var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55425;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55425","0","ברכה על קידוש השם","09/03/18 16:01","כב אדר","תשע&quot;ח","16:01","אבי גרינבלט","ראיתי שמובא בשל&quot;ה <b>(לא ראיתי את המקור בשער האותיות אות א)</b> כי על קידוש השם מברכין &quot;ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם לקדש שמו ברבים&quot; כדין מצוות עשה שמברכין על קיומן ומביא שם את טעמו מדוע מברכין &quot;על&quot; ולא &quot;ל&quot; , אודה למי שיכול להעלות את הדברים במקור כולל טעמו.<br /><br />הדברים כמובן קשורים גם ללימוד ברמב&quot;ם היומי שלמדנו השבוע בהלכות חמץ ומצה לגבי נוסח הברכה והכללים לגבי עם סברות מגוונות.<br />בחמץ היות והביטול כבר נעשה בלב מברכים &quot;על&quot; מה שכבר נעשה <br />מה לגבי &quot;על טבילת כלים&quot; וכו'<br />זו סוגיה סבוכה ויש כמה הסברים בראשונים מתי מברכים על ומתי ל<br /><br />אני מצטט את המחלוקת:<br /><br />נחלקו הראשונים להלכה אימתי יש לברך &quot;על&quot; ואימתי &quot;ל&quot;. <br /><br />התוס' מביאים שר&quot;י לא מצא טעם בברכות, אולם ראשונים אחרים נתנו גדרים בכך.<br /><br />רבנו דוד והריטב&quot;א כותבים שבברכות הנאמרות לאחר עשיית המצווה תמיד מברך &quot;על&quot;, ובברכות הנאמרות לפניה יש חילוק בין מצוות היכולות להיעשות רק ע&quot;י המחוייב או שלוחו שמברך &quot;ל&quot; לבין מצוות היכולות להתקיים אף ע&quot;י אחרים שמברך &quot;על&quot;. נראה שהטעם לדבריהם לקוח מסוגייתנו שלמ&quot;ד &quot;לבער&quot; במקרה שאחר מקיים המצווה מברך &quot;על&quot; ואם הוא עצמו מקיים מברך &quot;ל&quot;, אלא שלדעתם לא פלוג, ולכן בכל מצווה היכולה להיעשות ע&quot;י אחרים לא חילקו וכולם צריכים לברך &quot;על&quot; אפילו אם המחוייב עצמו מקיימה. לפי&quot;ז נראה לחדש שבמצוות שמברכים &quot;ל&quot; כמו בהפרשת תרו&quot;מ אף השליח מברך &quot;ל&quot;, ולמרות שמשמעות &quot;ל&quot; היא שמחוייב בעצמו אין בכך בעיה הואיל ושלוחו של אדם כמותו. כן מוכח מכך שלדעתם איננו רוצים לחלק בין הברכות, ואם שליח צריך לברך &quot;על&quot; היה לנו לפסוק שאף במצוות היכולות להיעשות ע&quot;י שליח צריך גם המחוייב עצמו לברך &quot;על&quot; (כדעת הריב&quot;א). לגבי נר חנוכה כותב שאף שיכול להיעשות ע&quot;י אחר מ&quot;מ צריך שישתתף עימו בפריטי או בשמן, ולפיכך מברכים &quot;ל&quot;.<br /><br />הריב&quot;א (הו&quot;ד ברא&quot;ש) סובר בדומה לריטב&quot;א אלא שלדעתו מצוות היכולות להיעשות ע&quot;י שליח דינן כמצוות היכולות להיעשות ע&quot;י אחר ויש לברך עליהן &quot;על&quot;.