var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55607;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55607","0","ד הארות לדף סו","22/03/18 23:32","ו ניסן","תשע&quot;ח","23:32","המכריע","א. חמרא עתיקא בענבי. פירש&quot;י טעמו ניכר בענבים. כוונת הסוגיא דבזה לא פליגי אביי ורבא כיון דמחולקין הן בשמן והן בטעמן, אלא את חילוק שמן, ענבים ויין, לא הוצרך רש&quot;י לפרש.<br /><br />ב. חמרא חדתא בעינבי. אביי ורבא פליגי בין להקל ובין להחמיר, דאביי אזיל לעולם בתר טעמא ורבא בתר שמא. ובאופן זה אביי המחמיר, ולהלן בחלא דחמרא וכו' אביי הוא המיקל.<br /><br />ג. (בעמוד ב') ריחא מילתא וכו'. בספר שערי יושר להגר&quot;ש שקאפ מבאר באריכות דגדר הנאת הגוף להיחשב כאכילה ושתייה הוא רק בהנאה החודרת לתוך הגוף. ושרש הפלוגתא דאביי ורבא, אם אני זוכר נכון, הוא כיון דהסברא נותנת דמציאות הריח הוא &quot;חלקים קטנים שאינם נראים בחוש הראות המתפזרים באויר ונכנסים באף המריח&quot;, אלא דמציאות זו אינה נתפסת בחושים ורק ההיגיון מחייב אותה, ובזה פליגי אי בהלכות איסורי הנאה נחשב דבר כזה לנכנס בגוף או דלא סגי שזה ידוע מכח השכל בלא שהחושים תופסים זאת.<br /><br />יש שאומרים שבזמן שהוא כתב את זה, הוא הקדים בהגדרה זו את איינשטיין וחבריו. אבל כמובן &quot;יש אומרים&quot; דברים רבים מסוג זה ללא כל אחיזה במציאות.<br /><br />ד. אמר רבה בב&quot;ח אמר ר&quot;ל בפת חמה וכו'. לכאורה ע&quot;כ סבר ר&quot;ל כאביי, ויל&quot;ע בזה, דזה יכול להשפיע על קביעת ההלכה. והתוס' בעמ' א' נקטו בפשטות שהלכה כרבא והקשו מכח זה על  סוגיא דב&quot;ב.","199","","2233","True","True","False","","868","95.86.73.212","0","0","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("55624","55607","ל-ד. כ&quot;פ גם הרמב&quot;ם, כבתראי","23/03/18 16:35","ז ניסן","תשע&quot;ח","16:35","דוד כוכב","","125","","2232","False","True","False","","142","213.151.38.164","0","55607","עבודה זרה|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);