var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55485;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","45"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55485","0","חבית ומקוואות","14/03/18 22:12","כז אדר","תשע"ח","22:12","אבי גרינבלט","משנה שהובאה אצלנו ומקורה בטבו"י ב,ז
"רבי יהודה אומר, מפיה ומשוליה, טמאה. מן הצדדין מכאן ומכאן, טהורה".

משנה במקוואות ז,ו
"מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, ירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור והשני טמא. רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור".

במקוואות רבי יהודה משתמש ביסוד גוד אחית ורע"ב מבאר במקום ?
"דאמרינן גוד אחית, והוי כאילו המים שהעלה הראשון בגופו הן מחוברין למי מקוה ולא נחסר משיעורו כלום.ופירשו בגמרא דחגיגה [דף י"ט] דלא טיהר רבי יהודה אלא במעלות דרבנן, כגון שהיה טהור לחולין וטבל להיות טהור למעשר, או שהיה טהור למעשר וטבל להיות טהור לתרומה. אבל לעלות מטומאה גמורה לטהרה, דברי הכל טמא".

א. מדוע במשנה בטבו"י התיר רבי יהודה מן הצדדין ולא נאסר כמחובר ובמקוואות קיים החיבור ?
ב. מדוע אין בזה חיבור בכל היין שבחבית ליחידה אחת והכל יאסר ?
ג. מדוע יש להשוות בין חבית שנפל הברז והעכו"ם מונע את דליפת היין (גזירת חכמים) לבין טבו"י שפוסל את התרומה מדאורייתא ?","539","","2238","True","True","False","","860","37.26.146.137","0","0","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55487","55485","ההשוואה למקוואות ולטבול יום מצריכה","15/03/18 08:24","כח אדר","תשע"ח","08:24","יהודי_קדום","אותי, קודם כל, להבין מה הקשר בינם לבין הסוגיא שלנו,
וכן עלי ללבן את הדברים הבאים כדי להבין את שאלותיך:

1. עלי להבין מתי "פוסלין" ומתי "מטמאין" במקווה, מתי בטבול יום ולמצוא קשר לסוגייתנו.
2. מקווה חסר וכדו' נפסל – ולא נטמא. המקווה מטהר את הטובל בו וכו' היכן המקבילה אצלנו?
3. טבול יום עניינו בטומאה: טבול יום אינו מטמא חפצי חולין שנוגע בהם : ('טבול יום' הוא אדם שטבל לטהרתו מאחת הטומאות הכתובות בתורה ועל אף טבילתו אינו נטהר לכל דבר ועניין אלא עד שתשקע השמש. עד אז, ולמרות טבילתו, הוא טהור רק לחולין ולאכילת מעשר שני - אבל הוא עדיין טמא לעניין קדשים ותרומה בנגיעה בהם או באכילתם).
4. כל חביות שבתלמוד כדים של חרס הן (רש"י ע"ז דף ס עמוד א) שטומאתן אינה שווה וכו' על כל המשתמע לחבית שאלתך לאצלנו.
5. האם יש דין ניצוק במקווה כש"ירדו שנים וטבלו זה אחר זה", היכן דין זה אצלנו... וכו'
6. מדוע אתה מתמקד בדעת רבי יהודה ולא בדעת חכמים או בשתיהן?

בקיצור, לא פשוט להשיב על שאלותיך בלי להבין את ההסתעפויות הרבות והקשר שלהן לסוגייתנו.
ברור שאשמח ביותר שתביא כאן את לימודך ממנו עלו שאלותיך כדי שאדע איך להתקדם.","233","","2237","True","True","False","","92","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55488","55487","השאלה מתייחסת לנקודה אחת","15/03/18 08:49","כח אדר","תשע"ח","08:49","אבי גרינבלט","מדוע במקוואות נוזל מחובר לנוזל ואצלנו אין חיבור בין נוזל לנוזל ,

אצלנו ר"י מטהר את הנוזל שמעבר לקו נגיעת הטבו"י למרות החיבור בנוזל.
במקוואות ר"י מטהר את המקווה בגלל החיבור בנוזל.","539","","2237","True","True","False","","108","81.218.144.99","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55489","55488","ביחס לנק' זו ספציפית","15/03/18 11:18","כח אדר","תשע"ח","11:18","אור חדש","להבנה יותר בהירה ניתן לעיין כאן.

