var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54634;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54634","0","תורתו של אאע&quot;ה","30/01/18 11:23","יד שבט","תשע&quot;ח","11:23","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>א''ל רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן </b></span><br /><br /><br />גמרתנו מפליאה ממש מכמה צדדים:<br /><br />א: מניין היה לא&quot;א תורה שלא שנאה רבי (שקיבל במסורת ישירה כל שמסר משרע&quot;ה)<br />ב: מה היה בכל אותה תורה ארוכה?<br />ג: האם גם בשאר חלקי התורה היה לא&quot;א פרקים יתרים שלא נודעו לנו?<br />ד: למה אנו לא קיבלנו כל אותן הלכות מסיני, הייתכן שגופי תורה חשובים כ&quot;כ פשוט ייעלמו, האין 'התורה נצחית'?!?<br />ה: כיצד ייתכן שבהלכות החמורות של ע&quot;ז כבר האמוראים לא היו בקיאים, במיוחד שהיה כ&quot;כ מעט חומר יחסית לדעת?<br /><br />לענות על כל הנ&quot;ל נראה פרק א של הרמב&quot;ם בהלכות ע&quot;ז:<br />&quot;א  בִּימֵי אֱנוֹשׁ <b>טָעוּ </b>בְּנֵי הָאָדָם <b>טְעוּת </b>גְּדוֹלָה, וְנִבְעֲרָה עֲצַת חַכְמֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר; וֶאֱנוֹשׁ עַצְמוֹ, <b>מִן הַטּוֹעִים.  וְזוֹ הָיְתָה טְעוּתָם</b>:  אָמְרוּ הוֹאִיל וְהָאֵל בָּרָא כּוֹכָבִים אֵלּוּ וְגַלְגַּלִּים אֵלּוּ לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וּנְתָנָם בַּמָּרוֹם, וְחָלַק לָהֶם כָּבוֹד, וְהֶם שַׁמָּשִׁים הַמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו--רְאוּיִים הֶם לְשַׁבְּחָם וּלְפָאֲרָם, וְלַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד.  וְזֶה הוּא רְצוֹן הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, לְגַדַּל וּלְכַבַּד מִי שֶׁגִּדְּלוֹ וְכִבְּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לְכַבַּד עֲבָדָיו וְהָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְזֶה הוּא כִּבּוּדוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.<br />ב  כֵּיוָן שֶׁעָלָה דָּבָר זֶה עַל לִבָּם, הִתְחִילוּ לִבְנוֹת לַכּוֹכָבִים הֵיכָלוֹת, וּלְהַקְרִיב לָהֶם קָרְבָּנוֹת, וּלְשַׁבְּחָם וּלְפָאֲרָם בִּדְבָרִים, וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמוּלָן--כְּדֵי לְהַשִּׂיג רְצוֹן הַבּוֹרֵא, <b>בְּדַעְתָּם הָרָעָה</b>.  וְזֶה, הָיָה עִיקַר עֲבוֹדָה זָרָה....<br />ז  וְכֵיוָן שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים, נִשְׁתַּקַּע הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מִפִּי כָּל הַיְּקוּם <b>וּמִדַּעְתָּם</b>, וְלֹא הִכִּירוּהוּ:  וְנִמְצְאוּ כָּל עַם הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, <b>אֵינָן יוֹדְעִין אֵלָא הַצּוּרָה שֶׁלְּעֵץ וְאֶבֶן וְהַהֵיכָל שֶׁלְּבִנְיָן, שֶׁנִּתְחַנְּכוּ מִקַּטְנוּתָן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶן וּלְעָבְדָן</b>, וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמָן.<br />ח  <b>וְהַחֲכָמִים </b>שֶׁהָיוּ בָּהֶן כְּגוֹן הַכּוּמָרִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מְדַמִּין שְׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֵלָא הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ בִּגְלָלָן וְלִדְמוּתָן.  <b>אֲבָל צוּר הָעוֹלָמִים, לֹא הָיָה שָׁם מַכִּירוֹ וְלֹא יוֹדְעוֹ, אֵלָא יְחִידִים בָּעוֹלָם</b>, כְּגוֹן חֲנוֹךְ וּמְתוּשֶׁלַח וְנוֹחַ וְשֵׁם וְעֵבֶר.  וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, הָיָה הָעוֹלָם מִתְגַּלְגֵּל וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁנֻּלַּד עַמּוּדוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, שְׁהוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.<br />ט  כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן זֶה, הִתְחִיל <b>לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ וְהוּא קָטָן</b>, וְלַחְשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ:  הֵיאַךְ אִפְשָׁר ...  וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֵלָא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה <b>הַטִּפְּשִׁים</b>.<br />י  וְאָבִיו וְאִמּוֹ וְכָל הָעָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא הָיָה עוֹבֵד עִמָּהֶן. <b> וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק, מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה וְיָדַע</b>  שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ.<br />יא  וְיָדַע שֶׁכָּל הָעָם <b>טוֹעִים</b>, וְדָבָר שֶׁגָּרַם לָהֶם לִטְעוֹת, זֶה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַצּוּרוֹת, עַד שֶׁאָבַד הָאֱמֶת מִדַּעְתָּם; וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ.