var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56369;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56369","0","הבנה בגמרא","29/04/18 13:56","יד אייר","תשע"ח","13:56","אבי גרינבלט",""מתיב רב ששת זר ואונן שיכור ובעל מום בקבלה בהולכה בזריקה פסול וכן יושב וכן שמאל"

מה עם שחיטה בבעל מום/שיכור/אונן ?","539","","2198","True","True","False","","740","81.218.144.99","0","0","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56374","56369",""שחיטה לאו עבודה היא" (זבחים דף יד ע"ב)","29/04/18 22:09","יד אייר","תשע"ח","22:09","דוד כוכב","אונן רשאי לשחוט.
שריפת ושחיטת פרה אדומה, אף על פי שפסולים בזר, מכל מקום בעלי מומין כשרים בהן.","125","","2198","True","True","False","","210","213.151.43.217","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56391","56369","משנה מפורשת לקמן לא:","30/04/18 13:07","טו אייר","תשע"ח","13:07","זילבר פדואל","כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה","504","","2197","True","True","False","","123","213.151.32.163","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56375","56374","התשובה: "אונן רשאי לשחוט" אינה פשוטה,","29/04/18 23:35","יד אייר","תשע"ח","23:35","יהודי_קדום","נראה שהיא מוגבלת למצב בו הכהן/השוחט לא היה אונן (וודאי שעדיין לא נטמא למת) כשנכנס למקדש, אלא התחיל בשחיטה ואז נודע לו שמת לו מת.
אמנם רק עבודות הקבלה, ההולכה והזריקה פסולות בזרובכהן הדיוט אונן (ואולי יש לומר כל שכן באונן שאינו כהן) [1] , אלא שכאן צ"ע: הרי לכהן הדיוט אונן אסור להיכנס למקדש ואם נכנס כשהוא אונן "עבר וחילל", ראה גם יומא דף יג עמודים ב וכן ברש"י עמוד ב, שם, סוף ד"ה 'המקריב אונן' שכתב: "...הא כהן הדיוט שלא יצא חילל" (וי"א ששמדובר בכהן גדול, ובכל מקרה, על כהן גדול. לא חלים דיני אונן שבכהן הדיוט)).
לעניין אם שחט ואח"כ נודע לו שמת לו מת - הרי שלא היה אונן בשעת השחיטה - כהן אחר ימשיך בעבודות (אמנם ראה המאירי יומא דף יג עמוד ב שכתב: "... אלא יגמור ומגדולי המחברים כתבו שאינו עובד וכן אינו יוצא מבית המקדש ולא יראה לי כן").


לעניין פרה אדומה נזכור:
פרה אדומה אינה קרבן וודאי שאינה נחשבת קרבן ציבור.
היא ממונו של ההקדש.
אינה נעשית כדי לכפר על חטאים אלא כדי לטהר.

ולעניין הכשרים לעשותה ראה שהב"ח אינו גורס אונן.

[1]
וכמובן כפי שלמדנו, גם כהן שיכור או כהן בעל מום או כהן כשר שעשה את העבודה כשהוא יושב מחללין.
כהן אונן אינו זר.
לגבי כהן יושב אם הוא כזר וכו' ראה להלן דף כג עמוד ב, ברש"י (שמחלל את העבודה ודינו במיתה) ובתוספות שם ד"ה 'אימא מה זר'.","233","","2198","True","True","False","","143","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56377","56374","אנא הבא הסימוכין לתשובתך ש"אונן רשאי","30/04/18 08:45","טו אייר","תשע"ח","08:45","יהודי_קדום","לשחוט" - אני לא מצאתי.
ראה, אפילו את הפסח שוחטין עבור האונן שמת לו מת אחר חצות יד בניסן ולא האונן (פסחים דף צ עמוד ב מהמשנה שמתחילה בסוף העמוד ודף צח עמוד א) [1] .
וכן ראה הרמב"ם בהלכות קרבן פסח פרק ו הלכה ט.
וגם מזאת נלמד כ"ש: לכתחילה לא שוחטין את הפסח רק בשביל האונן (זבחים דף ק עמוד ב)

[1]
האונן מותר באכילת הפסח בליל טו ואין חוששין שמא יטמא למת אם יקברנו.","233","","2197","True","True","False","","145","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56378","56377","מעשי למלך הלכות כלי המקדש פרק ד, י","30/04/18 09:09","טו אייר","תשע"ח","09:09","דוד כוכב",""אונן רשאי לשחוט".","125","","2197","True","True","False","","150","95.86.76.138","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56396","56377","מתניתין נמי דיקא","30/04/18 18:41","טו אייר","תשע"ח","18:41","Almuaddib","פרק א', עסק בפסול שבמחשבה שלא לשם הקרבן או הבעלים.

