var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55635;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","67"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55635","0","2 הערות לדף סז","25/03/18 00:48","ט ניסן","תשע&quot;ח","00:48","המכריע","א. כל שטעמו וממשו אסור וכו'. ר&quot;ל כל שבתערובת נמצא גם טעם וגם ממשות, דינו הוא שאסור ולוקין עליו. ולכן הגירסא הנכונה ולוקין ולא לוקין.  <br /><br />ב. (בעמוד ב') טעמו ולא ממשו. ברש&quot;י כגון חלב לקדירה או חלב שנימוח. ולכ' צ&quot;ב דזה שפיר יכול להיות ממשו אם יהא כזית בכא&quot;פ. ומאי איכפת לן שנימוח. ולכאורה הפירוש ולא ממשו שאין כזית בכדי אכיל&quot;פ. ויל&quot;ע.","199","","2233","True","True","False","","893","95.86.112.176","0","0","עבודה זרה|סז ע&quot;א",""),new Message("55639","55635","ל-ב.","25/03/18 11:08","ט ניסן","תשע&quot;ח","11:08","דוד כוכב","וכי למה פחות מכזית בכא&quot;פ יהיה נקרא לא ממשו? הרי ניכר בטעמו, וגם ביתר מכזית יש רוב נגדו. ובפשטות כזית בכא&quot;פ נצרך עניינו להתחייב מלקות מדין אכילה שהוא בכזית בכא&quot;פ, וכ&quot;כ במרכבת המשנה (חעלמא) הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה ג.<br /><br />לכן דוקא צ&quot;ל שכל טעם אינו רוחני אלא מקורו בממשות, אך לאחר שנימוח נקרא לא ממשו משום שאינו נראה בעין. וכך מוכח מכך שאמרו: &quot;ורבי עקיבא, טעם כעיקר מנא ליה? - יליף מבשר בחלב&quot; (פסחים דף מד ע&quot;ב; נזיר דף לז ע&quot;א) והחלב היה ממשות ואעפ&quot;כ לאחר שנימוח נקרא 'טעם'.","125","","2233","True","True","False","","137","213.151.38.164","0","55635","עבודה זרה|סז ע&quot;א",""),new Message("55642","55639","ל-ב","25/03/18 15:59","ט ניסן","תשע&quot;ח","15:59","המכריע","לא הבנתי מה כבודו שואל הרי ניכר בטעמו. אכן, לכן ייקרא טעמו ולא ממשו.<br />ומדוע ייקרא לא ממשו, היינו כפי שמקודם כאשר אמרו ממשו ביארו דהיינו בכא&quot;פ.<br />והיינו ממשו בכמות שתהא נחשבת אכילה ללקות עליה.<br />ואכן כדבריכם עניינו לגבי מלקות, לכן בדיוק אמרו בזה אסור ואין לוקין.<br />(לא הבנתי מה מצאתם במרכה&quot;מ טפי מרש&quot;י).<br /><br />בסוגיות בפסחים ובנזיר אולי צריך לעיין באמת.<br />אבל מה שכתבתם מסברא כל טעם נימוח. לדעתי זה לא מדוייק.<br />יש מצב שהגוש המקורי כולו מחוץ לקדירה ורק טעם בעלמא בה, כמו בליעות שבדופן,<br />או כמו בשר שנפל לקדירת חלב והוצא ממנה בשלימותו.<br />אמנם כל טעם ברעיון הוא חלקים זעירים, אך לזה יש לקרוא אין ממשות.<br />אבל גוש גמור שנופל לתוך קדירה ונימוח בה, אין זה רק טעם, אלא ממשות גמורה.<br /><br />(בלי נדר אין בכוונתי להיגרר לויכוח בלתי נגמר.<br />אני מציג את כוונתי בשאלתי.<br />אם תבוא תשובה שתניח את דעתי אודה עליה ואעתיקנה אצלי בלי נדר.<br />באם לאו, אסתגר בקמייתא)","199","","2233","True","True","False","","237","95.86.112.176","0","55635","עבודה זרה|סז ע&quot;א",""),new Message("55650","55642","פירוט","25/03/18 18:16","ט ניסן","תשע&quot;ח","18:16","דוד כוכב","כתב המהר&quot;ם מלובלין:<br />גמרא אמר רבי אבהו וכו' וזהו כזית בכדי אכילת פרס וכו'. לפי' רש&quot;י בעינן תרתי שיהא טעמו וממשו וגם כזית בכדי אכילת פרס ואז לוקין ודו&quot;ק ברש&quot;י&quot;.<br />וכ&quot;כ החתם סופר:<br />&quot;ויש כאן שיטות רש&quot;י מפרש לי' בשיש בו כזית בכדא&quot;פ ואוכל כל הפרס וזה נקרא טעמו וממשו כיון שגוף הקמח מעורב אבל חלב וחלב שנימוח מיקרי לא ממשו ואיננו דאורייתא&quot;.<br />כלומר שהם מפרשים (אליבא דרש&quot;י) מילת &quot;ממשו&quot; = באופן שלא נימוח. ושיעור כזית הוא ענין נוסף בגמרא. ואמנם לשון הגמרא קצת צריך יישוב.<br /><br />מה שמצאתי במרכה&quot;מ (דשם) טפי מרש&quot;י הוא שפחות מכזית בכא&quot;פ הוא חצי שיעור. ורבי יוחנן לטעמיה (יומא דף עג ע&quot;ב; חולין דף צח ע&quot;א) שחצי שיעור אסור מן התורה ואין לוקין עליו.<br />לפיכך זה כל החילוק בסוגייתנו כשיש כזית בכא&quot;פ. וגם הרמב&quot;ם מבואר כך, שאף שכתב שהמלקות דרבנן מ&quot;מ אפשר שהאיסור הוא מהתורה כדין חצי שיעור. ודלא כפירוש הב&quot;י בדבריו. <br /><br />אכן ידעתי שמבינים שבליעה היא טעם ללא ממשות, ונגד זה הבאתי ראיה מכך שלגמרא גם חֵלֶב וחָלָב של שומן ונוזלים שהיו מציאות ממש בעין ובמשקל, כיון שנימוחו נקראים טעם בלבד, והגמרא שם משוה בינם לבין גיעולי נכרים.","125","","2233","True","True","False","","163","213.151.38.164","0","55635","עבודה זרה|סז ע&quot;א",""),new Message("55662","55650","יישר כח","26/03/18 10:41","י ניסן","תשע&quot;ח","10:41","המכריע","","199","","2232","False","True","False","","259","31.44.143.41","0","55635","עבודה זרה|סז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);