var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54474;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54474","0","למה &quot;וענינו בורא עולם&quot; ב&quot;שומע תפילה&quot;?","23/01/18 15:44","ז שבט","תשע&quot;ח","15:44","אליצפן","התלמוד במסכת עבודה זרה (דף ח עמוד א) פוסק: &quot;אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, אע&quot;פ שאמרו: שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, <span class='bordeaux'><b>אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה - אומר</b></span>. <br />א&quot;ר חייא בר אשי אמר רב, אע&quot;פ שאמרו: שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אם יש לו <span class='bordeaux'><b>חולה </b></span>בתוך ביתו - אומר <span class='bordeaux'><b>בברכת חולים</b></span>, ואם צריך <span class='bordeaux'><b>לפרנסה </b></span>- אומר <span class='bordeaux'><b>בברכת השנים</b></span>. <br /><br />אז למה כאשר יש עצירת גשמים ומוספים תפילה &quot;ועננו בורא עולם&quot; מוסיפים אותה ב&quot;שומע תפילה&quot; ולא בברכת השנים - ב&quot;ברך עלינו&quot;?","502","","2287","True","True","False","","1086","77.125.132.14","0","0","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54475","54474","מבין השיטים נראה שכ' אשכנזי","23/01/18 15:56","ז שבט","תשע&quot;ח","15:56","אור חדש","הרי הספרדים נהגו לשלב תפילה זו בברכת השנים כל שנה<br /><br />לגבי האשכנזים נראה שכיוון שהוסיפו כאן עוד בקשות שלא נוגעות ישירות לגשמים ופרנסה קבעוה בשומע תפילה","458","","2287","True","True","False","","162","213.151.55.26","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54478","54474","רק להוסיף במעט","23/01/18 17:01","ז שבט","תשע&quot;ח","17:01","אבי גרינבלט","נוסח זה נאמר למעשה בכל (ה)חורף ע&quot;י עדות המזרח בברכת השנים (ולא בשומע תפילה).<br />הוא מוזכר כמובן בטור אכן בשומע תפילה ורק בהקשר לעצירת גשמים כדבריך.<br />מעניין מה המקור לנוסח זה בכל החורף .<br /><br />הטור הזכיר את הנאמר במשנה וברמב&quot;ם, אך הוסיף מתוך 'סידור הגאונים' בקשה הנוספת לברכת 'שמע קולנו'; וזו לשון הטור:<br /><br />&quot;כל יום ויום מז' תעניות האחרונות או שאר תעניות שמתריעין בהם עושין כסדר הזה .... ובסידור הגאונים מסדר זה אחר קריאת הספר לפי שאז נתקבצו כל העם וזה סידורו ....ויתפללו היחידים י&quot;ח ברכות וענינו בש&quot;ת ויחזיר ש&quot;צ התפלה אבות וגבורות וקדושת השם אתה חונן השיבנו וסלח לנו ויאמר כל הסליחות והוידויין ...ראה בענינו וכו' ענינו ה' ענינו וכו' ...בא&quot;י גואל ישראל....בא&quot;י זוכר הנשכחות... בא&quot;י שומע תרועה.... בא&quot;י שומע צעקה ... בא&quot;י ש&quot;ת ... ברוך אתה ה' העונה בעת צרה... בא&quot;י מרחם על הארץ ....רפאנו ה' וכו' <b>ושמע קולנו</b> ה' אלהינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו ועננו בורא עולם במדת רחמיך בחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו שומע תפילה תן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידינו מברכותך ומעושר מתנת ידיך שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתה ופירותיה וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה וחיים ושובע ושלום כשנים הטובות והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי וביזה ויצר הרע וחולאים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות וגזור עלינו גזירות טובות מלפניך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אתה שומע תפלת כל פה בא&quot;י שומע תפילה...&quot;","539","","2287","True","True","False","","142","95.86.72.27","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54491","54474","יש פוסקים בימינו שאומרים אחרת","23/01/18 21:56","ז שבט","תשע&quot;ח","21:56","חננאל","ואומרים במפורש שיש לאומרה בברכת השנים.","81","","2287","True","True","False","","124","87.69.124.31","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54493","54474","מדברי הרב מאזוז","23/01/18 22:02","ז שבט","תשע&quot;ח","22:02","אבי גרינבלט","מצאתי משהו מעניין בעניין זה:<br />הרב רחמים מאזוז<br />לדעתי, ברך עלינו שאנחנו הספרדים אומרים אותה באריכות, היא מקבילה כמעט לתפלת &quot;ועננו בורא עולם&quot;, וספר ימצא חיים של מהרח&quot;ף אינו בידי. ויש לראות אם כתב לאומרה בחזרה כמנהג האשכנזים. או בתור תפלה לגשמים, שאז אין בעיא, כמו שאומרים היום התפלה שאומרים ביום שמיני עצרת. אך לחזור על אותה בקשה פעמיים בתפלת י&quot;ח, אני מסופק אם רשאים.","539","","2287","True","True","False","","117","95.86.72.27","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54485","54478","זה קשור לתשובת אביו הרא&quot;ש לגשם בקיץ","23/01/18 18:05","ז שבט","תשע&quot;ח","18:05","אליצפן","זה קשור לתשובת אביו הרא&quot;ש לגשם לאחר פסח שאז פוסקים מלבקש מטר בברכת השנים, ולכן זו בקשת יחיד בשומע תפילה.