<br />יב  כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר וְיָדַע, <b>הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת עַל בְּנֵי אוּר כַּשְׂדִּים וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּהֶם, וְלוֹמַר שְׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ</b>.  וְשִׁבַּר הַצְּלָמִים, וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם, שְׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֵלָא לֶאֱלוֹהַּ הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהַקְרִיב וּלְנַסַּךְ--כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּהוּ כָּל הַבְּרוּאִים הַבָּאִים; וְרָאוּי לְאַבַּד וּלְשַׁבַּר כָּל הַצּוּרוֹת, כְּדֵי <b>שֶׁלֹּא יִטְעוּ </b>בָּהֶן כָּל הָעָם, כְּמוֹ אֵלּוּ שְׁהֶן מְדַמִּין, שְׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֵלָא אֵלּוּ.","458","","2282","True","True","False","","850","213.151.55.26","0","0","עבודה זרה|יד ע&quot;ב",""),new Message("54635","54634","המשך","30/01/18 11:23","יד שבט","תשע&quot;ח","11:23","אור חדש","יג  כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם <b>בִּרְאָיוֹתָיו</b>, בִּקַּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָרְגוֹ; ...<br />יד  וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִין לוֹ וְשׁוֹאֲלִין לוֹ עַל דְּבָרָיו, <b>הָיָה מוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֵהוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְהֶם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם.  וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִיקָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְחִבַּר בּוֹ סְפָרִים.</b>  וְהוֹדִיעוֹ לְיִצְחָק בְּנוֹ, וְיָשַׁב יִצְחָק מְלַמֵּד וּמַחְזִיר; וְיִצְחָק הוֹדִיעוֹ לְיַעֲקוֹב וּמִנָּהוּ לְלַמַּד, וְיָשַׁב מְלַמֵּד וּמַחְזִיר כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו.<br />טו  וְיַעֲקוֹב אָבִינוּ לִמַּד בָּנָיו כֻּלָּם,... חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי, שֶׁעָמַד בְּמִצְווֹת אָבוֹת; וּמֵעוֹלָם, לֹא עָבַד שֵׁבֶט לֵוִי עֲבוֹדָה זָרָה.<br />יז  וְכִמְעַט קָט הָיָה, וְהָעִיקָר שֶׁשָּׁתַל אַבְרָהָם נֶעְקַר; וְחוֹזְרִין בְּנֵי יַעֲקוֹב <b>לִטְעוּת הָעַמִּים</b>, וּתְעִיָּתָם.  וּמֵאַהֲבַת ה' אוֹתָנוּ, <b>וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְרִבָּן שֶׁלְּכָל הַנְּבִיאִים, וּשְׁלָחוֹ.</b><br />יח  כֵּיוָן שֶׁנִּתְנַבֵּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּבָחַר ה' בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, הִכְתִּירָן בַּמִּצְווֹת וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, וּמַה יִהְיֶה מִשְׁפַּט עֲבוֹדָה זָרָה וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ. <br /><br /><br />מההדגשות שהדגשתי קל לראות שהבין הרמב&quot;ם כך:<br />וודאי שמעיקרא כל המצוות שיש לנו בתורה נגד ע&quot;ז אינן כתוצאה מרצונו של הקב&quot;ה שכך יהיה כתוב בתורתו אלא זה רק תגובה לטעות בני האדם, כלומר אילו היו זוכים בני האדם ולא היו טועים כלל באותן טעויות כלל לא היה הוו&quot;א להכניס דיני ע&quot;ז לתורה וכל ההתייחסות של לתורה לע&quot;ז זה רק נגד הטועים.<br />כן נבין שההתייחסות תלויה ברמת הטעות ותפוצתה, בתקופה שהאמת נעדרת ונטעות מושרשת נצרכים ספרים רבים וראיות רבות לכל טועה ועוה להחזירו להבנת האמת, וכפי שאכן חיבר א&quot;א לאחר שהשיגה בעצמו. אומנם בתקופות שאחר משרע&quot;ה וניסי יצי&quot;מ והתורה שמסר לעמ&quot;י התחזקה כבר הבנת האמת והתערערה הטעות בעולם במידה מספקת עד שניתן היה להפחית העיסוק בטעות זו.<br />נראה שעד לימי המוראים פחתה בעולם הטעות עוד יותר וגם מה שהיה נצרך כתשובה לטועים בימי מהתנאים כבר הפך ללא רלונטי בימהם שלא היו טועים בטעיות אלו וממילא לא נצרכו לתשובות.<br />למעשה כמעט בכל דור שעבר ניתן לזהות הקלה נוספת בדיני ההרחקה והאזהרה מע&quot;ז ועובדיה, כך למשל אומרם&quot;עשוי לכבוד ולנוי ולא לעבודה&quot; &quot;אינם אדוקים בה&quot; &quot;מעשה אבותיהם בידיהם&quot; &quot;המוסלמים אינם כלל עע&quot;ז&quot; והיו שאמרו כך אף על המון הנוצרים או לפחות על חלק מכתותיהם.<br />והכל מיושב לפי הנ&quot;ל, שאין ההלכות עניין עצמי שאינו בר שינוי אלא תשובה לטועים וככל שתפחת הטעות יפחתו ההרחקות הנצרכות.","458","","2282","True","True","False","","94","213.151.55.26","0","54634","עבודה זרה|יד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);