var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5509;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5509","0","בענין אופן מחיקת מגילת סוטה","09/12/10 07:55","ב טבת","תשע"א","07:55","sms","שאלה שהתקבלה במערכת ה-sms של הפורום:

שמעתי מאת הרב שלמה בוימגרטן זצללה"ה, רב של קהילת עץ חיים בלונדון, ושלעבר רב ב-שיפשול בוינה, שאמר בשיעור חומש בפרשת נשא בשנת תש"מ, כדלהלן :
"טועים העולם הסוברים שמחיקת מגילת סוטה הייתה על ידי הכנסת המגילה במים, ושככה נמחקו האותיות, אלא, הכהן לקח סכין וגירד את האותיות עם הסכין, ואבקת הגרידה הושם במים"
לא שאלתי אותו אז את המקור לדבריו, ומאז אני מחפש מקור לדבריו ולא מוצא. אנא, אם אפשר, נא פרסם דברים אלו, אולי אחד מאלפי לומדי דף היומי יכול לתת תשובה למקור הדברים.","154","","4893","True","True","False","","1566","84.111.90.97","0","0","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5513","5509","לכאורה","09/12/10 13:46","ב טבת","תשע"א","13:46","דוד כוכב","לא משמע כך:
באור החיים במדבר ה, טו:
"ומוחקים כל הכתב במים ובעפר ההוא".
שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן ס:
"ואין כאן חשש איסור מחיקת השם, או דפעולתו דוקא ע"י שימחה במים, כמו במגילת סוטה דפעולתו בדרך זה דוקא".
מסכת סוטה ב משנה ד:
"ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו שנאמר (שם) ומחה כתב שיכול להמחק".
צריך כתב שיכול להמחק במים - משמע משום שמחיקתו אכן במים.","125","","4893","True","True","False","","200","95.86.65.85","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("86006","5509","מתחבט בשאלה זו, זמן מה","11/01/21 21:03","כז טבת","תשפ"א","21:03","אלי רודניק","גם אני סברתי בפשיטות שמוחקים בתוך המים

אך שלמדתי את הסוגיה האם אפשר לקחת הפרשה מספר תורה, התקשיתי איך לוקחים את הספר תורה ומשרים אותה במים ובפרט שיש דעות שמעיקר הדין לוקחים מספר תורה ולכן יש דין שחייבים לכתוב פרשה זו בכתב שיכול להמחק עיינו שם בסוגיה.
וכן יש מחלוקת תנאים איזה חלק מהפרשה מוחקים, ואיך זה יתכן לעשות בספר תורה
הראיה מלשון מוחק אינו ראיה כלל הרי מלאכת מוחק בשבת היא ודאי לגרד את האותיות
החבורתא שלי אמר לי שבפשטות מגרדים את הדיו וכך הוא לשון הפסוק ומחה, אל תוך המים

הראיה מלשון מחיקה אינו ראיה כלל, ויוכיח מלאכת מוחק","1328","","1207","True","True","False","","108","141.226.169.49","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5514","5513","לענ"ד אין שום הכרעה בכך","09/12/10 14:53","ב טבת","תשע"א","14:53","Almuaddib","ראשית, הכתוב בפסוק עצמו כותב "ומחה אל המים". לא במים אלא אל המים.

השימוש במלת היחס הזו מרמז על כך שהמחיקה מתבצעת לא באמצעות הטבלת הקלף האמור.

מצד שני, אינני יכול להזכר בשום דבר המרמז על סכין דוקא. הרי למדנו במסכת מגילה שצריך להיות דיו שיכול להמחק לפרשת סוטה. לא ברור לי איך אמור להמחק, וגם הרמב"ם בהלכות סוטה לא מציין באיזו דרך נמחק הכתב.

מצד שני, ידועה הדרשה כי מה שהופך את המים למרים, זה הכתב שנמחק לתוכם. דבר זה מתאים יותר להיחשב דוקא על המסה ולא על גירוד.


זכור לי במעומעם כי שמעתי כבר פעם מישהו שטוען כי מדובר בגירור באמצעות סכין של הכתב לתוך המים. יתכן כי היעדר הקנקנתום אמור להקל על הגירור - אבל לא ברור לי איך.","107","","4893","True","True","False","","214","212.25.82.194","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5529","5514","ראשית","10/12/10 01:14","ג טבת","תשע"א","01:14","דוד כוכב","פירוש במדבר ה, כג וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים - שימחה ע"י השלכתה למים.
כמו שם במדבר ה, יז וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם
שמות טו, כה וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם
מלכים ב ו, ה וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם.

