var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55318;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55318","0","איך גוי מבטל ע"ז ויהודי לא אוסר?","02/03/18 15:45","טו אדר","תשע"ח","15:45","אליצפן","התלמוד במסכת עבודה זרה (דף מד עמוד א) דן בשאלה איך משתמשים בחפצים שהיו פעם עבודה זרה.

רב הונא רמי, כתיב: (דברי הימים א' יד) ויאמר דוד וישרפו באש,
וכתיב: וישאם!
לא קשיא: כאן קודם שבא איתי הגיתי, כאן לאחר שבא איתי הגיתי,
דכתיב: (שמואל ב י"ב) ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב, ומי שרי? איסורי הנאה נינהו!
אמר רב נחמן: איתי הגיתי בא וביטלה.

איך גוי אחד יכול להתיר את האיסור של עבודה זרה בחפץ מסויים, שאפילו אינו שלו, כאשר מליוני גויים אחרים עבדו אותו?

לעומת זאת אלפי יהודים יכולים לעשות מנחש הנחושת עבודה זרה, והם לא אוסרים אותו כי הוא לא שלהם. אלא של משה.

"וכתת נחש נחשת אשר עשה משה! - הרי הוא אומר: (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף, לך - משלך, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו,","502","","2255","True","True","False","","999","84.229.12.43","0","0","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55321","55318","אלה שני עניינים שונים","03/03/18 19:32","טז אדר","תשע"ח","19:32","דוד כוכב","כדי לאסור צריך כביכול "להקדיש" לע"ז. ואין אדם מקדיש או אוסר דבר שאינו שלו.

ביטול הע"ז נעשית ע"י אי החשבתה = ביזויה. ואת זה כל מי שרגיל לעובדה יכול לעשות. אך לא יהודי שמלכתחילה אינו מעובדי הע"ז.","125","","2254","True","True","False","","172","212.76.123.195","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55332","55318","שאלה חשובה ביותר","04/03/18 11:16","יז אדר","תשע"ח","11:16","אור חדש","ונראה שהתשובה לה תלויה בהבנת עומק עניין ע"ז ואיסורה

אסדר קצת שאלתך:
א: כיצד יכול בנ"א לאסור דבר מה בשל טעותו שזה אלו-ה, הרי אין זו אלא שטות וכיצד שטות אוסרת?
ב: כיצד מתיר (מבטל) עכומ"ז ע"ז של אחרים?
ג: במה שונים ישראל שלא יכולים להתיר (לבטל) ע"ז?

וכיוון שמקובלנו שבדרך שאלה טובה ניתן להגיע לתשובה טובה אנסה להמשיך בדרכך כך:
אה"נ אין איסור ע"ז אלא תולדה של הבל ושטות שאחזה בבנ"א וכיוון שכך אין איסורה אלא כ"ע רוח השטות שורה על אותו דבר אך בסור הרוח הזו, מיד כשמוסר 'בגד האלוהות' מהע"ז, וצועק אף ילד קטן ש'המלך ערום' או 'זה סתם אבן/פסל' מיד מתבטלת האשליה מכולם וגם אם מחמת הרגל ימשיכו להתייחס בכבוד לאותו צלם לא יהיה זה כפי שהיה לפני צעקת הילד אלא רק כ'מעשה אבותם בידם'
אומנם למה לא יכולים ישראל להועיל בכך לעולם?
נראה שבשל ייחודם של ישראל הרגילים לצעוק תמיד "ה' הוא המלך" גם ללא שראו שאר העמים מלך זה הרי שנחשבים בעיני העכומ"ז לשוטים ולא מועילה הכרזתם שהצלם הבל הוא אך אילו אחד משלם מכריז זאת הרי מצליח באמת לרומם קצת העולם להכרה שעוד דבר מה הינו רק נברא ולא בורא כלל עד שבסוף יוכלו להבין שאין הנברא בעולם אלא מעליו","458","","2253","True","True","False","","146","213.151.55.26","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55322","55321","מילארד אנשים סוגדים לה ואחד מבטלה?","03/03/18 19:36","טז אדר","תשע"ח","19:36","אליצפן","איפה הפרופורציה?

גוי סוגד לעבודה זרה אוסר אותה, גם עם היא לא שלו. למה כשיהודי עושה זאת הוא לא אוסרה?","502","","2254","True","True","False","","189","84.229.5.162","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55326","55322","שתי תשובות בדבר","04/03/18 03:04","יז אדר","תשע"ח","03:04","דוד כוכב","א. הולכים אחר האחרון. אם יבואו לאחר הביטול ושוב יעבדוה הרי תשוב להיות ע"ז.
ב. מדובר בביטול של קטיעה ופחיסה, ופנים חדשות באו לכאן ונתבטל מה שעבדו לפנים הקודמות.

