var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5709;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","35")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5709","0","נומי רבי שמעון","25/12/10 21:56","יח טבת","תשע&quot;א","21:56","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9354'>פירוש הביטוי וסיבתו</a>.","125","","4876","True","True","False","","1029","95.86.67.182","0","0","זבחים|מה ע&quot;ב",""),new Message("5739","5709","ליודעי הלשון שבינינו","26/12/10 21:38","יט טבת","תשע&quot;א","21:38","ברוך","האם יש קשר בין הנומי כאן, שמשמעותו 'אמר', לבין 'נומי הסדין' בריש פרק כט של כלים, אשר משמעותם שם למעשה נימי הסדין, כלומר, החוטים היוצאים מן הסדין?<br />חשבתי שאולי כפי שהחוטים יוצאים מן הבגד, כך גם הדיבור יוצא מן הפה.<br /><br />בנוסף, יש מקום לשאול האם יש קשר למכה המעלה נומי (קידושין ל ע&quot;ב) שם הכוונה לזיהום? האם גם כאן הכוונה למוגלה והפרשות אחרות היוצאות מן הפצע?<br /><br />לסיום, האם מישהו יודע על היחס שבין המילה נומי בעברית, לבין נימא, אשר גם הוא משמעותו אמר, בארמית?","86","","4875","True","True","False","","312","84.229.188.20","0","5709","זבחים|מה ע&quot;ב",""),new Message("5741","5709","דבריך כאן הם בגדר דברי נבואה!","27/12/10 00:41","כ טבת","תשע&quot;א","00:41","Almuaddib","השימוש בפעל זה נפוץ מאד, גם במקורות תנאיים וגם לאחר מכן. אם כדבריך, שצריך לסבור כי כאשר השימוש אינו ב&quot;אמר&quot; אלא ב&quot;נומי&quot;/&quot;נומתי&quot;/&quot;נמתי&quot;, מעיד על אמר אך לא נהג בפועל, תמיהה גדולה תעלה על פירושך ממקומות רבים אחרים.<br /><br />למשל, כיצד תסביר את הדוגמאות הבאות:<br /><br /><br /><b>1. </b>&quot; אמר רבי שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזירות אלא אחת. מעשה ובא אלי אחד מן הדרום וראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים <b>נמתי</b> לו מה ראית לשחת שער זה נאה גם לי רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות מן המעין [מים] ונסתכלתי [בבוביא] שלי ופחז יצרי עלי ובקש להעבירני מן העולם <b>נמתי</b> לו רשע לא היה לך להתגרות אלא בדבר שאינו שלך ...&quot;<br /><br />(תוספתא נזיר)<br /><br /><br /><br /><b>2. </b>&quot;א&quot;ר יוחנן בן נורי: <b>נמתי</b> לו לר&quot;א אם הצילו אוהלין מיד אוהלין באהל המת שכן חולקין אוהלין יצילו אוהלין מיד אוהלין באהל השרץ שאין חולקין כלי חרש א&quot;ר יוסי <b>נמתי</b> לו לרבי יוחנן בן נורי תמיה אני אם קבל הימך ר&quot;א תשובה אלא תשובה לדבריהם ...&quot;<br /><br />(תוספתא כלים קמא)<br /><br /><br /><b>3. </b>&quot; תניא אמר ר' יונתן <b>נמתי</b> לו לבן עזאי למדנו נבלת בהמה טהורה שמטמאה ונבלת בהמה טמאה שמטמאה נבלת חיה טמאה שמטמאה נבלת חיה טהורה לא למדנו מנין <b>נם</b> לי כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת <b>נמתי</b> לו וכי נאמר וכל חיה והלא לא נאמר אלא בכל החיה למהלכי כפים בחיה הוא דאתא <b>נם</b> לי ומה ישמעאל אומר בדבר הזה <b>נמתי</b> לו (ויקרא יא) וכי ימות מן הבהמה...&quot;<br /><br /><br /><br />רבות הדוגמאות כגון זו, ואי אפשר לישבן עם הטענה שלך, שהזכרתי כאן למעלה. על כרחך, הביטוי &quot;נמתי&quot; במקום אמרתי, נפוץ בשימוש בתקופת התנאים בארץ ישראל, ואין משמעותו אלא כפשוטו - אמר.","107","","4874","True","True","False","","238","84.228.93.124","0","5709","זבחים|מה ע&quot;ב",""),new Message("5745","5741","ובכן","27/12/10 09:37","כ טבת","תשע&quot;א","09:37","דוד כוכב","כדאי לראות בכל מקום אם יש הסבר לשינוי הלשון.<br /><br />אין לי בעיה ברוב המקומות בו מוזכר נם/נמתי, בהם ניכר שהביטוי סיפרותי - קרוב ללשון שירה. דוגמא 1 בכלל זה, וגם דוגמות 2 ו3.<br />הסבר נוסף, בדוגמא 2 ניתן להסביר שהיתה הכפילות צורמת אילו היה נאמר: אמר ריב&quot;נ אמרתי... אמר ר' יוסי אמרתי. וכן הוא בתחילת דוגמא 3, ואפשר שמתוך שהתחיל בנמתי נמשך כך כל המאמר.