var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54828;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54828","0","ג' הערות לדף כה","10/02/18 19:51","כה שבט","תשע&quot;ח","19:51","המכריע","א. שצריכה יד כנגד עורף. מרש&quot;י משמע כנגד עורף היורה, שצריך למשוך אליו כדי לירות. וקצ&quot;ב דהרי מפורש בקרא עורף אויביך.<br /><br />ב. (בעמ' ב') אלא בתלתא. ברש&quot;י נקט תלתא וכו'. דקשיא ליה דאמרינן אילימא בגוי אחד גם בישראל אסור, אלא בתלתא, הוי ליה למימר בתרי. ופשוט.<br /><br />ממהדו&quot;ק:<br /><br />כה. זה ספר משנה תורה וכו'. הוא דבר פלא שכל הספר נקרא על שם פסוק יחיד זה של  ועשית הישר והטוב. ויל&quot;ע.","199","","2270","True","True","False","","947","95.86.87.146","0","0","עבודה זרה|כה ע&quot;א",""),new Message("54833","54828","הע'","10/02/18 23:44","כה שבט","תשע&quot;ח","23:44","דוד כוכב","א. בי&quot;ת של בעורף מופנית גם על אויבך, איקרי כאן: ידך בעורף (שלך - מכה) [ב]אויבך.<br />שאם לא כן מאי שנא קשת מחרב?<br /><br />כה. כתב הרמח&quot;ל במאמר העיקרים:<br />&quot;והנה <span class='bordeaux'><b>אין הפרש בין חיובנו במצות המבוארות בתורה ובין חיובנו בתקנות החז&quot;ל וגזירותיהם, שכך הרצון לפניו שנשמור המבוארות בתורה כמו שנשמור את אלה, וכך ממרה את פיו העובר על המבוארות כעובר על אלה</b></span>, ואין הבדל ביניהם אלא במה שהם ז&quot;ל הבדילום, דהיינו שהספקות בדברי תורה יודנו לחומרא, ובדברי סופרים יודנו לקולא. והרי זו כמו שתאמר שהעריות תהיינה בכרת ומיתת בית דין ולבישת שעטנז באזהרה, ושבשר בחלב יהיה אסור בהנאה וחלב יהיה מותר, שאין אלה אלא הגבולים שכפי רצונו ית'. אמנם בענין החיוב, המצות בגבול שהוגבלו אין הפרש בין אחד לאחד כלל. ומזה נמשך שישאו ויתנו כ&quot;כ בתקנות רבות וגזירות רבות שבאמת אינם אלא מדברי סופרים, וירבו בהם הפרטים והמחלוקות, כל זה מפני ששוו בעיניהם הדברים האלה בבחינת החיוב בהם כמו כל שאר המצות שבתורה, <span class='bordeaux'><b>שאמנם רצונו ית' היה שיבואו על זה הצד, פירוש שיבואו מאתנו</b></span>&quot;.<br /><br />קצת דומה לכך ההבדל שבין ד' חומשים לבין משנה תורה, שמשנה תורה הוא מדברי משה. ואמרו בכמה מקומות &quot;אפילו מאן דלא דריש סמוכים בכל התורה - במשנה תורה דריש&quot;, והטעם י&quot;ל שכיון שמשה אמרם לישראל בסמיכות ודאי ללמד בא.<br />ולפי זה מבואר למה הפסוק וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' נאמר ומיוחד דוקא לספר דברים (ו, יח) שציווי כזה לעשות הטוב בעיניו לפנים משורת דין תורה צריך לבוא מפי משה והתחתונים. למרות שנחשב לדין גמור, בסוף האומנים (מסכת בבא מציעא דף פג ע&quot;א) &quot;רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא. שקל לגלימייהו, אתו אמרו לרב. אמר ליה: הב להו גלימייהו. - אמר ליה: דינא הכי? - אמר ליה: אין, למען תלך בדרך טובים. יהיב להו גלימייהו. אמרו ליה: עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן, ולית לן מידי. אמר ליה: זיל הב אגרייהו. - אמר ליה: דינא הכי? - אמר ליה: אין, וארחות צדיקים תשמר&quot;.","125","","2270","True","True","False","","169","212.76.115.178","0","54828","עבודה זרה|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);