var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55552","0","ד הערות לדף סב","19/03/18 15:35","ג ניסן","תשע&quot;ח","15:35","המכריע","א. השוכר את הפועל, השוכר את החמור. יתכן שהיה אפשר לחברם, מאחר שהדינים שווים, אם לא נאמר שזה היה יוצר בלבול וחוסר בהירות. אמנם מבואר בגמרא שמדינא שכר פועל ובהמה באיסורי הנאה אינם אסורים מדינא, שכן שכר פעולה או בהמה הוא נוטל, ואין הממון חילופי או תמורת איסור ההנאה, ורבנן הוא דקנסו, ובדרך כלל קנסו רק בחמרים ששכרן מרובה ולא בפועל, והכא הוא חומרא מיוחדת לקנוס ביין נסך גם בפועל, ואתי שפיר טפי שלא תנינהו בהדדי. <br /><br />ב. חמרין מאי היא וכו'. היינו כרבא להלן, דלאביי אין לחמרין שייכות לענייננו.<br /><br />ג. (בעמוד ב'). אבל אומר לו העלם לאוכלם וכו'. מסתבר שמיירי באופן שאין החמר יכול לתובעו, וכן הפועל בשביעית, ולכן לא הוי הערמה, כיון שבאמת החמר והפועל עושים במתנה גמורה, וסומכים רק על רצונו הטוב וגילוי דעתו של בעל הבית שמתעתד ליתן להם מתנה. <br /><br />ד. שכרו לסתם יינם מהו. מצד גזירת חתנות הרי באמת היה מותר בהנאה. וכל האיסור גם בהנאה הוא משום גזירה אטו יין נסך ממש, וא&quot;כ לכאורה הוי כעין גזירה לגזירה, לקנוס השכר כדי שלא יעשה בדבר שאסור בהנאה רק מגזירה. אמנם מצינו בפוסקים שהטעם שגזרו על סתם יינם הוא כיון שראו דבלא הא (סתם יינם) לא קיימא הא (יין נסך), ובכה&quot;ג מבואר להדיא בריש ביצה ועוד מקומות דגזרינן לפי הצורך גם גזירה לגזירה.","199","","2236","True","True","False","","921","164.138.112.3","0","0","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("55556","55552","ביחס לד'","19/03/18 22:40","ג ניסן","תשע&quot;ח","22:40","אבי גרינבלט","אולי אפשר להוסיף דברי החכם צבי (סי' ע&quot;ה) שבדבר המצוי (ואולי אף קרוב לפשיעה ח&quot;ו) גזרו חכמים גם גזירה לגזירה .<br />סתם יינם גזרו כדי למנוע את הקירבה שאולי היתה קיימת ומצויה.","539","","2236","True","True","False","","113","95.86.72.27","0","55552","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("55561","55556","סתם יינם יש בו שני דינים","20/03/18 12:54","ד ניסן","תשע&quot;ח","12:54","המכריע","כמבואר בראשונים ובפוסקים, הן מצד חתנות וזה אוסר רק בשתייה, ונפ&quot;מ שזה נוהג גם בגוי שאינו עובד ע&quot;ז, וגזירה נפרדת מצד שלא יבואו לטעות ולהתיר יין נסך ממש, ומצד זה אסור גם בהנאה, אבל זה רק בגוי שעובד בפועל ע&quot;ז, כמבואר כל זה בפוסקים באריכות. ולזה התכוונתי בניסוח שאלתי.<br /><br />אבל אולי לא הבנתי היטב את כוונתך בחלק השני של הערתך.","199","","2235","True","True","False","","228","164.138.112.3","0","55552","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("55562","55561","גזירה לגזירה","20/03/18 13:00","ד ניסן","תשע&quot;ח","13:00","אבי גרינבלט","כבודו הזכיר את הסיבה מדוע אין כאן גזירה לגזירה.<br />חשבתי לענ&quot;ד שיש עוד סיבה והוא דעת הח&quot;צ מדוע אין כאן גזירה לגזירה.","539","","2235","True","True","False","","98","81.218.144.99","0","55552","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("55563","55562","הבנתי","20/03/18 13:31","ד ניסן","תשע&quot;ח","13:31","המכריע","חשבתי בטעות שבחלק השני של הערתך אתה מעיר הערה נוספת.","199","","2235","True","True","False","","203","164.138.112.3","0","55552","עבודה זרה|סב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);