לשאלתך:
וודאי שנוזלים תמיד מעורבים בינהם (ושאלו באמת הראשונים כיצד יעלה על הדעת לטמא או לאסור רק חלק מהנוזל בחבית, וראה תרוצם למשל בפי' הרב שטינזלץ שכאן)

ישנו עקרון שנקרא 'כל העומד להעשות באופן טבעי נחשב כאילו נעשה'
לכן 'כל משקה שהחל להשפך מטה נחשב כאילו כבר ירד כולו (ממקום הנקב ומעלה כמובן)'

מהנ"ל נובע שהנוזל שמעל הנקב נחשב כולו כאילו ירד דרך הנקב ועבר דרך ידי הנוגע בו, ממילא ניתן לאוסרו כבר בהיותו בחבית כאילו כבר ירד ונגע-נאסר
לעומת זאת במקוה שהיו בה בדיוק 40 סאה ונכנס לתוכה טובל ראשון- נטהר שהרי טבל ב40 סאה
אולם בעת שהחל לצאת, כבר אין 40 סאה מים מחוברים שהרי חלק מהמים נמצאים על הטובל הראשון
לכן כאשר השני טובל שם הרי שטובל בפחות מ40 סאה מבחינה מציאותית, אולם כיוון שהראשון עומד במקומו ובדרך הטבע המים שעליו מתחילים לנזול חזרה לתוך המקוה, מצד זה ניתן לראות כאילו כל המים מחוברים והשני טבל ב40 סאה שלמות וטהור","458","","2237","True","True","False","","88","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55490","55489","ומה טעמו של ר"י בטבו"י ?","15/03/18 11:31","כח אדר","תשע"ח","11:31","אבי גרינבלט","שמטהר את הנוזל
"רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה מצידיה טהורה מכאן ומכאן"","539","","2237","True","True","False","","73","81.218.144.99","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55491","55489","מהנימוק שהבאת שהמים שעל הא' מתחילים","15/03/18 11:38","כח אדר","תשע"ח","11:38","יהודי_קדום","לנזול חזרה למקווה ולכן ניתן לראות את המים שעל גופו כמחוברים וכו' יש למחוק את המילים "מתחילים לנזול" כי מצד אחד אינם שייכים לעניין החיבור ומאידך בעייתיים לדיון אם הם נחשבים שאובין.
שים לב שגם אם יש רק שכבה דקה של מים ואינם חוזרים נחשב כחיבור.","233","","2237","True","True","False","","115","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55553","55489","מצאתי תוס' רי"ד בענין","19/03/18 19:28","ג ניסן","תשע"ח","19:28","אבי גרינבלט","שעמד בקו' זו וביאר שכיון שטבול יום טומאתו קלושה (למרות שוא מדאו') ומצינו בו הרבה חילוקים להקל לכן ר"י מיקל בזה שאינו נחשב חיבור.","539","","2233","True","True","False","","102","95.86.72.27","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55492","55490","מדובר בעניין דרבנני הנסמך על 'כאילו'","15/03/18 11:44","כח אדר","תשע"ח","11:44","אור חדש","לכן ניתן לדון בו כפי עיני חכמים
כך מבאר זאת בעיקר תוי"ט:
(ו) וצריך לחלק, דלא אמרינן בסיס ונמשך אלא במפיה ומשוליה, הואיל והכל הוא בסיס או נמשך. משא"כ מהצדדין אע"פ שמה שלמטה הוא בסיס ומה שלמעלה נמשך, הואיל ואין הכל שוה אינו חבור כלל. ועתוי"ט:","458","","2237","True","True","False","","88","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55493","55491","לא הבנתי הערתך","15/03/18 11:46","כח אדר","תשע"ח","11:46","אור חדש","שים לב ששאובים יכולים להשלים מקוה חסר אם יש בהם פחות מג"ל, וכך המציאות בד"כ במים שע"ג הטובל","458","","2237","True","True","False","","71","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55497","55492","הבנה בדברי התוי"ט","15/03/18 12:31","כח אדר","תשע"ח","12:31","אבי גרינבלט",""דלא אמרינן בסיס ונמשך אלא במפיה ומשוליה" ולכן גם במקווה אמרינן "גוד אחית" היות ואינו מהצדדים ולכן נחשב לחיבור.
