var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54811;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54811","0","ה' הערות לדף יט (איחור 5 ימים)","08/02/18 21:38","כג שבט","תשע&quot;ח","21:38","המכריע","א. שליצנים היו. מביאים ראיה מפלישתים שבימי שמשון לפלישתים שבימי אברהם שקדמו להם ב800 שנה בערך. צא ולמד כמה קשה לעקור תכונה לאומית מוטבעת.<br /><br />ב. ולא בשכר מצוותיו. ידועים דברי הבית הלוי בדרושיו, שרק אז זוכה להמשך המקרא גבור יהיה זרעו דור ישרים יבורך. כי אם האב חפץ בשכר, ילמד בנו ממנו להיות סוחר, ואפשר יסחור במילי דעלמא, אבל כאשר האב חפץ במצוה עצמה, את זה ילמדו ממנו בניו אחריו.<br /><br />ג. ממקום שלבו חפץ. כאן הכוונה במסכת וכדומה. ולהלן אמר רבא במקום, היינו מקום ממש המרחיב דעתו וליבו. וכמדומה שכעי&quot;ז בח&quot;א למהרש&quot;א.<br /><br />ד. כנפיה של ראשונה, לכאורה הכוונה ראשונה ראשונה, ולא שראשונה אחת תועיל לכל הבאים אחריה.<br /><br />ה. הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה. במהר&quot;ל לאבות ריש פרק ד מבאר הענין דמרב אחד, אין זה מראה על השתוקקות מצידו, אלא רב נזדמן לו ושמע, ואז התורה לא מתייחסת לתלמיד, אלא הרב הוא המכניס בו חכמתו. ורק כאשר מחזר על כמה רבנים, מזה מוכח שהתלמיד הוא המחפש והוא השואב מרבותיו ורק אז התורה נקראת על שמו.","199","","2271","True","True","False","","936","95.86.98.10","0","0","עבודה זרה|יט ע&quot;א",""),new Message("54814","54811","ל-ג.","09/02/18 00:43","כד שבט","תשע&quot;ח","00:43","דוד כוכב","וניחא טפי גירסת כתי&quot;מ ברבא &quot;לעולם ילמוד אדם תורה בחפץ&quot; והיינו בהשתוקקות, ומבואר היטב בפסוק.","125","","2270","True","True","False","","119","212.76.115.178","0","54811","עבודה זרה|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);