פרק ב' מתחיל בעבודה על ידי מי שאינו ראוי לעבוד. ודוק, מתחילים בקבלת הדם, משום ששחיטה אינה עבודה:
"כל הזבחים שקיבל דמן זר, אונן, טבול יום,..."

האונן, כמו הזר - פסול בקבלת הדם, וכן הלאה. שחיטה כלל לא הוזכרה, ומההעדר תלמד - שחיטה כשרה בזר, כשרה באונן וכו'.","107","","2197","True","True","False","","205","82.81.160.69","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56379","56378","מחילה, המדובר שם בכה"ג ולא","30/04/18 09:21","טו אייר","תשע"ח","09:21","יהודי_קדום","בכהן פשוט, כך כל הסעיף שם ולכן אין להגיע למסקנה מהפסקה:
"אך נראה לישב דהנה אונן רשאי לשחוט וא"כ לענין שחיטה יכול לעשות שליח שוב גם על הקרבה יכול לעשות שליח דהנה נראה מסברא כה"ג ששחט י"ל דשרי אף מדרבנן לקבל דם דהרי זה מיקרי עסוק בה ודוקא אחר ששחט אין רשאי לקבל ...." וכו'

או : "..דשחיטה שרי באונן ושוב ..."

כי גם לפניה וגם אחריה המדובר בכה"ג ועל זה אין שאלה בכלל.

עתה עליו הראיה להראות שדברי 'מעשי המלך' מדברים בכהן הדיוט.....
(וביותר ממה שמובא שם (בדוחק לענ"ד וגם לפי סוף דבריו שם): "אע"כ כמש"כ דשחיטה שרי באונן ושוב הקרבה שרי מטעם התחיל ...".)


ובעיקר: איך אפשר שכהן הדיוט אונן יהא במקדש (גם לדעה שאם נודע לו בעבודתו ואינו יוצא - אינו עושה דבר!)","233","","2197","True","True","False","","176","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56381","56379","לא הבנתי כך","30/04/18 09:33","טו אייר","תשע"ח","09:33","דוד כוכב",""...הקשה דהא מדרבנן כהן גדול אונן אסור להקריב, אם כן לא מצי עביד שליח!
...אך נראה לישב דהנה אונן רשאי לשחוט ואם כן לענין שחיטה יכול לעשות שליח".
אני מבין שכוונתו כך, שכיון ששחיטה כשרה לכתחילה בכל אונן, לכן גם בכהן גדול אין את האיסור דרבנן.","125","","2197","True","True","False","","184","95.86.76.138","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56383","56381","פשוט שכוונתו רק לכה"ג שהוא הנושא בדבריו","30/04/18 09:44","טו אייר","תשע"ח","09:44","יהודי_קדום","הקרוב בדבריו שמדבר אולי על כהן הדיוט הוא מה שהבאתי שאף הוא ("מעשי המלך") בסוף דבריו נדחק לפרש.
אבל, אשאל: האם קטן כמוני צריך לחפש מאוד כדי להגיע למשהו דחוק בנידון שלנו? אולי יש לכבודו מקום ברור ומובהק? האם לקביעתו "כהן אונן רשאי לשחוט" הוא נזקק לחיפוש עד שמצא את מעשי המלך?","233","","2197","True","True","False","","134","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56384","56383","כן","30/04/18 09:49","טו אייר","תשע"ח","09:49","דוד כוכב","זה היה נראה לי פשוט, אבל חיפשתי ציטוט מפורש.
גם המשפט השני הוא ציטוט. משך חכמה במדבר יט, ח: "כן בשריפת ושחיטת פרה אדומה, אף על פי שפסולים בזר, מכל מקום בעלי מומין כשרים בהן".","125","","2197","True","True","False","","184","95.86.76.138","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56387","56384","אם כך נסכם: אין ראיה ש"אונן רשאי לשחוט".","30/04/18 10:26","טו אייר","תשע"ח","10:26","יהודי_קדום","ולגבי פרה אדומה:
איני יודע מה טעם מצא להכניסה כאן (לא נשאלנו עליה...), שהרי שונים דיניה וחוקותיה ואין להשוותם לשחיטת קרבן במקדש (פרת חטאת נפסלת בהיסח הדעת בכל זמן שחיטתה ושריפתה, הנחת אפר הפרה האדומה מחוץ למחנה כשרה גם באישה וגם בזר, ועוד).
וכבר נאמר על חוקתה "לֹא מַסְּקֵי מינה אלא כמאי דְּמסיק תַּעְלָא מִבֵּי כַּרְבָּא"....

