var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55713;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55713","0","האם היה תלמוד על סדר טהרות?","29/03/18 07:34","יג ניסן","תשע&quot;ח","07:34","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.facebook.com/groups/1778041112485689/permalink/2108105516145912/'>פוסט של ורד נעם, שהתפרסם בקבוצת &quot;יומי&quot; בפייסבוק</a>:<br /><br />האם היה תלמוד על סדר טהרות?<br /> &quot;תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה&quot;<br /> &quot;תנן התם&quot; הוא מונח שתכליתו לציין שהסוגיה שתובא להלן נולדה במקורה על גבי המשנה שבה היא פותחת ושעליה היא מוסבת, משנה שלעולם אינה המשנה המקומית, ובשל נקודת השקה עם משנתנו צוטטה גם כאן. אכן, כך הדבר לעתים קרובות, שהסוגיה המצוטטת מצויה גם במקומה, על המשנה האחרת. אבל מה במקרים כמו שלנו, כשהמשנה שמדובר בה היא משנה ממסכת טהרות שאין עליה תלמוד? האם מלמד הציטוט של סוגיה ערוכה המוסבת על משנה זו שלפני עורכי הסוגיה שלנו בעבודה זרה היה מונח תלמוד על סדר טהרות וממנו הביאו את הסוגיה, ושתלמוד זה אבד בטרם העריכה הכוללת של תלמודנו?<br />בשאלה זו עסק זוסמן בדוקטורט המונומנטלי שלו על סדרי זרעים וטהרות, ובאשר לטהרות הוא הכריע שלא היה לסדר זה מעולם תלמוד בבלי ערוך. לדעתו, סוגיות &quot;תנן התם&quot; על טהרות התפתחו אליבא דאמת על המשנה המקומית, והסבתם על משנה מסדר טהרות היא מניפולציה של עריכה, כדי לייצר דיון חי סביב משניות טהרות דווקא מפני שאין עליהן תלמוד. הוא ניסה להוכיח טענה זו ביחס לכל אחת מהסוגיות הרלוונטיות. יש לומר שבמקרה שלנו הדברים מתיישבים יפה, כי באמת כל הסוגיה סובבת סביב הנושא במשנת ע&quot;ז – יין נסך, ולא סביב משנת טהרות העוסקת במים זורמים. אכן לא סביר שדווקא המשנה בטהרות, שאינה תורמת לדיון כפי שמסיקה הסוגיה עצמה: &quot;מהא ליכא למשמע מינה&quot;, תעורר את הדיון ביין נסך. דיון זה מתחבר באופן אורגני דווקא למשנתנו בע&quot;ז, ובאמת משנתנו, על הרישא והסיפא שלה, תופסת בה מקום מרכזי, וגם כל החומר הנוסף המובא בה עניינו ביין נסך. במקרה כזה זוסמן היה משחזר סוגיה שבמקום כלשהו במהלכה הובאה *גם* משנת טהרות, כולל המסקנה המתבקשת &quot;מהא ליכא למשמע מינה&quot;. הוא היה מציע שהעורכים העבירו את הראיה המשנית הזאת ממשנת טהרות לראש הסוגיה והצמידו לה &quot;תנן התם&quot; כדי &quot;להעניק&quot; כביכול סוגיה למשנה יתומה בטהרות.","58","","2223","True","True","False","","1613","46.121.45.16","0","0","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("55728","55713","עוד סוגיה כזו","30/03/18 09:52","יד ניסן","תשע&quot;ח","09:52","עלי","יש במסכת מנחות צז,א - צח,ב, : דיון על המשנה בסדר טהרות - במסכת כלים, יז, ויש בה ציטטות של משנה/ברייתא ממסכת זבחים ומשניות ממסכת מדות. האמורא היחיד הנזכר בה הוא רבי יוחנן המפרש את המשנה. כל השאר תלמוד אנונימי, ואני משער שככזה הוא נערך לפי עניינה של מסכת מנחות שם ולא של מסכת כלים.<br />המעניין בסוגיה זו הוא שהתלמוד ( למעשה ר' יוחנן ) לא הסביר את המשנה 'עד הסוף', ואם תעיין תמצא שגם לא ברור במיידי מה היסוד ל'הווא אמינות' בדיון ! <br />עוד תמצא שם שפרשני הפשט של המקרא לא נקטו את פירושו של רבי יוחנן לכתוב ופירשוהו באופן שונה כל אחד בדרכו.<br />כשאסיים לכתוב את המאמר העוסק בסוגיה זו אשתדל ב&quot;נ להעלותו לפורטל.","209","","2222","True","True","False","","193","194.114.146.227","0","55713","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("55741","55713","לכאורה כבר כתב רש&quot;י כן","01/04/18 13:47","טז ניסן","תשע&quot;ח","13:47","בר אווזא","אלו דברי רש&quot;י במסכת סוכה (יד. ד&quot;ה משום הכי):<br />&quot;שאלתי את מורי מגופה דמשנה דמייתי אגב גררא בשמעתין מי שייך למיתני גופא כדגר' במימרות האמוראים?! ואמר לי רבי משום דהך משנה מן הטהרות שאין מהם שום גמרא בעולם ולא מפורשת כשאר המשניות. לפיכך נוהג התלמוד לומר 'גופא' כדי לפרש&quot;.","492","","2220","True","True","False","","132","213.151.48.99","0","55713","עבודה זרה|עב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);