var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57116;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57116","0","מזבח שילה - בהמשך לדיונים על (אי) המסורת","13/06/18 14:03","ל סיון","תשע"ח","14:03","אברם העברי","בהמשך לשאלות הקודמות על איך ייתכן שלא ידעו לכמה ימים נאכל בכור, ואיך ייתכן שלא ידעו את מקום מזבח העולה וכו', יש להוסיף גם איך נחלקו לגבי מזבח שילה (שעמד 369 שנים) - לא רק בשאלת החומר, אבן או נחושת, אלא האם המזבח של משה היה או לא היה במשכן שילה?...
אבל לא צריך ללכת רחוק מדי - יש במסכת עשרות\\מאות מחלוקות ושאלות בנושאי פיגול, עירוב דמים, מליקה שנמצאה טריפה ועוד ועוד - איך אף אחד לא חשב לשאול את אחד הכהנים מה היו עושים בפועל במקדש? הרי מדובר במעשים שבכל יום, לכאורה!

והתשובה הברורה (לדעתי) לכל השאלות האלו היא אחת - לא מדובר בשאלות 'היסטוריות', אלא בשאלות של 'דרוש וקבל שכר'. נושא הפיגול כפי שדרשוהו חז"ל, למשל, הוא מופרך כמעט מכל בחינה ונראה שמעולם לא נהג בפועל (יש עדיין מחלוקת ראשונים [!] אם הוא בדיבור או במחשבה בלבד)
גם הדיונים על מקום המזבח לא נועדו אלא לחדד בהם את התלמידים, ולא לברר היכן בדיוק עמד בפועל המזבח בשנת 70 לספירה.

מעין ראיה לדבר יש בסיפור המופלא הבא (ירושלמי מגילה א, י) הממחיש שבעיני חז"ל, חכם עדיף מכהן:
"אמר לו רבי טרפון: אקפח את בניי אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע! אמר לו ר' עקיבה: שמא לא ראית אלא בשעת הקהל? ואני אומר בשעת הקרבן. אמר לו רבי טרפון: אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל! אני שראיתי את המעשה ושכחתי ואתה דורש ומסכים על השמועה...!"","432","","2147","True","True","False","","778","194.90.25.122","0","0","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57121","57116","יש כאן שני עניינים שונים:","13/06/18 17:33","ל סיון","תשע"ח","17:33","אביגדור","לגבי שאלות הלכתיות - כמו דיני פיגול מליקה וכו' וכו' - אין פה שום קושיא. זה לא שונה מכל מחלוקת תנאים אחרת בכל הש"ס, שנחלקו גם על דיני דאורייתא מסברא או ממידות שהתורה נדרשת בהן, גם בדברים שבוודאי היה מישהו שזכר מהדור הקודם. וכמו שהביא אור חדש מהרמב"ם, שדברי הדורות הקודמים לא חייבו את התנאים.

לגבי מקום המזבח - פה השאלה באמת הרבה יותר קשה. לא מדובר פה על שאלה איך לבנות אותו כעת, כי מדובר לאחר החורבן. לא מדובר איך לבנות לעתיד לבוא, כי אז זה יהיה לפי בניין יחזקאל וכו'. (כבר העירו כאן שאולי מדובר על אם יבנה באותם דורות כפי שאולי ניסו או תכננו, ואז אולי זה יהיה כבית המקדש השני). לכן בפשטות מדובר על השאלה איך היה בנוי (כמו כל מסכת מידות שמדברת על בית שני ולא על הבית השלישי), ולכן השאלה קשה יותר.