<br /><br />אבל למה בארץ ישראל כשצריך גשם בחורף מבקשים את זה בברכה הלא המתאימה?","502","","2287","True","True","False","","246","77.125.132.14","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54486","54485","אולי הבנה","23/01/18 18:19","ז שבט","תשע&quot;ח","18:19","אבי גרינבלט","נדמה לי ששמעתי סברה בענין אשר יכולה להתבסס על כמה מקורות.<br /><br />עצירת גשמים קיצונית איננה רק מניעת מים אלא חלילה הסתר פנים וכדבריך , פשוט שמקומה צריך להיות בברכת השנים (ולכן קיבלו ע&quot;ע בני עה&quot;מ לאומרה בכל החורף ככלל) ובבקשה זו בשומע תפילה איננו מבקשים רק על הגשם אלא ואולי בעיקר על הסתרת פני המלך ב&quot;ה.<br /><br />מספר מקורות שאולי תומכים בהבנה זו <br /><u>א. עה&quot;ש קיז,ט:</u>  &quot;רק יזהרו שלא לומר תפילה זו רק בעצירת גשמים הרבה, שרואים שהתבואה מקולקלת, ולא בעצירה מועטת&quot; , צריך רגישות כדי לא לכפור בטובתו של הבורא ית&quot;ש.<br /><u>ב. או&quot;ח תקעו </u>(מעניין כרמז לתקיעות בתענית) &quot;היו מתענים על הגשמים ונענו, כמה ירדו ויהיו פוסקים מהתענית? משיכנסו בארץ החרבה טפח, ובבינונית שני טפחים, ובעקודה שלושה טפחים... ואם התחילו לירד אחר חצות ישלימו אותו היום, ואם התחילו לירד קודם חצות לא ישלימו, אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב, ולערב יתקבצו ויאמרו הלל הגדול“ . גם אם ברור שיש מקום לעוד גשמים , אולי ניתן לראות בזה את השפע היורד ממרום וגילוי פנים.<br /><br />מן הסתם ישנם הסברים נוספים כמענה לשאלתך החשובה.","539","","2287","True","True","False","","144","95.86.72.27","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א",""),new Message("54488","54485","שו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד סימן י ד&quot;ה &quot;ויהי בשנת&quot;","23/01/18 19:07","ז שבט","תשע&quot;ח","19:07","אליצפן","והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפירוש המשנה כדברי, וזה נוסחו. עד מתי שואלין הגשמים, ר' יהודה אומר: עד שיעבור הפסח; התנא ששנה זה אליבא דרבי יהודה, אינו התנא ששנה המשנה שקודם זו; וכבר פסקנו למעלה הלכה כר&quot;י והלכה כרבן גמליאל. וכל זה אינו אלא בארץ ישראל ובארצות שאוירם כאוירה. וכל מה שתראה שאומרים בזמני התעניות, אינו אלא בארץ ישראל ומה שהוא קרוב לאוירה. אבל בשאר ארצות, צריכה להיות השאלה בזמן שהם צריכים לגשמים באותה הארץ, ויעשו אותו זמן כאלו הוא שבעה במרחשון. ואם ישהו הגשמים מלירד אחר אותו הזמן, צריך להתנהג בתעניות כפי זה; לפי שיש ארצות אין מתחילין בהם הגשמים אלא מניסן, ויש ארצות שיהיו בהם במרחשון. כי ימות החמה אינם טובים להם הגשמים, אבל הם מאבדין וממיתין. והיאך ישאלו אנשי הארץ הזאת במרחשון הגשמים, הלא זה שקר גמור! וכל זה סברא נכונה ונראית לעין; עכ&quot;ל. ובחבורו כתב: משבעה ימים במרחשון שואלין הגשמים בברכת השנים כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים, בארץ ישראל, אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכות לאלו והדומים להם, שואלים הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי. מקומות שהם צריכין לגשמים בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים, שואלין את הגשמים בעת שהם צריכים להם, בשומע תפלה. ולפום ריהטא משמע, שפירוש המשנה סותר מה שכתב בחבורו. כי בפירוש המשנה כתב: ובשאר ארצות צריכה להיות השאלה בזמן שהן צריכין לגשם באותה הארץ, ויעשו אותו זמן כאלו הוא שבעה במרחשון; אלמא ששואלים בברכת השנים. ובחבורו כתב שאיי הים שואלים הגשמים בשומע תפלה. והמדקדק בדבריו ימצאם מכוונים; כי בפי' המשנה כתב: ארצות, לפי שיש חלוק בין ארץ ישראל לבבל, לענין שאלה והזכרה, מזה נלמוד שאין נקראין רבים, אלא ארץ אחת, ואותם אומרים בזמן הצריך להם שאלה בברכת השנים. אבל בחבורו כתב: ומקומות שהם צריכין גשמים בימות החמה, כגון איי הים, ואינם נקראים ארץ בפני עצמן, הילכך כיחידים דמו ואומרים בשומע תפלה. והרי הוכחתי.<br /><br />והדבר ידוע שבאשכנז, שהיא ארץ גדולה מאד, וצרפת, וכל הארצות שמאשכנז עד הארץ הזאת, וזאת בכלל, כלם צריכות מטר בין פסח לעצרת; ובודאי רבים הם, ויכולים לשאול בברכת השנים ולהזכיר הגשמים כבני ארץ ישראל בחורף.","502","","2287","True","True","False","","236","77.125.132.14","0","54474","עבודה זרה|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);