<br />ר&quot;ת (הו&quot;ד ברא&quot;ש) מחלק בין מצוות שיש בהן שיהוי כמו טלית, תפילין ונר חנוכה שיש לברך &quot;ל&quot;, לבין מצוות שמסתיימות מייד ואינן נמשכות שיש לברך &quot;על&quot;, משום שלשון &quot;ל&quot; מורה על התמשכות. במצוות שמברכים עליהן לאחר עשייתן תמיד יש לברך &quot;על&quot;. לכאורה יש להקשות על דבריו מהגמרא בשבת כג ע&quot;א, המוכיחה לגבי נר חנוכה שהדלקה עושה מצווה ואם כבתה אין זקוק לה, מכך שנוסח הברכה הוא &quot;להדליק&quot;. ואמנם מעצם ההלכה שכתבה אין זקוק לה אין להקשות על ר&quot;ת האומר שהמצווה מתמשכת, כי יש לחלק שעשיית המצווה אמנם נגמרת מיד אך התקיימות המצווה מתמשך, שהרי חובה לשים שמן בכמות שתדלק במשך חצי שעה, אך יש להקשות שמשמע שלשון &quot;ל&quot; דוקא מורה על קיום מידי ולא מתמשך, להפך מדברי ר&quot;ת. אמנם נראה בפשיטות ליישב שהוכחת הגמרא שם אינה מהנוסח &quot;ל&quot;, אלא מעצם הזכרת המילה &quot;להדליק&quot; מוכח שהמצווה היא בפעולת ההדלקה.","539","pdf","2243","True","True","False","","1142","95.86.72.27","0","0","עבודה זרה|נד ע&quot;א","0-pdf"),new Message("55426","55425","המשך","09/03/18 16:02","כב אדר","תשע&quot;ח","16:02","אבי גרינבלט","הרמב&quot;ם (ברכות יא, יא) פסק שהעושה מצווה שהיא חובה עליו בעצמו מברך &quot;ל&quot; אך אם עושה לאחרים מברך &quot;על&quot;. על פי זה גם פסק בהלכות מילה (פ&quot;ג) שאם מל את בנו מברך &quot;למול&quot; ואם מל את בן חברו מברך &quot;על המילה&quot;. ובביעור חמץ מברך &quot;על&quot; משום שבשעה שבא לבדוק הרי גמר בליבו לבטל וממילא החמץ מבוטל ונעשית המצווה כבר קודם הברכה (ברכות יא, טו). הר&quot;ן אצלנו מקשה שהחילוק בין מחוייב שעושה בעצמו לעושה עבור אחר נאמר למ&quot;ד &quot;לבער&quot; אך להלכה שיש לברך &quot;על ביעור&quot; גם אבי הבן צריך לברך &quot;על המילה&quot;. השו&quot;ע (יו&quot;ד רסה, ב) פוסק כרמב&quot;ם ומיישב בב&quot;י את דבריו שמ&quot;ד &quot;לבער&quot; כוונתו שאף לבער מועיל אך גם &quot;על ביעור&quot; והטעם משום שסובר ש&quot;על&quot; מוסב רק על העתיד וא&quot;כ אין הבדל בין שתי הלשונות, ואילו מ&quot;ד &quot;על ביעור&quot; סובר שמוסב רק על העבר ובבדיקת חמץ הואיל ובשעה שבא לבדוק גמר בליבו לבטל נעשית המצווה לפני הברכה ולכן יש לברך דוקא &quot;על&quot;, וקושיות הגמרא וחילוקיה הן למ&quot;ד &quot;על ביעור&quot;, כי לשיטתו שמוסב על העבר דוקא בביעור יש להשתמש בלשון זו ולא במילה וכד' שמברכים לפני עשיית המצווה, אך למ&quot;ד &quot;לבער&quot; שתי הלשונות הן על העתיד ולא קשה. לפי&quot;ז החילוקים אכן נשארים להלכה. הרמ&quot;א שם חולק ופוסק שגם אבי הבן מברך &quot;על המילה&quot;. הצל&quot;ח מעיר שלסברת הרמב&quot;ם היה לומר שהבודק בתוך המועד צריך לברך &quot;לבער&quot; שהרי בתוך המועד לא ניתן לבטל, אך מקשה שהרמב&quot;ם עצמו כתב שגם בתוך המועד מברך &quot;על&quot;, ותירץ שלא פלוג, ואף שלשיטת הרמב&quot;ם כן מחלקים באותה ברכה ואומרים שאבי הבן מברך &quot;ל&quot; ואילו אחר מברך &quot;על&quot;, כנראה דוקא בשני אנשים מחלקים אך באדם אחד לא רצו לחלק.<br /><br />המאירי הולך בכיוון דומה לרמב&quot;ם, וגם הוא סובר שחילוקי הגמרא קיימים להלכה, והקושיות והתירוצים הם אליבא דכו&quot;ע, ורק לגבי ביעור חמץ מ&quot;ד &quot;על ביעור&quot; סובר שיש לברך &quot;על&quot; מטעם אחר והוא ש&quot;ל&quot; משמעותו להבא בסמוך עובר לעשייתן, אך בברכת הביעור אנו רוצים לכלול גם את שריפת החמץ שלמחרת ולא רק את הבדיקה הסמוכה ולכן יש לברך &quot;על&quot;. המאירי הבין שגם הרמב&quot;ם הבין באופן דומה אלא שנתן טעם אחר לסיבה המקומית בביעור חמץ, ולפי זה יש כאן דרך נוספת בהבנת הרמב&quot;ם, ולא כהבנת הב&quot;י.