var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55734;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55734","0","ה הערות לדף עד","30/03/18 15:43","יד ניסן","תשע&quot;ח","15:43","המכריע","א. ואוסרין בכל שהו, יין נסך. פירש&quot;י חבית בחביות. היינו משום דיין ביין איירי במשנה הסמוכה. וגם משום דבסוגיא פירשו טעם מתני' משום דבר שבמנין (וכמו שרש&quot;י הוכיח מזה לענין בשר בחלב), ולא משמע ליה דהוא טעם רק לכל השאר חוץ מיין נסך.<br /><br />ב. ליתני נמי חמץ בפסח. ובסמוך עוד פעם. ונזדמן בדה&quot;י (תשע&quot;ח) בדיוק בערב פסח. וגם בעמוד ב' התוס' מביאים ראיה מהקרובץ של ריט&quot;ע. והסוגיא עצמה בעמ' ב' כולה עוסקת בענין הכשר כלים.<br /><br />ג. (בעמוד ב') ושל חרס אע&quot;פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה. עי' רש&quot;י דס&quot;ד דהיינו לכו&quot;ע, ור&quot;ל דמסקי' דמדברי חכמים היא אבל לרבי מהני קילוף. ויל&quot;ע שם היטב לרבי אי בעינן קילוף ואחר כך ניגוב לגת עצמה, או דכשיש זפת, הגת עצמה לא בולעת וסגי קילוף (אע&quot;פ שלרבי דרך בגת של חרס בעינן ניגוב). ויתכן שזה ענין הגירסאות שברש&quot;י סוד&quot;ה סיפא דמתני', עי&quot;ש.<br /><br />ד. איכא דאמרי אמר רבא וכו', ולא פליגי כלל כמבואר למעיין ברש&quot;י דל&quot;ק איירי בדרך בגת שאינה זפותה, ול&quot;ב מחמיר בדרך בגת זפותה.<br /><br />ה. חזייה דהוי שיעא טפי. היינו דרב ס&quot;ל כל&quot;ב דרבא דבגת מזופתת החמירו דדרך בה בעי קילוף, אבל טעמא משום דיש סדקים בזפת ולכן לא מהני ניגוב, והיה נראה לרב דהזפת שם מרוחה היטב ושלימה מכל צדדיה ולכן חשב להתיר בניגוב עד שראה הסדקים.","199","","2227","True","True","False","","1028","164.138.120.23","0","0","עבודה זרה|עד ע&quot;א",""),new Message("55745","55734","השלמת עוד ב' הערות","02/04/18 04:00","יז ניסן","תשע&quot;ח","04:00","המכריע","ו. נעוה ארתחו. הדברים סתומים, לאיזו גת הכוונה, אבן עץ או חרס, והאם בא להקל שבהרתחה א&quot;צ ניגוב, או להחמיר שלא סגי בניגוב. ויל&quot;ע ברמב&quot;ם ושו&quot;ע כיצד הובאו הדברים.<br /><br />ז. כי הוה משדר גולפי וכו'. צ&quot;ב השייכות של ענין זה לסוגיין. ובאמת מיד אחרי זה חוזר לענין הראשון כיצד מנגבין. ואפשר שזה חידוש מקורי של רבא בהלכות יין נסך דומיא דדרשתו גבי נעוה. ויל&quot;ע.","199","","2224","True","True","False","","290","164.138.124.49","0","55734","עבודה זרה|עד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);