מקבל את סברתו של רב יוסף.

ב. למה רב יוסף לא אמר את התירוצים האלה ?

תשובה: רב יוסף לא מקבל את התירוצים של רב אדא ורב שלמן שאומרים שבמהרה יבנה המקדש הוא לא חושש לטעם הזה, ולא של רבא שאומר שעדיין שאחרי שריב"ז תיקן שיקבלו עדים מן המנחה ולמעלה עדיין נוהגים קדושה אחת אלא הוא סובר שאחרי התקנה נוהגים שתי קדושות.

ג. למה הוא לא ענה לאביי ?

תשובה: סתם שתדע שרב יוסף היה רבו של אביי, ובר פלוגתא של רבה.
רב יוסף כן ענה לאביי אבל הגמרא לא הציגה את מה שהוא אמר.
(כי אם תשים לב לפעמיים הגמרא שואלת לפעמיים במקום מסויים למה דעה א' לא אמרה כב' והפוך, ובהרבה מקומות לא שואלת ככה. כי באמת השאלה שלך במקום ואני לא יודע למה היא החליטה לא להציג.

ד. האם רב אדא ורב שלמן דוחים רבה (שאומר שהביצה מותרת) ?
ה. האם רבא דוחה רבה (שאומר שהביצה מותרת) ?


תשובה: כבר הסברתי לך למעלה שהם חולקים על רבה, והם סוברים שהביצה תיהיה אסורה.","636","","2107","True","True","False","","88","91.135.111.85","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57779","57728","המשך","27/07/18 10:56","טו אב","תשע"ח","10:56","שבז","שלום,

תודה על הסברים, הבנתי יותר טוב,

אבל יש לי שאלות אחרות, אם אפשר להסביר לי:

1) אמרת ש "רב יוסף היה רבו של אביי, ובר פלוגתא של רבה.", אבל זה רבה או רבא שהיה בר פלוגתא של אביי ?

2) כשאמרת "רב יוסף כן ענה לאביי אבל הגמרא לא הציגה את מה שהוא אמר", הכוונה היא שרב יוסף אמר לאביי את התירוצים שכתוב בראשונים (שאמרת בשיחה הקודמת "הראשונים מבארים כיצד רב יוסף יענה על טענתו של אביי") ?

3) הגמרא מסיימת בדעת של רבא "ואמר רבא: הלכתא כותיה דרב בהני תלת הלכות שאמר רב בביצה שנולדה ביום טוב, בין לקולא בין לחומרא", כלומר ההלכה היא שהביצה תיהיה אסורה בראש השנה גם בארץ ישראל.
הטעם לזה היא שגם לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי, שני ימים של ראש השנה הם קדושה אחת גם לאחר החורבן, גם בישראל !

לפי זה, הדעות של רבה, רב יוסף, רב אדא ורב שלמן (שסוברים לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי, שני ימים של ראש השנה הם שתי קדושות בישראל ובחוצה לארץ)
הן נדחות, האם זה נכון ?

תודה על הסברים","700","","2104","True","True","False","","137","185.120.126.106","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57790","57779","המשך תשובות","29/07/18 21:59","יז אב","תשע"ח","21:59","-Heat-","1. רבה בר פלוגתא של רב יוסף.
רבא בר פלוגתא של אביי.

2. או שרב יוסף אמר לו בפועל בפנים מול פנים את מה שהראשונים גילו לנו, או שאפשר להגיד שבאמת הם לא נפגשו פנים אל פנים בדבר הזה ורק הגמרא מקשה את קושיית אביי על רב יוסף ורוצים לומר שרב יוסף יכל לענות בצורה כזאת. אבל ניראה לי יותר שהוא אמר לו פנים מול פנים שגם הם היו באותו הדור שהרי היה רבו, וגם מלשון הגמרא שם שמשתמע שהוא דיבר איתו.

3. לפי שיטת רבא ברור שאין מקום לשיטות אחרות כי זה דעתו ומן הסתם הוא יפסוק ככה, וכמדומני נפסק ככה הלכה גם בימנו.","636","","2102","True","True","False","","120","46.19.86.117","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57855","57790","המשך (ב)","02/08/18 19:41","כא אב","תשע"ח","19:41","שבז","שלום,
תודה על הסברים שלך.

יש לי שאלה אחרת, אם אפשר לענות לי: אנחנו רואים שהגמרא מסתיימת בהלכה, האם זה אומר שהגמרא דוחה את דעות אחרות שהן לא כמו ההלכה הזו ?

איך אנחנו רואים שהגמרא דוחה את דעה אחת ?

האם זה כשכתוב "אלא אמר...", הגמרא דוחה את הדעה הקודמת כמו בדף ב, עמוד ב: "אלא אמר רבה לעולם בתנגולת העומדת לאכילה..." ואז בענייננו לא
כתוב בשום דעה "אלא אמר..." וגם כשהגמרא הביאה את ההלכה כשאומרת "ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא...", לא כתוב "אלא אמר רבא...",

אז לכן זה הסיבה שאף דעה נדחת למרות שההלכה היא לא כמו הדעות של רבה, רב יוסף, רב אדא ורב שלמן אלא כמו רבא,

האם זה נכון ?

תודה על הסברים","700","","2098","True","True","False","","112","185.27.105.135","0","57593","ביצה|ה ע"ב",""),new Message("57881","57855","תשובות","07/08/18 10:42","כו אב","תשע"ח","10:42","-Heat-","א. אנחנו רואים שהגמרא מסתיימת בהלכה, האם זה אומר שהגמרא דוחה את דעות אחרות שהן לא כמו ההלכה הזו ?


תשובה: הגמרא החליטה להציג את דעת רבא להלכה אז מן הסתם שזה יהיה ההלכה, כי באותו מידה היא יכלה להציג את רב אדא ורב שלמן להלכה ולא עשתה זאת.
אבל ככה לא פוסקים הלכה, צריך לראות מה הראשונים והאחרונים אומרים על זה.


ב. איך אנחנו רואים שהגמרא דוחה את דעה אחת ?

תשובה: כמו שאמרת מקודם "אלא" בא לדחות, כמו הדוגמא שאמרת, ובמקרה שלנו יש מקום לדעות אחרות פשוט הגמרא החליטה לפסוק להלכה את רבא.
כלומר שהגמרא רואה שאי אפשר להעמיד דעה מסויימת בין שהיא לא עומדת בפני עצמה או בין שהקשו על הדעה הזאת וזה לא מסתדר, ממילא אין מקום לדעה הזאת ואומרים אלא, אבל במקרה שלנו הדעות לא משובשות ואפשר לסבור ככה, אבל הגמרא החליטה להציג את רבא להלכה.","636","","2093","True","True","False","","92","91.135.111.85","0","57593","ביצה|ה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);