דרוש וקבל שכר שייך על דברים לא מעשיים, כמו בן סורר ומורה (ותוכל להכניס גם את פיגול אם אתה חושב שזה לא מעשי). אבל אם אפשר לברר בקלות תשובה לשאלה, אין עניין לשאול ולענות תשובות לא נכונות רק בשביל דרוש וקבל שכר.","571","","2147","True","True","False","","193","95.86.106.61","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57130","57116","כיוון נוסף לשאלת המסורת","13/06/18 21:28","ל סיון","תשע"ח","21:28","אביגדור","אולי בדור שלאחר החורבן לא עסקו בשאלות אלו (אולי משום שאינן להלכה וכו' וגם בברכות כ. מפורש שלא תמיד עסקו בכל הש"ס), ורק דור מאוחר יותר נתעוררו לדון בשאלות אלו, ואז כבר לא היה להם את מי לשאול.","571","","2147","True","True","False","","173","213.151.41.217","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57131","57116","אוקיי, אלו ואלו (ואלו) דברי אלקים חיים:)","13/06/18 21:45","ל סיון","תשע"ח","21:45","אברם העברי","","432","","2147","False","True","False","","116","141.226.218.89","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57128","57121","להבנתי נחל' בשאלה","13/06/18 19:07","ל סיון","תשע"ח","19:07","אור חדש",""איך היה ראוי לעשות להלכה" ולא עניין אותם 'מה עשו' שהרי 'שמא טעו הקדמונים'

וכמחל' רש"י ר"ת על התפילין, לא שהסתפק ר"ת מה נהג סבו אלא שפשוט סבר שזו היתה טעות בידו ומעתה יש לתקן כסברתו...","458","","2147","True","True","False","","128","213.151.55.26","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57253","57128","השיטות בתפילין היו קיימות מימי קדם","19/06/18 16:50","ו תמוז","תשע"ח","16:50","אליעזר מ ש","*מחלוקת רש"י ורבינו תם [וכן יש עוד שתי שיטות עיקריות הראב"ד ו"שמושא רבה"]הייתה, שבזמנם היו קהילות או יחידים שלפי מסורתם נהגו במנהג אחד והיו קהילות שנהגו במנהג אחר .והמחלוקת הייתה באיזה מנהג לצדד . ובקשר לכך יש להעיר שבתפילין מ'ואדי מורבעת' ,מזמן התנאים ,מצאו גם כשיטת רש"י וגם כשיטת רבינו תם. וגם מצאו סופר שבתפילין של יד רצה לעשות פשרה בין השיטות. ולכן ,כתב את הפרשיות מלמעלה למטה, ואת פרשיות :"שמע" "והיה אם שמוע"התחיל זה לצד זה.
[על פי חוברת:"תפילין מואדי מורבעת" שכתב הארכיאולוג י. ידין}

**ויש להביא בזה מה שכתוב בשם האר"י ז"ל, שגם שיטת רש"י וגם שיטת רבינו תם נמסרו למשה מסיני.
***ויש להביא בזה מה שכתב הריטב"א ,ששאלו לרבני צרפת איך אפשר לומר:"אלו ואלו דברי אלהים חיים" . וכגון ,שלפי בית שמאי צריך לשים ארבעה חוטים בציצית ,(וכופלם, ונעשים שמונה חוטים ) ולפי בית הלל צריך לשים שלשה חוטים בציצית(וכופלם ונעשים ששה חוטים) כשה' לימד את משה רבינו את מצוות ציצית, מה אמר לו?לשים ששה חוטים או שמונה חוטים?וענו רבני צרפת ,והביאו ירושלמי, שעל כל דבר שה' לימד למשה רבינו, לימדו 49 פנים טמא ,וארבעים ותשע פנים טהור ,או כשר או לא כשר וכו' .ושאל משה רבינו איך נעמוד על בירורה של הלכה [כלומר למעשה מה נעשה] אמר לו:"אחרי רבים להטות".","610","","2141","True","True","False","","316","213.151.52.130","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57287","57131","עוד קושיא שמתרצת קושיא זו","21/06/18 19:57","ח תמוז","תשע"ח","19:57","אמלתראות","נתאר לעצמנו שהש"ס היה נערך בזמן הביהמ"ק! הלא דבר היא שקיים היה מחלוקת בזמן ביהמ"ק אבל לא היה נכתב ולא דנו כי בעצם זה תלוי בהסנהדרין, אבל כשאין סנהדרין גם ש"ס אינה מחייב אלא בחו"ל מטעם שנזכור המצוות עד שנחזור לאה"ק, ובאה"ק עד שיתחדש הסנהדרין, ומטעם דבני נביאי אנן וכן נוהגין

אבל השאלה העיקרית היא, על מה צריכין להסתכל ולבחון בעבודת הביהמ"ק? מה נכנס בגדר חובה ומה נחשב בגדר הידור, הלא הרבה הלכות רק מתחדש כאשר יש פלוגתא, וכאשר לא היה מדובר בזה לא היה מתעורר פלוגתא ולא הלכה, והיא מפלאי התורה, ולמשל החב"דניקים אבססיים בצורת המנורה, וכמה קולמסים נשפכו, אבל בעצם אינו הלכה ולא מנהג ולא שום דבר בהלכות ציור המנורה, אלא נתהווה פלוגתא על לא דבר.

