var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55390;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","56"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","54"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","53")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55390","0","ו הערות לדף נ","07/03/18 00:22","כ אדר","תשע"ח","00:22","המכריע","א. בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן. מסתמא כוונתו דהרי בנן של קדושים מחמיר היה מאד באביזרייהו דע"ז גם במה שמדינא מותר ונהגו העם להקל, ואם אפילו הוא לא חשש, ודאי בירר בוודאות שאין מקום כלל לדעת האוסרים.

ב. ומאן דלא פריש בעינא כעין פנים. לכאורה היה מקום להסתפק אי אבנים שאינם כעין פנים אינן נאסרים כלל משום תקרובת או דנאסרים אלא דמהני להו ביטול. ולכאורה קצת מוכח כהצד השני, דהרי לכאורה מסקינן כאן דהוו תקרובת ולא ע"ז עצמה, ואי נימא דאין נאסרים כלל א"כ מדוע אסרו רי"ש וחכמים לעיל במתני' באופנים מסויימים. וע"כ משום דכל עוד לא ביטלום אסורים אף דאינם כעין פנים. אמנם בתוס' הביאו רשב"ם בשם רש"י דתקרובת שאינה כעין פנים אינה נאסרת כלל, אלא דאבני בית קוליס נאסרים משום דיש בהם גם צד ע"ז עצמה, עי"ש היטב.

ג. (בעמ' ב') אמר רב ששת אנא לא נגר ולא בר נגר. וכן אמר רבינא בסמוך. ולכאורה מדוע אין בזה חיסרון כיבוד אב לומר על אביו שאינו חכם. ואפשר דחכם בלשונם היינו שנסמך להוראה וכדומה וזו מציאות שאביו אינו כן.

ד. סיכה דמועד אזיהום דמועד קשיא ליה. ומסקינן דזה באמת ליכא נגר דיפרקיניה. ולכאורה צ"ב גדול, הרי כבר אמרו לעיל דבמועד אוסרים לפעמים דברים משום טירחא, ומדוע אין לומר באמת דסיכת שמן על מקום הגזם אינו טירחא גדולה ולכן התירו כיון דהוי אוקמי. אבל לזהם ולכרוך דזו טירחא אסרו, כיון שאינו אבד, (או דהוי טירחא יתירא דאסור אף באבד כמ"ש תוס'). ויל"ע.

ה. שבר מקל. זו סברא מחודשת מאד כל דין זה, דמחד גיסא חשבינן לה עבודתה בכך, במקל, אחרת היה פטור גם בשבירה, ומאידך גיסא בזרק לא חייב כיון דאינו בפנים, ואילו היה עבודתה בכך ממש לא איכפת לן שאינו בפנים, ונמצא דהוי רק חלקית בגדר עבודתה בכך לענין לחייב אם יעשה במקל דבר שיש בפנים דוגמתו.

ו. ומה שכתב רש"י שבירת מפרקת, ראיתי מתקשים בזה דמאי שבירת מפרקת איכא בקדשים. ולדידי יש לדחוק מעט דכוונת רש"י לחיתוך הסימנים דזה חיתוך הצוואר ושבירת המפרקת באופן סמלי, שנוכל לומר דשבירת מקל הוי דוגמתו בפנים.","199","","2254","True","True","False","","956","185.120.125.36","0","0","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55392","55390","הע'","07/03/18 01:15","כ אדר","תשע"ח","01:15","דוד כוכב","ד. רש"י הוא שפירש: "ומזהמין - ...מדביקין שם זבל וקושרין", אבל הקשירה אינה העיקר, וזיהום עצמו בלא קשירה גם כן אסור, ואין בין סיכת שמן מעט לבין זיהום בזבל מועט.

ה. אלה שני עניינים, בעבודתה עושים כל דבר שבמקל. אך להקרא תקרובת צ"ל בלתי לה' לבדו שיכול כדוגמתו להעשות בפנים.","125","","2254","True","True","False","","156","212.76.123.195","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55397","55390","התייחסות זוטא","07/03/18 15:52","כ אדר","תשע"ח","15:52","Almuaddib","ל-ג'
אין זה אלא ביטוי, כדברי הנביא לא נביא אנוכי ולא בן נביא.","107","","2254","True","True","False","","144","209.88.198.77","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55400","55390","קשה לומר שהייתה שבירת מפרקת, אף באופן","07/03/18 22:02","כ אדר","תשע"ח","22:02","יהודי_קדום","סימלי.
שהרי בכך אי אפשר לקבל את הדם לכלי השרת משום שאין הדם עולה.
לי נראה לענ"ד שודאי לא הייתה שבירת מפרקת בפנים אלא משל היא ברש"י כדי לומר ששבירת המפרקת דומה לשחיטה ושבירת המקל דומה לעבוד לע"ז.","233","","2254","True","True","False","","155","79.183.137.174","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55439","55390","ביחס לד'","12/03/18 10:03","כה אדר","תשע"ח","10:03","אבי גרינבלט","זו אכן שאלה גדולה אך מובא במהר"ם שיק שכתב ליישב שאין זה דבר ברור שזה כך כי לפעמים הוא ליהפך דסיכה הוי טירחא טפי מזיהום והו"ל למימר מידי דאית ביה טירחא אסור ודלית ליה טירחא שרי.","539","","2249","True","True","False","","107","81.218.144.99","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55403","55400","לא עלה על דעתי","07/03/18 23:51","כ אדר","תשע"ח","23:51","המכריע","לומר שהיתה שבירת מפרקת כלל וכלל.

אמרתי שכל חיתוך סימנים, הוא בעצם שבירת המפרקת באופן סמלי.","199","","2254","True","True","False","","250","213.151.54.144","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א",""),new Message("55404","55403","וי"ו החיבור במילה 'ושבירת' יצרה אצלי","08/03/18 07:22","כא אדר","תשע"ח","07:22","יהודי_קדום","את ההבנה שלא התכוון אליה (כשכתב "דכוונת רש"י לחיתוך הסימנים דזה חיתוך הצוואר ושבירת המפרקת באופן סמלי").
עתה, בעיון נוסף בדבריו ולאור הערתו, אכן אין הבנה אחרת אלא כפי שתיקן את הבנתי!
תודה על התיקון.","233","","2253","True","True","False","","113","79.183.137.174","0","55390","עבודה זרה|נ ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);