var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55389;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55389","0","ד' הערות לדף מט","06/03/18 23:40","יט אדר","תשע"ח","23:40","המכריע","א. נטל הימנה עצים אסורה בהנאה וכו'. לפנינו במשנה אסורין בהנאה, הסיק בהן, ולא הסיק בה. ולכ' זה יותר בדקדוק דהא קאי אעצים ולא אאשירה.

ב. (בעמ' ב'). וצריכא וכו'. לכאורה הדבר צ"ב, דהא תינח אי סברא זו דבעידנא דקא גמרה פת להיאפות כבר קלי לה האיסור, יהיה בה כדי להתיר את הפת, ניחא, אבל אם למעשה הפת אסורה, מאי ס"ד דשאני לגבי פדיון, וכי שתי דרגות איסור יש שנאמר איסור זה בר פדיון וזה לא. וצ"ב.

ג. אמר רב חסדא אמר לי אבא בר רב חסדא. לכאורה לא את בנו הוא מצטט, וא"כ מצינו כאן שני רב חסדא, דבר שכמדומה שלא שמענוהו מעולם.

ד. עובדין לשברים. ברש"י אכתי לא חשיב לה תקרובת. ר"ל דבעמוד הבא יבואר לגבי אבני בית קוליס שחיפן גוי בדרכים די"א דלא מהני ביטול כיון דהוי תקרובת, ואף החולק מודה דהוו תקרובת אלא דפליג מטעם אחר עי"ש. ולכאורה כוונת רש"י כאן דאילו הוי תקרובת לא הוה נידון דעובדין לשברים דזה שייך רק בשברי ע"ז ולא בשברי תקרובת. ולכ' שברי תקרובת ודאי אסורין משום דאין ביטול לתקרובת.","199","","2247","True","True","False","","949","185.120.125.36","0","0","עבודה זרה|מט ע"א",""),new Message("55393","55389","ל ג","07/03/18 04:41","כ אדר","תשע"ח","04:41","הודו_כי_טוב","האם רב חסדא לא מצטט את אביו
אמר לי אבא ...","207","","2246","True","True","False","","198","109.64.160.202","0","55389","עבודה זרה|מט ע"א",""),new Message("55440","55389","ביחס לב' ו ג'","12/03/18 12:12","כה אדר","תשע"ח","12:12","אבי גרינבלט","ב- אם האיסור לא קיים א"כ אין כאן אלא שבח בעלמא כתוצאה מהאיסור ומ"מ צריך פדיון שלא יהנה מהאיסור אפילו שהוא רק שבח בעלמא משא"כ כשהאיסור קיים נחשב חמור יותר ולא יועיל ע"ז פדיון.

ג- כבר כתב בעל סדר הדורות דתרי רב חסדא הוו.","539","","2241","True","True","False","","106","81.218.144.99","0","55389","עבודה זרה|מט ע"א",""),new Message("55405","55393","זו גם אפשרות","08/03/18 09:18","כא אדר","תשע"ח","09:18","המכריע","אם כי בדרך כלל זה מתפרש בתור שם פרטי "אבא". כמו אבא בר מניומי וכדומה.","199","","2245","True","True","False","","209","213.151.54.144","0","55389","עבודה זרה|מט ע"א",""),new Message("55406","55405","בשוטנשטיין מובא שיש לגרוס","08/03/18 09:41","כא אדר","תשע"ח","09:41","יהודי_קדום",""אבא בר חמא" (כמו בדף לא.) או "אבא בר חנן" (כמו בדף ס:).","233","","2245","True","True","False","","129","79.183.137.174","0","55389","עבודה זרה|מט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);