var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54603;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54603","0","10 הערות לע"ז דף יג","29/01/18 02:38","יג שבט","תשע"ח","02:38","המכריע","א. מכאן אמרו הנושא ונותן וכו', מתבאר בסמוך דהכוונה דמשום שאין דרך לינצל מאיסור אסרו חכמים לשאת ולתת, וקנסו לאבד את הנרכש שם.

ב. מן הארכובה ולמטה. יתכן דבזה הולכת למיתה אע"פ שאינה נטרפת. (וקצת משמע כן בעמ' ב' גבי עיקור עבד כנעני דמוכיח דאין לעקרו מהא דאין מורידין ואסור להורגו). אמנם מסתבר שכיון שאיננה בת שימוש באופן זה היינו איבודה.

ג. ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה. בתוס' הביאו בשם השאלתות דאלו מצוות קלות וכ"ש לאחרות דיוצא. ולכ' תמוה מדוע ייחשבו אלו לקלות. ואולי יל"פ דמיירי שלמד הלכות למעשה ויכול ללמוד ולהתמיד אלא דרוצה ללמוד ביתר עיון, ולגבי לימוד ביתר איכות הוי מצוה קלה שאינה חיוב גמור, וכמו כן לישא אשה אפשר דמיירי לאחר שקיים פ"ו, או דבזה מודו כו"ע דמיירי דיכול למצוא אשה גם בא"י. ומ"מ צ"ע דמצינו לגבי מכירת ס"ת דשרי רק לשני אלו ולא לאחרות, ומשמע להדיא דאלו דוקא גם כאן. ויל"ע.

ד. א"ר יהודה אימתי. לכ' אף דמצינו פלוגתא דאמוראי אי אימתי דר"י לחלוק או לפרש, כאן ודאי לפרש, דאל"ה ר' יוסי היינו ת"ק.

ה. מעשה ביוסף הכהן וכו'. חכם היה והביאו ממנו ראיה להלכה, ומצינו כן בעוד מקומות כגון לגבי שקידש אחות אשתו מיד כשמתה אשתו, ועוד. ומבואר כאן דצידן היא חו"ל, ויל"ע אי צידן וצידון חד המה.

ו. את סוסיהם תעקר. מלבד מה שהק' תוס' דהתם ע"פ הדיבור, צ"ב סו"ס מה זה עונה על צעב"ח וכי מוכח מהתם דאינה מצטערת בכך. ומש"כ רש"י דמוכח דמותר לרדותן בכך, לא זכיתי להבין כוונתו.

ז. (בעמ' ב') שמכניסו תחת כנפי השכינה. לכ' הרי מרחקים גירות, ומה ענין להכניס גוי למצב של עבד כנעני. ובפשטות למסקנה דרב אשי באמת אין מקור לזה. וקצ"ב על הרמב"ם שפסק כטעם זה דלא סליק למסקנה, ויל"ע בו ובנו"כ.

ח. כל חד וחד סבר חבראי מתגר זבן. קצ"ב מדוע לא עלה על דעתו דחבירו מבעה"ב זבן כמוהו.

ט. אילמלא היה רבי יוחנן וכו'. צ"ב מאי שייאטיה דריו"ח לכאן ומאן דכר שמיה. ואפשר דרבי יעקב ורבי ירמיה תלמידיו היו ולו נתכוונו באמרם רבך לא הוי עבד הכי. ועוד אפשר דהאי מימריה דר' חייא ב"א המחלקת בין תגר לבעה"ב משמיה דריו"ח נאמרה, וכמו שבאמת בעמ' א' מיישבים בסברא זו דברי ריו"ח. ובאמת קצת פלא שלא הזכירוה שם בשם אומרו כאן.

י. ונקלב. במסוה"ש להגרי"פ הביא שברמב"ם העתיק נקליבם. ונ"ב שכעי"ז העתיקו תוס' ב"ק נח עמ' ב'.","199","","2282","True","True","False","","967","95.86.113.180","0","0","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54607","54603","הבנה בו'","29/01/18 11:01","יג שבט","תשע"ח","11:01","אור חדש","הבנתי שכוונתו כך: מותר לצער בע"ח אם נעשה לצורך ראוי (למשל אכילתם או רדיה בהם לצורך הפקת מזון וכד' לשימוש בנ"א)
אלא שיש לבדוק אם לצורך חיזוק תקנה או קביעת הגבולות בין ישראל לעכ"ם ניתן לצערם?
ע"ז ענה רש"י שגם זה נחשב 'צורך ראוי' וחוזר להיות מותר ככל הנ"ל","458","","2282","True","True","False","","72","213.151.55.26","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54608","54603","הע'","29/01/18 11:12","יג שבט","תשע"ח","11:12","דוד כוכב","ב. משמע כאפשרות השניה במסכת יבמות דף קכא ע"א: "מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים, ולא עלתה בידם אלא רגלו, אמרו חכמים: מן הארכובה ולמעלה - תנשא, מן הארכובה ולמטה - לא תנשא".