<br /><br />המשנה דידן דומה לכל המשניות, וכדאי למצא הסבר לשינוי, ולו יהא על דרך הדרש.","125","","4874","True","True","False","","131","95.86.111.185","0","5709","זבחים|מה ע&quot;ב",""),new Message("5747","5745","אינני יכול להסכים לדבריך","27/12/10 13:14","כ טבת","תשע&quot;א","13:14","Almuaddib","משנתנו כוללת שימוש בפועל נדיר יחסית, לפחות נדיר במשנתנו. במקום לומר &quot;אמר רבי שמעון&quot;, אנו קוראים &quot;נומו רבי שמעון&quot; (1).<br /><br /><br />לעניות דעתי, מדובר בשימו בלשון שכמוה מצוי פעמים רבות בלשון התנאים, כפי שהראיתי בבריתות השונות שהבאתי לעיל, וכפי שיש עוד רבות מהן.<br /><br />לדבריך, ניתן לדרוש את שינוי הלשון הזה, ולהסיק ממנו מסקנה מרחיקת לכת: רבי שמעון התכוון לומר כן אע&quot;פ שלא נהג כן להלכה בעצמו.<br />דבריך אלו טעונים הוכחה - ואין הוכחה. דבריך אלו מביאים לידי מסקנה שניתן לדרוש שינוי כזה בלשון, אך אפילו בדוגמא שאתה עצמך הבאת, של דברי רבי עקיבא לרבי נחמיה איש בית דלי, לא ניתן לדרוש כן.<br /><br />אפילו את הדוגמאות שהבאתי, לא תוכל ליישב כדבריך. אם, למשל, כפי שהסברת על דוגמא 2, יש כאן עניין ניסוחי, כדי לא להשתמש באותו הפועל, הרי בדוגמא 3 משתמש התנא לעייפה בפועל זה, ואינו טורח להחליפו.<br /><br /><br /><br />הנה, עוד שתי דוגמאות, כדי לנסות ולייצב את הדיון:<br /><br />מהתוספתא דיבמות (הפיסוק שלי, לצורך הנוחות):<br /><br />אמר ר' [שמעון]: <br />מצאתי זקן אחד מנציבין, <b>נמתי</b> לו: בקי [היה לך ר'] יהודה בן בתירה?<br /> אמר לי: הין, ועל שולחני היה תדיר.<br /> אמרתי לו: [ראיתו] כשהוא חולץ מימיך?<br /> <b>נם </b>לי הן <b>נמתי</b> לו <br />במה ראיתו במנעל או בסנדל?<br /> <b>נם </b>לי: וכי חולצין במנעל?!<br /> אמרתי לו: א&quot;כ מה ראה ר&quot;מ לומר [שחולצין] במנעל...<br /><br />(פרק י&quot;ב)<br /><br /><br />ועוד, מהירושלמי יבמות פרק ט&quot;ז:<br /><br />אמר ר' עקיבה:<br /> מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול, וראיתי ספינה אחת ששקעה בים, והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה. וכשבאתי למגיזה של קפודקיא, והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלות.<br /> <b>נומתי </b>לו: בני, היאך פלטת'?<br /> <b>נומה </b>לי: רבי, טרפני גל לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שהקיאני ליבשה.  באותה שעה אמרתי גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה מים שיש לה סוף אשתו מותרת. <br /><br /><br /><br /><br />מה שירה יש כאן, מה ניסוח מיוחד יש כאן. איזו דרשה ניתן לדרוש כאן?<br /><br /><br /><br /><br />(1)<br />כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.jnul.huji.ac.il/dl/talmud/MnuImages/N1723/w/pg353.jpg'>בכתב יד קאופמן</a>.","107","","4874","True","True","False","","196","212.25.82.194","0","5709","זבחים|מה ע&quot;ב",""),new Message("5756","5747","הבן","27/12/10 21:31","כ טבת","תשע&quot;א","21:31","דוד כוכב","לא טענתי &quot;שלא נהג כן להלכה בעצמו&quot;.<br />הוא בכלל היה בזמן החורבן.<br />רק אמרתי שיש כאן קוריוז, הוא מדבר על כך שבשר הוא מאכל, בזמן שבעצמו הוא אוכל רק חרובים...<br /><br /><br />הדוגמות שהבאת בסוף גם הן בודאי בכלל לשון פיוטית, שלא כהלכות ה'יבשות' הרגילות.<br />ראה גם את הביטויים:<br />בקי היה לך ר' יהודה בן בתירה<br />על שולחני היה תדיר<br />כשהוא חולץ (ולא כשהיה חולץ)<br />מה ראה ר&quot;מ לומר<br /><br />מעשה שעשיתי<br />התחיל מקדמיני <br />טרפני גל לחבירו<br />גדולים דברי חכמים<br /><br />ללקק את השפתיים<br />בלשוננו.<br />ובלשון החכם<br />שְׂפָתַיִם יִשָּׁק (משלי כד, כו).","125","","4874","True","True","False","","147","95.86.68.101","0","5709","זבחים|מה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);