var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55551;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","67"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","50"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55551","0","ו' הערות לדף סא","19/03/18 15:21","ג ניסן","תשע"ח","15:21","המכריע","א. המטהר יינו. לפירש"י רישא וסיפא איירי בחד גוונא, וכל חדא קמ"ל תנאי מסויים, רישא קמ"ל דבעינן שמירה, וסיפא קמ"ל דבעינן שלא יהא היין משועבד. וצ"ב אמאי לא ערבינהו.

ב. ואשפה כרה"ר דמי. יש במקומות אחרים דיש אשפות שעשויין ליפנות רק ביום, ולכאורה כהאי גוונא לא סגי הכא שמא ינסך הגוי בלילה, אלא איירי בעשויה ליפנות גם בלילה.

ג. ת"ר וכו'. רישא מיירי דהבית שבו היין הוא של הישראל, לגמרי או בשכירות, ומתחלקת לב' אופנים, ישראל באותה חצר ובחצר אחרת. וסיפא כשהיין בבית הגוי וגם היא מתחלקת לאותם שני אופנים. אלא דמיד אחרי רישא דסיפא הביאו את התיקון של רבי יוחנן ואז חוזר לשנות הברייתא.

והדינים העולים אחרי התיקון ואחרי האוקימתא דחכמים קאי על סיפא דרישא. דאם ישראל דר באותה חצר שרי אע"פ שאין מפתח בידו, גם כשהיין בבית הגוי. ואם הישראל בחצר אחרת, כשהיין בבית הגוי אסור אע"פ שמפתח וחותם בידו, וכשהיין בבית הישראל, לת"ק (דהוא ר"מ) שרי במפתח וחותם, ולחכמים דינו כבסיפא ואסור עד שיהא יושב ומשמר.

ד. (בעמוד ב'). ואלא אסיפא דרישא. ולפ"ז בסיפא אין פלוגתא ולא שייך שם דברי ר"מ. ואפשר דחלק מהתיקון הוא להעביר לסיפא דרישא גם את המילים דברי ר"מ.

ה. להקל או להחמיר. כלומר דוודאי לן דפלוגתייהו כשהיין בחצר גוי אחר, ונפ"מ מהספק לידע דעת רבנן דהלכה כמותם. ומכיון דתניא כוותיה דר"נ דרשב"א להחמיר, נמצא שהלכה כרבנן דלא חיישינן לגומלין ומותר בחצר גוי אחר. וכן משמע קצת להלן בדברי רבא לתלמידיו אפילו למ"ד לא חיישינן לגומלין, משמע שכן הלכה, שהרי מדובר שם בהלכה למעשה.

ו. בפסק שמסכם רש"י את דיני מגע גוי ביין, מצינו תופעה זו באריכות גדולה במסכת חולין. ומסתבר שנהג כן רש"י בסוגיות שבאו ללומדם פרחי הוראה.","199","","2241","True","True","False","","939","164.138.112.3","0","0","עבודה זרה|סא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);