ה. צידון היא על חוף הים התיכון צפונית לצור. וציידן היא על חוף צפון הכינרת על שפת הירדן המזרחית.

ו. למ"ד צעב"ח דרבנן ניחא, כבמסכת שבת דף קנד ע"ב: "והאיכא צער בעלי חיים? - קסבר: צער בעלי חיים דרבנן". ולמ"ד צעב"ח דאורייתא, כשם שאמרו: (כתובות דף קו ע"א; שבועות דף ל ע"ב) "האי עשה והאי עשה, עשה דכבוד תורה עדיף", כך קרא דלא ידבק בידך מאומה מן החרם עדיף.

ז. מרחקים גירות התלויה ברצונו, משא"כ עבד שאדונו רודה בו ומרגילו, דומה לגר קטן דמטבילין אותו על דעת בית דין (מסכת כתובות דף יא ע"א).

ח. לעצמי תירצתי שהיו חברים טובים ורצה להוכיחו על הספק.

ט. גם אני חשבתי כרישא.","125","","2282","True","True","False","","158","213.151.39.220","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54610","54603","עוד על ו","29/01/18 12:06","יג שבט","תשע"ח","12:06","אבי גרינבלט","להלן דברי בעל תרומת הדשן

"אם למרוט נוצות לאווזות חיים, אי דומה לגיזת כבשים או אי הוו צער בעלי חיים ? גם לחתוך לשון העוף כדי שידבר, ואזנים וזנב מכלב כדי ליפותו, נראין הדברים דאין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצורכיו ולתשמישיו. דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם, כדאיתא פרק בתרא דקידושין (פב.) ותדע דבפ' ב' דב"מ (לו.) חשיב פריקה צער בעלי חיים, וא"כ היאך מותר משא כבד על בהמתו להוליכו ממקום למקום הא איכא צער בעלי חיים ?.... מתוך הלין ראיות, הוה נראה קצת דליכא איסור בכה"ג, אלא שהעולם נזהרים ונמנעים, ואפשר הטעם לפי שאינו רוצה העולם לנהוג מדות אכזריות נגד הבריות, שיראים דילמא יקבלו עונש על ככה. כדאשכחן פ' הפועלים (ב"מ פה.) גבי רבינו הקדוש בההוא עגלא דתלא לרישה בכנפיה, דרבי אמר זיל לכך נוצרת. ואע"ג דהיתר גמור הוא לשחוט העגל לאכילתו, אפ"ה נענש וקבל יסורין על ככה. אח"כ הגידו לי שנמצא כן בפסקי ר"י בפ"ק, ועוד דליכא איסור צער בעלי חיים אא"כ דאין לו ריוח והיינו דלעיל".

אולי זו היתה גם כוונת רש"י הקדוש כאשר כתב "מותר" , היינו בעקבות הצורך .","539","","2282","True","True","False","","140","31.168.68.82","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54674","54603","ביחס לג'","01/02/18 10:16","טז שבט","תשע"ח","10:16","אבי גרינבלט","התורת חיים כאן כתב שבאמת לדעת השאילתות מותר למכור ס"ת אף לשאר מצות.","539","","2279","True","True","False","","72","31.168.68.82","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54609","54607","נכון, כמפורש בשו"ע אה"ע סוף סימן ה","29/01/18 11:13","יג שבט","תשע"ח","11:13","דוד כוכב","","125","","2282","False","True","False","","122","213.151.39.220","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54618","54608","ייש"כ לכל המשיבים והערה על הערה ז","29/01/18 17:54","יג שבט","תשע"ח","17:54","המכריע","אחרי שהוא עבד לא שאלתי. הנידון היה שכתוב שיש לנו ענין לקחת גוי גמור שכרגע אינו עבד, ולהופכו לעבד משום שיש בזה הכנסה במקצת תחת כנפי השכינה, וזה סותר להלכות גירות.

גר קטן הוא דין מיוחד משום שבא להתגייר עם אביו או אמו, ומגיירים אותו מדין זכייה, אבל מעולם לא שמענו מצוה לגייר קטנים משום שאין בהם דעת, וזיל בתר איפכא הוא, דאנו דוחים אפילו מי שבא להתגייר מרצונו, וכל שכן שאין לנו לגייר ללא רצונו.","199","","2282","True","True","False","","268","95.86.113.180","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54625","54610","זה המקור לשו"ע שהבאתי לעיל. ד"מ וגר"א שם","30/01/18 08:13","יד שבט","תשע"ח","08:13","דוד כוכב","","125","","2281","False","True","False","","129","213.151.39.220","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54623","54618","שתי הסברות במסכת כתובות דף יא ע"א","30/01/18 08:02","יד שבט","תשע"ח","08:02","דוד כוכב",""גמ'. אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו, תנינא: זכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו! מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה, דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה, קמ"ל דהני מילי גדול, דטעם טעם דאיסורא, אבל קטן - זכות הוא לו.
לימא מסייע ליה: הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד; מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין! לא, הכא במאי עסקינן - בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו, דניחא להו במאי דעביד אבוהון".

