var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54995;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54995","0","כלי נתר אין לו טהרה עולמית","16/02/18 15:31","א אדר","תשע"ח","15:31","אבי גרינבלט","מדוע לשון טהרה שהרי אין הכלי טמא ?
כוונתו לומר שהיין בלוע בכלי הרבה (כפרש"י) והיינו לענין איסור לומר שטעם כעיקר ולמעשה בכוונה לאיסור.
מדוע א"כ בחר בלשון זו ?","539","","2263","True","True","False","","828","37.26.148.226","0","0","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("54999","54995","הלשון שאול מענייני טהרה בנגעים פרק יד, ט","17/02/18 19:28","ב אדר","תשע"ח","19:28","דוד כוכב","והדין בכלי חרס שגם לענין טומאה אין לו טהרה עולמית.","125","","2262","True","True","False","","182","212.76.115.178","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55053","54995","תיאום כוונות:האם ברור לנו ש"אין להם טהרה","19/02/18 11:36","ד אדר","תשע"ח","11:36","יהודי_קדום","עולמית" מהיין הבלוע בהם - ולא משאר הטומאות הידועות?
שהרי 'ככלי גללים ככלי אדמה ואין מקבלין טומאה, דאמר מר: כלי אבנים וכלי גללים וכלי אדמה - אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים...' (מנחות דף סט עמוד ב:), וכן במסכת שבת דף נח עמוד א (שם מובא כבמסכת מנחות) רש'י אומר שכלי גללים הם צְפִיעֵי בָּקָר שעשו מהם כלים והם הנקראים אצלנו (לג:) "מאני דפקוסנא",

כדאי לעיין ב אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ל, כלי היין, טור שנג הערה 814: "...שהרי"ף והרמב"ם סוברים שיש מח' בדבר, והלכה שיש להם טהרה ".
וכן שם: ..."ויש שכתבו שחזרה לכבשן האש מועילה אף בכלי נתר".

ועיין בהרחבה, שם, כרך ל, כלי היין [המתחיל בטור רפג].","233","","2260","True","True","False","","150","109.65.134.150","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55056","54995","המילה טָהֳרָה עומדת בפני עצמה ואינה","19/02/18 12:18","ד אדר","תשע"ח","12:18","יהודי_קדום","מתפרשת תמיד כהיפך של "טומאה". כך אצלנו:
הכלי מיצירתו היה טהור=נמצא בטהרה= לא נאסר לשימוש
וכשנאסר לשימוש - בגלל היין הבלוע בו - שוב אינו יכול לחזור למצבו הראשון - היינו לטהרתו.

לכן נֹאמַר: טָהֳרָה היא מצב בו נמצא כלי (או האדם...) שלא נטמא/נאסר לשימוש (או ... שניטהר מטומאתו כאשר יש דרך לכך...)

לענ"ד ולמיעוט הבנתי כך למדתי מרש"י.","233","","2260","True","True","False","","122","109.65.134.150","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55051","54999",""זליפתן של כלים טמאים"","19/02/18 07:52","ד אדר","תשע"ח","07:52","אבי גרינבלט","בדף לו,א ניתן לראות את הבעייתיות בלשון זו.
כאן הכוונה לעניני טומאה וטהרה כאשר בתירוצה, הגמרא אכן משנה את הגירסה.
השאלה הראשונה כעת שבה ועולה , מדוע השימוש בלשון זו היכולה להטעות ?","539","","2260","True","True","False","","809","37.26.146.157","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55055","55051","להקלה לזכרון השתמשו בדפוסי לשון ידועים","19/02/18 11:59","ד אדר","תשע"ח","11:59","דוד כוכב","","125","","2260","False","True","False","","143","212.76.115.178","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55072","55051","זְלִיפָה=דליפה, זִלּוּף=התזה, לכן רש"י","20/02/18 10:06","ה אדר","תשע"ח","10:06","יהודי_קדום","מפרש את דעת שמואל: "זליפתן - פליטתן שפולטין ומזיעין שמנונית איסור שבלעו" - ואינו מפרש מעבר לדעת שמואל האוסר שמן עכו"ם בגלל דליפת טעמים של כלים אסורים בהם אוחסן השמן.
(סימן לזכרון: זְלִיפָה=דליפה - ז' וד' מתחלפות).
לענ"ד, לא עמד לפני שוטנשטיין ההבדל שהצבעתי עליו: זְלִיפָה=דליפה, זִלּוּף=התזה, ולכן הוא כותב: "..עצם הלשון 'זליפתן' אינה מובנת" וראה שם הערה 1.
למיעוט הבנתי יש בדבריי הנ"ל גם תשובה לשאלתך: "מדוע השימוש בלשון זו היכולה להטעות ?" .","233","","2259","True","True","False","","101","109.65.134.150","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55054","55053","כך משמע מלשון רש"י","19/02/18 11:42","ד אדר","תשע"ח","11:42","אבי גרינבלט","","539","","2260","False","True","False","","65","81.218.144.99","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55057","55056","ראה אור החיים על תחילת בראשית","19/02/18 12:51","ד אדר","תשע"ח","12:51","אבי גרינבלט","אולי כחיזוק לדבריך,

"..עוד יכוין הכתוב להודיע כי בתחילת הבריאה הכין ה' ועשה פעולתו שוה במים וארץ, שהגם שהשמים עם עליונים אף על פי כן גם הארץ היתה בגדר טהרה, וצא ולמד מעלתה וזכותה, כי ממנה נברא אדם עפר מן האדמה, ותוארו כמלאך ה', ותמצא כי ה' בחר לשכון בארץ עם הנבראים, והכין בית למנוחתו כביכול, ודבר פשוט הוא כי מושב אלקים שלם הוא וקדוש יאמר לו, ותמצא כי קודם שחטא אדם היה ה' מצוי בתחתונים כבעליונים, והוא אומרו "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" בגדר א' בנקיות וטהרה..."","539","","2260","True","True","False","","103","81.218.144.99","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב",""),new Message("55058","55057","ב"ה שזכיתי להבין נכון!","19/02/18 12:54","ד אדר","תשע"ח","12:54","יהודי_קדום","","233","","2260","False","True","False","","76","109.65.134.150","0","54995","עבודה זרה|לג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);