וכפי שכבר ציינתי את הידוע:
פרה אדומה אינה קרבן וודאי שאינה נחשבת קרבן ציבור.
היא ממונו של ההקדש.
אינה נעשית כדי לכפר על חטאים אלא כדי לטהר.","233","","2197","True","True","False","","151","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56392","56391","כנראה משום שאינה עבודה ,יש"כ","30/04/18 14:02","טו אייר","תשע"ח","14:02","אבי גרינבלט","","539","","2197","False","True","False","","89","81.218.144.99","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56393","56391","עיקרו של הדיון הוא בשאלת כהן הדיוט שהוא","30/04/18 14:23","טו אייר","תשע"ח","14:23","יהודי_קדום","אונן. שדינו לא נאמר בתורה במפורש אלא נלמד מעניינים אחרים. הקושי הנוסף הוא בכך שלכהן אונן אסור להיכנס למקדש או לעבוד - ואם עבד - עבודתו פסולה. כפי שלמדנו באופנים שונים.

הקביעה ש"השחיטה אינה עבודה" ידועה וראינו שהיא מותרת בזר, בנשים וכו'.
השאלה היא איך כהן הדיוט אונן יכול לקיים שחיטה כשרה?

האם כהן הדיוט אונן נדון בפרק השלישי?
אם כן אודה מאוד על הפניה לשם.","233","","2197","True","True","False","","138","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56395","56393","פשוט שגם כהן הדיוט אונן כשר לשחוט","30/04/18 18:07","טו אייר","תשע"ח","18:07","זילבר פדואל","לשון המשנה בתחילת פרק ג' (לקמן לא:)
כל הפסולים ששחטו שחיטתן כשרה

ובהקדמה לפירוש משנה זו כותב הקהתי כך :
בתחילת הפרק הקודם (=פרק ב') נימנו הפסולים לעבודת הקרבנות {הערה שלי - כולל אונן}
משנתנו באה ללמד שהשחיטה כשרה בפסולים אלו עכ"ל.

הערה :
איו איסור לכהן אונן להיכנס לעזרה ובלבד שאינו טמא","504","","2197","True","True","False","","138","82.81.31.217","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56397","56395","האם תיתן לו לשחוט עולה? חטאת? אשם?","30/04/18 19:15","טו אייר","תשע"ח","19:15","יהודי_קדום","חולין בעזרה?
כנראה שאתה מגדיר עזרה רק כעזרת נשים שם אפשר לשחוט אפילו חולין - אבל נשארנו עם איסור כניסתו למקדש, לעיל הבאנו מקור לאיסור זה וכן שאם שמע שמת לו מת ולא יצא - חילל (ראה רש"י יומא דף יג עמוד ב ד"ה 'מקריב אונן' (שים לב שד"ה מדבר בכה"ג...) .

זכור לי שאפילו אסור לו לשלוח קרבנות למקדש...

מהו המקור למה שכתבת: "איו איסור לכהן אונן להיכנס לעזרה ובלבד שאינו טמא" (בכל טמא ודאי לא עסקינן)?","233","","2197","True","True","False","","134","109.66.127.253","0","56369","זבחים|יד ע"ב",""),new Message("56403","56397","רק אם עבד חילל, ושחיטה אינה עבודה","30/04/18 22:05","טו אייר","תשע"ח","22:05","זילבר פדואל","כדברי רש"י טז. ד"ה ומן המקדש : "הא הדיוט שלא יצא ועבד חילל"
וכן כתב בתורה תמימה בפרשתנו.
אמנם רש"י ביומא יג: כתב "ולא יצא - חילל" אך הכוונה חילל העבודה
וכלשון רש"י שם : "ואינו צריך (=כה"ג) לצאת מקדושתו כלל ויכול להיות עומד ומקריב כי לא חילל עבודתו בכך ומינה ילפינן הא כהן הדיוט שלא יצא - חילל" (=חילל עבודתו בניגוד לכה"ג)

לגבי השאלה אם כהן הדיוט חייב לצאת -

חולקים בדבר הרמב"ם והראב"ד ביאת מקדש ב-ו

הרמב"ם כותב - "כהן הדיוט שהיה במקדש בעבודתו ושמע שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו אף על פי שאינו יוצא מן המקדש אינו עובד מפני שהוא אונן ואם עבד והוא אונן של תורה חילל עבודתו"
אך הראב"ד שם - "וכיון שהוא חייב להתאבל עליו למה אינו יוצא? ודאי יוצא ומיטמא בעל כורחו"

נראה שגם לראב"ד החובה אינה מצד איסור שהייה במקדש אלא מצד חובה להתאבל.
וגם אם תאמר שאסור להיכנס -
אם עבר ונכנס -
יכול לשחוט, כאמור, כיון שאין זו עבודה

הערה -
הדיון במחכ"ת אינו "האם הייתי נותן"
אלא מה ההלכה","504","","2197","True","True","False","","168","82.81.31.217","0","56369","זבחים|יד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);