var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55747;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55747","0","ו' הערות לדף עו","02/04/18 14:03","יז ניסן","תשע"ח","14:03","המכריע","א. מכאן ואילך לישתרי. ר"ל דהא מוקמינן לברייתא דתני וכולן שנשתמש עד שלא יגעיל מותר, כמ"ד נטל"פ מותר, ואעפ"כ שרי רק נשתמש דיעבד.

ב. ואידך קדירה בת יומא וכו'. אין זה שייך כל כך כאן, ומתבאר על פי מה דאי' לעיל סז: דכל מקורו של ר"מ דנטל"פ אסור הוא מגיעולי מדין, והא דר' חייא הוא יישוב לשיטת ר' שמעון, ועל זה קאמר ר"מ דמ"מ ראייתו מגיעולי מדין לא אזדא. וכאן שלא הביאו כלל דמקורו של ר"מ מגיעולי מדין רק הקשו מזה על ר"ש, היה סגי בתי' דר' חייא ואין כל כך מקום לתוספת זו, רק אגב סוגיא דהתם נקטיה הכא.

ג. תני הכא ליבון וה"ה הגעלה. היינו דצריך שניהם כדפירש"י. ולפ"ז סברא זו דחוייה לגמרי מההלכה, דלא מצינו כזאת. וסברא דרב ששת נדחתה רק בחלקה, אע"ג דרבה דחאה מ"מ להלן החזירה רב אשי, ועי' בזה בפוסקים שמקילין קצת בהיתירא בלע.

ד. כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו. ולפי סברא זו יש להקפיד כל יום דהאחרון יהיה שלמים. וכמדומה דהאחרונים העירו (בזכרוני שיש מזה בשו"ת חת"ס) דצריך לומר למבשל השלמים אחר חטאת שעליו לסיים שלמיו עד עלות השחר משום החטאת הבלועה בו. וכמו כן החטאת הראשונה למחר יש להזהירו שיגמור עד סוף היום בלא הלילה משום השלמים שבו. ויתכן שמהאי טעמא באמת זה נדחה כששואלים א"כ הגעלה נמי לא ניבעי, כוונתם לאסוקי דכל זה אינו נכון בלאו הכי מהני טעמי.

ה. האי קריד וכו'. כמדומה דגם תי' זה לא סליק להלכה כלל אע"ג דלא נדחה בסוגיא.

ו. עד שתשיר קליפתן. לכאורה היינו הנדבק בהן, ולא דבעינן שתשיר מציפוי הכלי עצמו.","199","","2222","True","True","False","","1137","164.138.112.65","0","0","עבודה זרה|עו ע"א",""),new Message("55751","55747","הע'","03/04/18 07:25","יח ניסן","תשע"ח","07:25","דוד כוכב","ד. חומרה לא נזכרה בגמרא, ובפשטות הסיבה דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא והבליעה לא נחשבת כלל.

ו. כיום יודעים לקרר ביצור את היציקה לאט ובשלמות באופן שלא יווצרו סדקים. בזמנן היו במתכות סדקים ששם נכנסת הבליעה, ובליבון היו נפלטות 'קליפות' מהמתכת שלא נתאחדו היטב עם הגוף.","125","","2221","True","True","False","","162","95.86.109.144","0","55747","עבודה זרה|עו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);