var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56739;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56739","0","מהו המקור למילים הכל כך מזוהות עם החג הש","20/05/18 20:58","ו סיון","תשע&quot;ח","20:58","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.bhol.co.il/133969/מהו-המקור-למילות-השיר-הכל-כך-מזוהה-עם-החג.html'>מקור הכתבה</a><br /><br /><span class='bordeaux'><b>מהו המקור למילים הכל כך מזוהות עם החג השבועות</b></span><br /><br /><span class='lightYellow'><b>רבים סבורים שהמילים ללחן השגור בפיהם מימי לימודם בגן או בת&quot;ת, לקוחות מספר הזוהר בשל היותן בשפה הארמית, אולם בספר הזוהר הן לא מופיעות, היכן כן? </b></span><br /> <br />קובי עוזיאלי  יום שישי ד' סיון תשע&quot;ח 10:33 18/05/2018<br /><br />אחד השירים היותר מזוהים עם חג השבועות, הוא הלחן הידוע למילים &quot;כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי&quot;. <br /><br />כשתחלפו במהלך חג השבועות ברחובות הריכוזים החרדים, תשמעו צלילים מוכרים הבוקעים מבתי ישראל - משפחות שרות את המילים הכה עוצמתיות בלחן הידוע המיוחס למחולל הדף היומי הרה&quot;ק רבי מאיר שפירא מלובלין זצ&quot;ל. <br /><br />אך חשוב לציין כי רבים מעמך בית ישראל, אולי רובם, סבורים כי מילות השיר לקוחות מספר הזוהר לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי&quot;ע, בשל היותן בארמית, אלא שאולי תופתעו לגלות כי את המילים הללו כתב דווקא אחד מגדולי ליטא - הגאון מווילנה זי&quot;ע. נציין שזו רק סברה אחת ובאמת מקור המילים אינו ידוע בבירור. <br /><br />בשם הגאון מווילנה מובא שבשמחת בית השואבה אמר אמרה זו בסגנון שונה מעט, וכנראה זהו המקור שעובר מדור לדור. המקור הוא בספר 'באר אברהם' לרבי אברהם בנו של הגר&quot;א מוילנה שיצא לאור בשנת תרמ&quot;ז, שם כתב; &quot;ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל&quot;. <br /><br />ובנוסח קצת אחר מובא השיר בספר 'מעשה רב' (מעשה רב השלם עמ' רפ&quot;ג): &quot;אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב&quot;ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי&quot;. <br /><br />הרב אברהם וואלט ממינסק - בלארוס, בשנת תקל&quot;ב מצטט בספרו 'לידער און פאעמען' חלק ראשון, שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות והמילים הן: &quot;בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו: חזו בני חביבי, חזו בני חביבי שהם משתכחים בצרותא דלהון ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי&quot;. <br /><br />הרב וואלט כותב בספרו שנכתב בשפת היידיש כי אינו יודע מהיכן לקוחות המילים. &quot;לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב&quot;בלומקעס קלויז&quot;, קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כששרים אותו בחיות והתלהבות&quot;. <br /><br />שני לחנים נוספים למילים הללו הולחנו בעשור האחרון והפכו גם הם לנכס צאן ברזל ומושרים בחגי ישראל ובעיתות שמחה, כגון הכנסת ספר תורה, סיום הש&quot;ס וכדו'. האחד הוא, לחנו של המלחין החסידי ר' משולם גרינברגר, והלחן השני במקורו של אמן המוזיקה המזרחית חיים ישראל, אשר תורגם להברה חסידית לראשונה על ידי הכוכב העולה שמילי אונגר - מה שהפך אותו בעצם לנחלת הכלל. <br /><br />כותב השורות שמע מחיים ישראל בעצמו באחת מהופעותיו, מודה כי הביצוע החסידי של שמילי אונגר מוצלח ביותר והוא שבע רצון מהביצוע המושלם שהכניס את שירו גם לבתים חסידיים וישיבות חסידיות.","58","","2176","True","True","False","","1310","46.121.45.16","0","0","כללי|",""),new Message("56743","56739","זוהר פרשת ויקרא דף כב ע&quot;א","20/05/18 21:45","ו סיון","תשע&quot;ח","21:45","דוד כוכב","&quot;כדין קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה ואמר חמו בני רחימי דאינון דחיקין בגלותא ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא&quot;.","125","","2176","True","True","False","","237","213.151.43.85","0","56739","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);