<br /><br />בנוגע להבדל בין טלית קטן לגדול , ניתן לראות את הדברים מתוך 'פסקי תשובות' במיוחד כדאי לעיין בהערה 132 ובדברי החת&quot;ס שכנראה כך צריך לבאר את דבריו , <br />&quot;טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש אף על פי שאין בהם עיטוף יוצאין בהם ידי חובת ציצית וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבישנו: <br />העיטוף בט״ק הוא לא יותר מכדי הילוך ד׳ אמות ואח״כ ילבישנו וממילא אין בו שיהוי לכן מברך על מצות<br />אבל בטלית גדול מצוותו שיהיה מעוטף בו כל התפילה ולכן מברך ל...&quot;<br />העתקתי הסעיף של השולחן ערוך ונראה לפי״ז שהסברו של החחת״ס מובן<br />ובסעיף ו׳ השו״ע נותן שתי אופציות ונוהגים כאחרונה:<br />&quot;ו. על טלית קטן יכול לברך להתעטף אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו. הגה: ויש אומרים שמברכין עליו על מצות ציצית וכן נוהגין ואין לשנות (כל בו סימן כ''ב ונימוקי יוסף בהלכות קטנות דף פ''ו ע''ב)&quot;:<br /><br /><b>הנובע מהנ&quot;ל קשור ורלבנטי לדברי השל&quot;ה ואודה לכל מי שיוכל להעלותם.</b><br /><br />שבת שלום","539","","2243","True","True","False","","119","95.86.72.27","0","55425","עבודה זרה|נד ע&quot;א",""),new Message("55427","55426","להלן דברי קדשו !","09/03/18 16:41","כב אדר","תשע&quot;ח","16:41","אבי גרינבלט","של&quot;ה שער האותיות אות אל&quot;ף - אמת ואמונה <br /><br />אמנם, בענין נוסח הברכה, נראה בעיני כמו שכתבתי לעיל (אות נז), 'לקדש שמו ברבים', כי כבר נחלקו חכמי ישראל (פסחים ז א) בטעם נוסח הברכות, לפעמים מברכין ב'על', ופעמים מברכין ב'למ&quot;ד'. ורבינו תם (הובא ברא&quot;ש שם פ&quot;א ס&quot;י) חילק ונותן טעם לדבר, דכל מצוות הנעשות מיד, שייך לברך עליהן 'על', כגון 'על מקרא מגילה', 'על הטבילה', 'על נטילת ידים', 'על אכילת מצה', 'על אכילת מרור', אבל 'להניח תפילין', 'להתעטף בציצית', 'לישב בסוכה', יש בהן שיהוי. והלשון מורה על כך להיות [מעוטר בתפילין, ולהיות] עטוף בציצית, ולישב בסוכה, ולאכול ולטייל ולישן כו'. והקשו עליו מכמה ברכות, והובא באורך באשר&quot;י (שם), ובר&quot;ן פרק קמא דפסחים (ז ב). אחר כך הביאו באחרונה דעת ריב&quot;א שהיה מחלק, דמצוות דאפשר לעשות על ידי שליח מברך 'על', אבל המצוה שהוא צריך בעצמו לעשות מברך ב'למ&quot;ד'. וכתבו הרא&quot;ש והר&quot;ן שזוהי קצת סברת התלמוד כו', דנראה מדבריהם שהם מסכימים עם סברת ריב&quot;א, ותירצו בטוב טעם ודעת מהקושיות שקשה עליו מאיזה ברכות*, ותירצו בתירוצי רוויחי. נמצא צריך לברך בכאן ב'למ&quot;ד', כי היא מצוה בו ולא בשלוחו.","539","","2243","True","True","False","","111","37.26.148.217","0","55425","עבודה זרה|נד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);