האם זו ההבנה ?","539","","2237","True","True","False","","128","81.218.144.99","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55495","55493","הדגש שלי הוא על כך שלא צריך בדבריך את","15/03/18 11:50","כח אדר","תשע"ח","11:50","יהודי_קדום","נזילת המים מגוף הטובל הראשון חזרה למקווה.","233","","2237","True","True","False","","78","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55504","55493","אחזור על דבריי: אני שולל את דבריך","15/03/18 16:50","כח אדר","תשע"ח","16:50","יהודי_קדום","שכתבת: "כיוון שהראשון עומד במקומו ובדרך הטבע המים שעליו מתחילים לנזול חזרה לתוך המקוה, מצד זה ניתן לראות כאילו כל המים מחוברים ",
ולא היא, לא מצד הנזילה של המים "ניתן לראות כאילו כל המים מחוברים" - גם בלי הנזילה ניתן לראות כאילו כל המים מחוברים.","233","","2237","True","True","False","","126","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55496","55495","כי המים 'מחוברים'?","15/03/18 11:53","כח אדר","תשע"ח","11:53","אור חדש","האם חיבור זה מוסכם על כו"ע?","458","","2237","True","True","False","","61","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55498","55497","כן","15/03/18 12:34","כח אדר","תשע"ח","12:34","אור חדש","שאומרים 'גוד אחית' הכל מלמעלה למטה
ואומרים 'בסיס' של כל מה שלמטה למה שמעליו.
אם יש גם וגם כמו בצדדים לא אומרים שום 'כאילו' (כי זה טענות סותרות!?!) ולכן רק מה שקורה מציאותית נחשב","458","","2237","True","True","False","","81","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55501","55498","יש"כ","15/03/18 12:57","כח אדר","תשע"ח","12:57","אבי גרינבלט","","539","","2237","False","True","False","","98","81.218.144.99","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55505","55504","יש לך בלבול בהגדרות","15/03/18 16:55","כח אדר","תשע"ח","16:55","אור חדש","זה שיש מ"ד שזה נחשב חיבור ולכן משלים המים לא שולל האפשרות לטעון שנחשב מלא מצד ש'עתיד לירד'
ייתכנו שני נימוקים נכונים לדין אחד","458","","2237","True","True","False","","87","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55506","55505","אולי אתה מתבלבל בין טבילת אדם","15/03/18 17:20","כח אדר","תשע"ח","17:20","יהודי_קדום","לסגוס?","233","","2237","True","True","False","","102","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55507","55505","ואולי עדיף שתראה לי את המקור שלך","15/03/18 17:26","כח אדר","תשע"ח","17:26","יהודי_קדום","לנזילה מגוף האדם למקווה לעניין חיבור המים שעל גופו למקווה? (ולא מהסגוס!).","233","","2237","True","True","False","","89","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55508","55507","יכול להיות שכדאי לעיין בתוס' גיטין","15/03/18 17:37","כח אדר","תשע"ח","17:37","המכריע","דף טז עמוד א החל מסוף השורות הצרות, ואומר ר"ת וכו'.","199","","2237","True","True","False","","191","185.120.124.140","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55510","55507","לא מובן לי כלל מה רצונך","15/03/18 20:00","כח אדר","תשע"ח","20:00","אור חדש","מקווה שהרב המכריע יצליח להבהיר לך יותר טוב","458","","2237","True","True","False","","93","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55509","55508","ר"ת דן את המים על הגוף","15/03/18 17:54","כח אדר","תשע"ח","17:54","יהודי_קדום","ע"ש סופם וכן שגוף האדם מהווה קטפרס ומכאן לפי ר"ת שיש חיבור בין המים שעל גוף האדם למקווה, וז"ל: "ואומר ר"ת דכיון שהמים שעל הראשון סופן ליפול ולירד למקוה הוי קטפרס חבור".
אם גם הרב יסכים שיש כאן נזילה - (אף שבפועל אינה כן) - מהגוף למקווה אקבל הכרעה זו.","233","","2237","True","True","False","","107","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55515","55510","יכול להיות שאתם לא חולקים","15/03/18 23:49","כח אדר","תשע"ח","23:49","המכריע","אני גם לא בענין וגם לא עקבתי היטב אחר הויכוח.