יש הרבה דברים בסיסיים בצורת הביהמ"ק שיודעים היום ממקבילות בתי מקדש בזמן הפיניקים ועוד וכן למשל המדרגות של שער נקנור שהרב קורן חידש ממקבילות מזמן הבית שהלכו בצורה הפוכה ממה שמקובל בכל הציורים, ואם אי אפשר לחדש דברים פשוטים אצל ההמון, אז כמה כבר אפשר לשחזר דברים אחרים, ע"כ כל המשניות וכו' הלכתא למשיחא.

ובעיקר והיא העיקר היא הסיבה המסובב בבנין המקדש ועבודתו שיש בה דברים פנימיים בנוי על בסיסים רוחניים גבוהים ואם מסתכלים דרכם מובנים דרכי יצירת המחלוקות בעבודתם ובדרך בנייתם ותיקונם, וזה תלוי בגבישת דעת וגובה רוחניות העם, וכשנגיע ביחד בסולם הגבוה ההיא יתגלה הדרכים, ויתרומם דרגות העם של כהן לוי ישראל, ויתנשא חכמיהם ובראשם כהן גדול ומלכם ויתמעטו פעיליות המחלוקות ונסיבתם, ויבינו דרכי מחשבות אדם שמניע אותם לחשוב בדרך נפרדת, ויבררו דרך בית דין שאצל המזבח. ונחזור לתקופה שלפני כתיבת משניות ברייתות תוספתות וכו'.","267","","2139","True","True","False","","216","74.113.189.218","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57259","57253","טענה זו מוכרת","19/06/18 18:36","ו תמוז","תשע"ח","18:36","אביגדור","גם הרב שלי לימד אותי ככה.

ולכן אתייחס אליה.
זו טענה חלולה משום שהשאלה פשוט חוזרת הלאה: ואיך בימי התנאים היו שתי שיטות?
אילו כל דור היה ממשיך את המסורת בדיוק כמו הדור שלפניו (ותפילין לא היו מצרך ממש נדיר במשך דורות שלמים שלא מצאו אף זוג תפילין לבדוק בכל עם ישראל), אז איך בימי משה רבינו היתה גירסה אחת ובתקופה מסוימת (תנאים, ראשונים, לא משנה) אנחנו מוצאים פתאום יותר משיטה אחת?

כנ"ל לגבי כתב סת"ם, וכן לגבי כמה ערבות והדסים ליטול","571","","2141","True","True","False","","242","95.86.106.61","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57266","57253","זו טעות","19/06/18 22:53","ו תמוז","תשע"ח","22:53","דוד כוכב","לא נמצאו תפילין דר"ת מזמן התנאים.
טענת הארכיאולוג היא על תפילין של יד, בם יש בית אחד בלבד, והסדר אינו מעכב, כמבואר בקישור זה.","125","","2141","True","True","False","","268","212.76.100.90","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57267","57266","ייש"כ","19/06/18 23:03","ו תמוז","תשע"ח","23:03","אור חדש","בדיוק דיברנו אצלנו השבוע על הסוגיה וטענתי כמר","458","","2141","True","True","False","","148","37.46.38.238","0","57116","זבחים|סא ע"ב",""),new Message("57298","57266","מאמר על התפילין שנמצאו בקומראן וההלכה","24/06/18 12:48","יא תמוז","תשע"ח","12:48","יהודי_קדום","לקצרים בזמן: עמוד 3 ומעמוד 19 עד הסוף.","233","pdf","2136","True","True","False","","169","79.179.26.107","0","57116","זבחים|סא ע"ב","0-pdf"),new Message("57631","57298","מואדי מורבעת זה לא מקומראן","17/07/18 18:57","ה אב","תשע"ח","18:57","אליעזר מ ש","","610","","2113","False","True","False","","162","213.151.52.130","0","57116","זבחים|סא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);