מה שכתבת בסוף אינו מדויק.
יהודי לא באמת מתכוין לאסור את של חבירו אלא רק לגרום לו צער.","125","","2253","True","True","False","","170","212.76.123.195","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55327","55326","שתי שאלות בדבר.","04/03/18 07:23","יז אדר","תשע"ח","07:23","אליצפן","א. לגבי הגוי איך הביטול חל אם כופים אליו זאת? הוא גם יכול לבטל עץ אשרה, האם שבירת ענף זה ביטול?
ב. מנין לך שזה מה שהיהודי מתכוון, מה שאלת את כולם או את רובם?","502","","2253","True","True","False","","161","84.229.5.162","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55341","55327","תשובות","04/03/18 13:16","יז אדר","תשע"ח","13:16","דוד כוכב","א
1. מסכת בבא בתרא דף מח ע"א: "אמר רבא, הלכתא: תליוהו וזבין - זביניה זביני". למרות ההכרח - אם הוא מכריז שזה ברצון - זה נחשב לרצון. היות שאכן הוא רוצה - גם בגלל אותו הכרח, וגם כי בתוך תוכו הוא מכיר שהאמת עם ישראל.
2. ראה במשנה בדף מט ע"ב כיצד מבטלה.

ב. מסכת חולין דף מא ע"א: "ורב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי: אפי' למ"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו - ה"מ כותי, אבל ישראל לצעוריה קא מיכוין".","125","","2253","True","True","False","","154","212.76.123.195","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("61895","55332","התשובה היא גזירת הכתוב","28/06/19 00:18","כה סיון","תשע"ט","00:18","אבצן","ניתן לומר סברות רבות, אך חז"ל דרשו זאת מן הכתובים.


הדין שגוי מבטל ע"ז שלו -
נלמד מפסוק פסילי אלוהיהם תשרפון באש, כשהן נוהגין בהן מנהג אלוהות, אבל אם בטלוה - מותרין.

הדין שעבודה זרה של ישראל לא בטילה עולמית לא ע"י ישראל ולא ע"י נוכרי -
נלמד או מפסוק 'לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח' וגו' הוקשה אשירה למזבח מה מזבח טעון גניזה בקרקע שהרי אסור בהנאה אף אשירה [של ישראל] טעונה גניזה שגונזה בקרקע כשהיא שלימה ואין מועיל לה שום בטול:

מקור נוסף - ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה כו' ושם בסתר - שטעונה גניזה בסתר - בקרקע, ואין לה ביטול.

מכאן - לחקור בטעמי המצוות - היריעה רחבה וארוכה וכל אחד יכול לומר סברות ודעות. רק שחשוב לדעת מה כתוב, ומה אנחנו מוסיפים מדעתינו.","785","","1772","True","True","False","","119","109.226.59.2","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("61900","55332","שכוייח","28/06/19 04:11","כה סיון","תשע"ט","04:11","יהודי_קדום","","233","","1772","False","True","False","","151","79.182.0.201","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55344","55341","לגבי 2-ב למה גוי לא מצער ויהודי כן?","04/03/18 13:42","יז אדר","תשע"ח","13:42","אליצפן","","502","","2253","False","True","False","","134","84.229.5.162","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55359","55344","בישראל לא חושדים שהתכוין לע"ז","04/03/18 21:09","יז אדר","תשע"ח","21:09","דוד כוכב","","125","","2253","False","True","False","","129","212.76.123.195","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55363","55359","מנין לך? מנשה היה כזה צדיק?","04/03/18 21:39","יז אדר","תשע"ח","21:39","אליצפן","","502","","2253","False","True","False","","160","84.229.5.162","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("55367","55363","מהגמ' הנ"ל בחולין. דין מומר כמנשה שונה","04/03/18 23:08","יז אדר","תשע"ח","23:08","דוד כוכב","","125","","2253","False","True","False","","141","212.76.123.195","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("61897","61895","ברוך הבא לפורום","28/06/19 00:31","כה סיון","תשע"ט","00:31","אור חדש","לדבריך:
רשימת הדברים שהם 'חוקה' מצומצמת הינה למדי וגם בהם יש שנתנו טעמים.
בכ"מ לימוד שנעשה בדרכה של תורה מה מפריע לך? כשעסקנו בסוגיה הנ"ל היה זה מתוך הלימוד של הגמ' ומקורויה וכאן הועלתה שאלה להעמקה
כך דרכו של הפורום הזה","458","","1772","True","True","False","","163","93.172.51.42","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א",""),new Message("61898","61897","ברוך הנמצא...","28/06/19 00:45","כה סיון","תשע"ט","00:45","אבצן","אין לי בעיה עם העמקה, והוספתי זאת בסוף דברי.

הענין הוא רק שצריך שיהיה ברור מה כתוב, ומה אנחנו אומרים מעצמנו כסברה להבנת הכתוב.
בעולם הישיבות אומרים "הגם שזו גזירת הכתוב, אך אין גזירה שלא להבין את הכתוב"...

מה שהפריע לי שבכל הדיון כאן לא ניתנה תחילה התשובה הברורה שזו גזה"כ.
אח"כ יש מקום לדיון. עשה לי רושם שכל הדיון הוא בסברות.

וכבר אמרו דורשי רשומות "מפני מה אין מערבין בה דבש? מפני שהתורה אמרה". נקודה. אח"כ ננסה להבין ולהעמיק.","785","","1772","True","True","False","","110","109.226.59.2","0","55318","עבודה זרה|מד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);