אם אני מבין נכון אור חדש טוען שהקטפרס הוא בגלל מציאות הנזילה, ויהודי קדום מסכים כעת שזה קשור קצת על פי ר"ת, אבל עדיין עומד על דעתו שר"ת לא אמר שהחיבור הוא בגלל שיש נזילה בפועל והנזילה היא המחברת, אלא החיבור הוא הלכה למשה מסיני של גוד אחית. ורק יש תנאי שאין כלל זה נאמר אלא במים שסופן ליפול. ואני חושב אולי גם אור חדש לא מתכוון ליותר מכך.

אחדד עם דוגמה. מה יהיה עם המים כרגע אינם נוזלים כלל, אבל הם במצב של סופן ליפול. אם או"ח יסכים שיתכן שבכגון דא ג"כ הוי חיבור, אזי דומני שאין כאן ויכוח.

אבל זה רק לפום ריהטא. האמת שלא קראתי היטב את הדברים ולא הייתי כותב כלום, מעבר לציון התוס' גיטין, לולא נתבקשתי.","199","","2237","True","True","False","","189","164.138.121.237","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55516","55515","יישר כח","15/03/18 23:55","כח אדר","תשע"ח","23:55","אור חדש","אכן זו היתה כוונתי
למעשה לדעתי אין צורך לטעון שגוד אחית זה רק גזה"כ אלא שהדין נובע מהתפיסה הכללית של חז"ל, שנוסחא ע"י ר"ז באומרו "כל הראוי ל.. אין.. מעכבו"
ובוודאי שבנוזל המונח בגובה ללא דיפון סביבו שייך לומר שכל העומד ליפול כנפול דמי

לרווחא דמילתא ציינתי שכאשר התהליך החל כבר להתרחש בפועל נראה שהסברא נאמרת בחוזק ונראה שאף מועילה לדאו'","458","","2237","True","True","False","","92","141.226.161.39","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55523","55515","קיבלתי, יישר כוח ובעיקר לאור חדש שהבין","16/03/18 08:15","כט אדר","תשע"ח","08:15","יהודי_קדום","כמו ר"ת שמחשיבים את מי המקווה שעל גוף הטובל הראשון כנוזלים וכאילו הם עדיין מחוברים למי המקווה .","233","","2236","True","True","False","","118","79.183.137.174","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55518","55516","הלכה למשה מסיני בגוד אחית","16/03/18 02:54","כט אדר","תשע"ח","02:54","המכריע","שוב אני כותב ללא עיון הראוי. אבל דומני שנתפרש להדיא בתחילת סוכה, ובעירובין, שכל הלכות מחיצה וקצת בכללם גוד אחית ואסיק ודופן עקומה הן הלכות למשה מסיני.

מסתבר שיש חפיפה בין ההלכה (למשה מסיני) לתפיסות חז"ל השונות, אבל עניינים אלו רחקו ממני מאד.","199","","2236","True","True","False","","223","213.151.52.84","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55526","55518","מדוע ר"י דווקא","16/03/18 09:37","כט אדר","תשע"ח","09:37","אבי גרינבלט","בחר במקוואות להשתמש בעיקרון זה ולא לכו"ע מהלמ"מ ?","539","","2236","True","True","False","","96","37.26.148.255","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55536","55518","בכל מקום שאני מוצא מחל' בדין שמקובל","16/03/18 13:49","כט אדר","תשע"ח","13:49","אור חדש","לתלותו בהלל"מ אני רואה מצווה גדולה להסביר הדין בטעמים המובנים לשכל אנוש שהרי לולא כן לא מובן במה חלקו הקדמונים
אם תראה בקובץ שצירפתי לעיל על דיני מקוואות (שרבים חושבים שנסמכים על הלל"מ בלבד כמעט) תראה שב"ה ניתן לבאר יפה חילוקי הדינים וסברות החולקים בלא להזדקק להלל"מ","458","","2236","True","True","False","","73","141.226.181.127","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א",""),new Message("55554","55553","יישר כח","19/03/18 19:54","ג ניסן","תשע"ח","19:54","אור חדש","אומנם נ"ל שעדיין צריכים אנו לתרוצו של בעל העיקר תיו"ט שהרי אין בדברי התוס' ריד' הסבר ל'למה' הקל ר"י אלא רק ל'כיצד' הקל","458","","2233","True","True","False","","84","213.151.55.26","0","55485","עבודה זרה|ס ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);