את הראיה בדבר דיו שיכול להמחק הבאתי לעיל במקור השלישי.

עצם לשון מחיקה פירושה במים. בסכין נקרא גרירה או גרידה.
כמו במסכת מנחות דף ל ע"ב:
"אין כותבין את השם לא על מקום הגרר ולא על מקום המחק".
רש"י: "מוחק - בעוד שהכתיבה לחה".
חידושי הרשב"א מסכת מנחות (מיוחס לו) דף ל ע"ב:
"שגורר ביבש ומוחק בלח".
ספר התרומה הלכות ספר תורה סימן קצט
"גורר כשיהיה יבש. וזה מוסיף אף מוחק בעודו לח".","125","","4892","True","True","False","","199","213.151.51.155","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5545","5529","מוחק בלח","12/12/10 08:26","ה טבת","תשע"א","08:26","עציוני","מבלי להבתייחס לאופן מחיקת מגילת סוטה, נראה לי שהראיות ממנחות אינן ראיות. שם מדובר על כך שלשון מוחק הוא כאשר הכתיבה עדיין לחה - הדיו עוד לא התייבש וניתן לספוג אותו בבד או נייר וכך למחוק (לעומת דיו שהתייבש שצריך לגרד). זה לא אומר שום דבר על כך שמחיקה היא בתוך מים.","159","","4890","True","True","False","","307","132.70.40.183","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5573","5529","האם מחיקה/מחיה היא דוקא במים?","13/12/10 17:33","ו טבת","תשע"א","17:33","Almuaddib","עיין, למשל, רש"י על ביצה לג:, ד"ה אינו אלא

"...ולא תקון מעליא הוא, אלא אם כן מחתכו וממחקו בסכין..."


הנה כי כן, אצל הראשונים - ורש"י אינו היחיד בכך, ניתן למצוא פעמים רבות לשון מחיקה בסכין, ולא גירוד או גירור, כפי שכתבת לעיל.


עדיין תוכל לטעון כי לשון המשנה לעצמה ולשון הראשונים לעצמה - ולא ניתן לבטל טענה זו אלא באמצעות דוגמא.","107","","4889","True","True","False","","238","212.25.82.194","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5547","5545","מוחק בלח","12/12/10 12:13","ה טבת","תשע"א","12:13","דוד כוכב","הראיות הן:
א) בסכין נקרא גורר ולא מוחק.
ב) אמת שלרוב הסופר שהבחין בטעות מוחק את הדיו עצמו בעודו לח ואינו הוא זקוק למים, מה גם שהוא עלול לקלקל במים אותיות נוספות. אולם הראיה משם היא שפעולת המחיקה פירושה מחיית אותיות במצב צבירה לח. לכן לשון זו מתאימה גם בהשלכה למים.

ובכל זאת ראיה זו לא היתה מספיקה אילו היתה לבדהּ, כי גם מצינו בלשון מדרשים מאוחרים:
בראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 30 (ובילקוט שמעוני בראשית רמז מד, פתרון תורה פרשת אחרי עמוד 67, אוצר המדרשים אייזנשטיין שמחזי ועזאזל עמוד 550) -
"והיה מלאך יורד מן הרקיע ובידו כמין סכין והיה גורר ומוחק כל אותן שִׂטּוֹת".","125","","4890","True","True","False","","188","212.76.103.241","0","5509","סוטה|יז ע"ב",""),new Message("5574","5573","פירוש דברי רש"י כאן","13/12/10 21:01","ו טבת","תשע"א","21:01","דוד כוכב","ממחקו (ולא מוחקו) הוא מחליקו. כמלאכת הממחק שמחליק את העור.

גם נכון שהראשונים מדי פעם מרחיבים את משמעות המילים.

לדוגמא הזרוע היא מהמרפק ומעלה כמעט תמיד. אולם בדברי רש"י מצויה המשמעות של מהמרפק ומטה. למשל על דברי הימים ב' פרק ט פסוק יח: "וידות מזה ומזה על מקום השבת - כמין מקלות מפאה לפאה מימין ומשמאל ולסמוך זרועותיו עליהם". וכן במקומות נוספים, ראה כאן בעמודים 28-29.

ובכל אופן לעיל אכן הבאתי לשון מחיקה בסכין אפילו במדרשים מאוחרים, אלא שלפני כן כתוב גם 'גורר' כרגיל, ובא רק לבאר שהתכלית הגרירה מחיקת האותיות.","125","","4889","True","True","False","","212","213.151.57.131","0","5509","סוטה|יז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);