מסקנת הגמרא שמהמשנה אין ראיה גמורה, כי היה אפשר לומר שזכות היא לו רק להיות בצוותא דהוריו.
אך דעת רב הונא וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע שכל קטן זכות היא לו לגיירו. ולא משום שאין לו דעת אלא משום שלא טעם טעם חטא ובודאי זכות היא להדבק בה' במצוותיו ובעמו.
וגוי גדול לא ניחא ליה ואין רצונו להתגייר. אך כשכובשים אותו לעבד אין כלל צורך ברצונו. ורוב עבדים משוחררים אינם שבים לגויותם, אלמא, כיון שהורגלו בישראל ונגמלו מטעם דאיסורא, כבר רוצים להשאר ביהדותם. וסוף סוף נעשתה בהם מצוה, וגם הם כבר מבינים שזו זכות שהלוקח "קרבנו תחת כנפי השכינה" (מסכת שבת דף לא ע"א).
ומה שאמרה הגמרא: "דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה" אין הכוונה דניחא ליה בהפקירא כגוי, אלא דניחא ליה בהפקירא כעבד שאינו רוצה לשנות את מצבו של עכשיו. כך מבואר במסכת גיטין דף יג ע"א, שם הוא מקור אותו הקי"ל, ונאמר שם בדעת רבי מאיר. וחכמים מסכימים שכך הוא במציאות, רק סוברים שעצמאותו עדיפא ליה.","125","","2281","True","True","False","","150","213.151.39.220","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54630","54623","הסוגיא בגיטין","30/01/18 09:21","יד שבט","תשע"ח","09:21","המכריע","ממש הפוכה.

בגוי פשיטא להו שאין בזה זכות, מכיון שגם עתה הוא בן חורין, ורק בעבד שמרויח את חירותו, בזה סבירא להו לחכמים שזה גובר על הפסד הזילא ליה ניחא ליה פריצא ליה, כדאי' התם, ודלא כר"מ שחושש שהאי זילא ליה קובע שאי אפשר להחשיב את שחרורו כזכות.
בעבד קטן שלא טעם טעמא דאיסורא זה זכות לכו"ע, כי מרויח חירות ועדיין לא מוגדר כמפסיד את חיי ההפקירות. כך מב' שם בתוס' ועו"ר.

לגבי הסוגיא בכתובות, אולי אכתוב אח"כ בלי נדר את הנלענ"ד אם יהיה לי כח.

סוף דבר לעניות דעתי דברי הגמ' אצלינו עדיין צל"ע ובירור.","199","","2281","True","True","False","","279","37.60.42.156","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54631","54630","הצעה לכת"ר","30/01/18 10:50","יד שבט","תשע"ח","10:50","אור חדש","לבחון האומנם כסברתו חז"ל ראו בגיור עניין שלילי ביסודו או שמא העניין חיובי ורק בעיות של חשש לגיור 'לא אמיתי ושלם' הן שגרמו למניעתו לכתחילה.

להבנתי הרב כוכב מבין כצד ב' וע"כ אם החשש הצדדי מתבטל הרי שחוזר הגיור להיות חיובי ובזה להבנתי נעוץ שורש מחלוקתכם","458","","2281","True","True","False","","88","213.151.55.26","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א",""),new Message("54649","54630","הסוגיה בגיטין איירי בזכות כפי דעת העבד","30/01/18 23:14","יד שבט","תשע"ח","23:14","דוד כוכב","אבל לרבין בסוגייתנו בע"ז לא משנה אם ניחא ליה או לא, כי עבד אפשר להכניסו תחת כנפי השכינה גם בעל כורחו. ויש מעלה בכל נפש הנכנסת תחת כנפי השכינה גם אם הוא לא מודע לכך בתחילה.
רק קשה מה יועיל להכניסו בעל כורחו, הרי לכשישתחרר יברח חזרה לגויותו. על כך השבתי שרוב העבדים שהכירו והתרגלו ליהדות בעבדותם נותרו בה גם בשחרורם.

[אגב, הסוגיה בגיטין לא איירי כלל בגוי. גר יש בו זכות שנכנס תחת כנפי השכינה, משא"כ עבד המשתחרר שכבר היה נימול וחייב במצוות (כאשה) לפני כן. אבל אכן סתם גוי לא ניחא ליה להתגייר כמפורש בכתובות שם].","125","","2281","True","True","False","","129","213.151.39.220","0","54603","עבודה זרה|יג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);