var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55324;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55324","0","ה' הערות לדף מז","03/03/18 23:40","טז אדר","תשע"ח","23:40","המכריע","א. בעי ר"ל השתחוה לדקל וכו'. מתבאר מהסוגיא דהיינו את"ל דלגבוה נאסר, ובאופן דלהדיוט מותר (נטעו ולבסוף עבדו ולרבנן), והנידון כיון דמצוה הוי טפי מהדיוט ופחות מקרבן. והבן.

ב. דאיכא מילי אחרנייתא. הכוונה בזה דכל שאר ג' האיבעיות, חצוצרות חלילין ונימי הכינור, כולן שאלה אחת הן ביסודן, האם למ"ד עיקר שירה בפה מ"מ מאוס הוא לגבוה.

ג. דקא נבעי מארעא. לכאורה היה נכון יותר לגרוס מארעיה.

ד. כונס ד' אמות. לא נתברר לי היטב ענין הד' אמות הללו. ובפשטות הכוונה דבפחות מכאן יסמכו העכו"ם לכותל זה מצידו השני. אבל קצ"ב אי עושה שם בית הכסא לתינוקות או גדר דהיזמי והיגי כדמוקי לה להלן, לכאורה סגי הרחקה כל שהוא.

ה. (בעמוד ב') כיון דלענין ביטול תנן וכו', הוא על דרך מה שאמרו בכל דוכתא ארבעה ודיניהם שלושה, כלומר ג' דיני ביטול יש, אסור לגמרי, נטילת החידוש, וא"צ ביטול, ובזה הני תרי דינם שווה בדין הראשון.","199","","2252","True","True","False","","973","164.138.126.244","0","0","עבודה זרה|מז ע"א",""),new Message("55360","55324","ל-ד.","04/03/18 21:17","יז אדר","תשע"ח","21:17","דוד כוכב","מסכת עבודה זרה דף יז ע"א: "(משלי ה, ח) הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ - זו מינות, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ - זו הרשות. ואיכא דאמרי: הרחק מעליה דרכך - זו מינות והרשות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו זונה. וכמה? אמר רב חסדא: ארבע אמות".

אבל בחידושי הרא"ה מסכת עבודה זרה (בשיטת הקדמונים) דף מז ע"א: (וכן כתב הריטב"א משמו)
"פירוש ארבע אמות לאו דוקא. דהא כל עיקר טעמא דמילתא ליתיה אלא שלא יעשה מחיצה לע"ז, וכיון דכן בבציר מהכי סגי, אלא כלומר כונס הכותל כולה לתוך שלו, ומשייר ריוח מועט בין הכותל לע"ז".

ובביאור הגר"א יורה דעה סימן קמג ס"ק א: "(ליקוט) כונס כו'. הרמב"ם ולא גרס במתני' ד"א וכ"כ תי"ט אבל גי' שלנו ד"א וכ"כ ש"פ (ע"כ)".","125","","2251","True","True","False","","182","212.76.123.195","0","55324","עבודה זרה|מז ע"א",""),new Message("55369","55324","תשובה ל-ג'","05/03/18 13:44","יח אדר","תשע"ח","13:44","שלום","אכן שלושת כתבי היד שיש לנו פה (פריס, בהמ"ל, ומינכן) גורסים "מארעיה".","136","","2250","True","True","False","","65","192.114.91.247","0","55324","עבודה זרה|מז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);