var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56494;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56494","0","כשהגמרא מקשה על משהו, מי מדבר ?","04/05/18 12:01","יט אייר","תשע&quot;ח","12:01","שבז","שלום,<br /><br />רציתי לדעת כשהגמרא מקשה על משהו, לדוגמה כשהגמרא אומרת &quot;במאי עסקינן ?&quot; או &quot;מתיבי&quot; או &quot;מכדי...&quot;, מי הוא מדבר ? רב אשי ורבינא שסדרו את הגמרא בבלי ? <br /><br />תודה על הסברים<br /><br />בברכה","700","","2191","True","True","False","","763","185.120.126.144","0","0","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("56497","56494","החכם שבתחילת אותו מאמר","04/05/18 13:19","יט אייר","תשע&quot;ח","13:19","דוד כוכב","או עורך אותה הסוגיה, שהוא ראש הישיבה שבאותו הדור.","125","","2191","True","True","False","","223","95.86.76.138","0","56494","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("56506","56497","דיונים שיש בגמרא","05/05/18 21:26","כ אייר","תשע&quot;ח","21:26","שבז","שלום,<br /><br />אם הבנתי טוב הדיונים/סוגיות שיש בגמרא הם ויכוחים על פירוש המשנה שהיה בבית המדרש/ישיבה בין ראש הישיבה לתלמידים או בין התלמידים עצמם באותו הדור, נכון ?<br /><br />שאלה אחרת:<br /><br />למה יש ויכוחים בגמרא, הרי בימי משה רבינו ההלכה, הפירושים על התורה היה ברורים, ואז לא היה ויכוחים כי ידענו מה הכוונה של פסוק , מה הפירוש של ההלכה ,<br />אפשר להסביר לי ?<br /><br />תודה על הסברים<br />שבוע טוב","700","","2190","True","True","False","","144","195.192.229.10","0","56494","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("56507","56506","הסברים","05/05/18 23:01","כ אייר","תשע&quot;ח","23:01","דוד כוכב","נכון, ולא רק בבית המדרש.<br /><br />מסכת סוטה דף מז ע&quot;ב: (מסכת סנהדרין דף פח ע&quot;ב)<br />&quot;משרבו זחוחי הלב - רבו מחלוקת בישראל. משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן - רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות&quot;.<br />וראה על כך בהקדמת הרמב&quot;ם למשנה.","125","","2190","True","True","False","","281","213.151.43.85","0","56494","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("56518","56507","&quot;כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקי","06/05/18 16:53","כא אייר","תשע&quot;ח","16:53","שבז","שלום,<br /><br />אם הבנתי טוב הקדמת הרמב&quot;ם למשנה,<br />האם הכוונה של המשפט הזה &quot;כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני&quot; הוא שהתורה נתנה את הנתונים, הכללים, הי&quot;ג מידות שהתורה נדרשת בהם והחכמים הם מנסים להוציא את ההלכות על ידי הסברות שלהם ?<br /><br />ולכן יש מחלוקות כי יש חכמים שהגיעו למסקנה אחת ויש שהגיעו למסקנה אחר ?<br />ובזה אין לנו ספק לגבי ההלכה כי התורה צוויה לשמוע מחכמי הדור, כמו שנאמר &quot;אל השופט אשר יהיה בימים ההם&quot;, ולכן אנחנו צריכים לשמוע המסקנות שחכמים של הדור שלנו, נכון ?<br /><br />למשל בימינו יש חשמל, ואיך אנו יודעים שזה אסור, ולכן החכמים שבאותו הדור הם מנסים להוציא את ההלכה על ידי הסברות שלהם ?<br /><br />תודה על הסברים<br /><br />בברכה","700","","2189","True","True","False","","132","185.120.125.18","0","56494","ביצה|ב ע&quot;א",""),new Message("56523","56518","יש בזה מחלוקות בסיסיות","06/05/18 19:38","כא אייר","תשע&quot;ח","19:38","אביגדור","אני מעתיק מתוך החוברת &quot;מראי מקומות לסוגיות במחשבה&quot; (נמצאת להורדה באינטרנט):<br /><br />דרשות חז&quot;ל מדקדוקים<br />א) היו להם סודות שנעלמות מאיתנו בדרך פירוש התורה.<br />ב) הדרשות לפסוקים הם הלכה למשה מסיני וחז&quot;ל חיפשו בתורה רק רמזים להן על דרך אסמכתא, כסימן לקבלתם (רדצ&quot;ה, הובא בדעת מקרא ויקרא מבוא ה. שתי הדעות הובאו בכוזרי מאמר ג פע&quot;ג).<br />ג) את ההלכה קבעו ע&quot;פ הסברא, וחיפשו דרשא שתתאים לה (כך מוכח בתוס' בבא קמא כב. ד&quot;ה רבי).<br />ד) לגבי חלק מהדרשות, הן מבוססות על גירסאות אחרות שהיו להן, למשל דרשת הגמרא על החיה הנקראת שסועה, היא ע&quot;פ הפיסוק הבבלי שמפסק את הפסוק &quot;אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה: השסועה, את הגמל ואת הארנבת וגו'&quot; (סיני חלק סט עמוד קצח). וכן י&quot;א שדרשות &quot;אל תקרי&quot; מבוססות על גירסאות אחרות שהיו להם בתנ&quot;ך: דרשת הגמרא &quot;וישטחו להם שטוח - וישחטו להם שחוט&quot;, בנוסח השומרוני הגירסא היא באמת &quot;וישחטו שחוט&quot; (סיני חלק קב עמוד תשז הערה 27), דרשת הגמרא &quot;אל תקרי קרבם אלא קברם&quot; - כך באמת הגירסא בתרגומים קדמונים (שם הערה 29), הדרשא &quot;אל תקרי בנייך אלא בונייך&quot; - היתה להם גירסה &quot;ורב שלום בונייך&quot;.<br />ה) חז&quot;ל הסמיכו דרשות (אגדתיות) על פסוקים כדי שלא ישתכחו המאמרים, כי היה אסור לכותבם אז מדין דברים שבע&quot;פ אי אתה רשאי לכותבם (תורה תמימה שמות כב-ה אות נט ולד-כז אות מ).<br />וע&quot;ע אסמכתא","571","","2189","True","True","False","","171","95.86.114.225","0","56494","ביצה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);