var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54113;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54113","0","קושי בהבנה במאמרו של הרב וינשטוק","31/12/17 19:46","יג טבת","תשע"ח","19:46","יהודי_קדום","במדור להרחיב מהיום.
בסוף המאמר אומר הרב וינשטוק: "אך יש לבאר שרצה הנביא לומר שבעת שיפרע הקב"ה מהגויים שהרעו – 'אכלו' לישראל, יחייבם אף בחומש, כפי שחייב האוכל את ההקדש או התרומה, מלבד העונש שישית עליהם. ולכך דימה הנביא את ישראל דווקא להקדש או לתרומה, שכן בהם אף לרבי נחוניא בן הקנה האוכלם מת ומשלם – וכך לעתיד לבוא ייעשה לגויים שהרעו לישראל"
וקשה: הרי חומש על מעילה בהקדש יש רק בשוגג ואיך ייתכן להשוות לגויים שמעשיהם להרע לישראל נעשו במזיד?","233","","2316","True","True","False","","959","37.26.146.147","0","0","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54115","54113","כדי רשעתו במספר, שייך רק בישראל","31/12/17 21:41","יג טבת","תשע"ח","21:41","חננאל","ולגבי הגויים יש אדם לוקה ומשלם ול"א קלב"מ. ראה בתוס' עירובין (סב.) בד"ה בן נח.","81","","2316","True","True","False","","111","87.69.124.31","0","54113","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54116","54115","אדרבא מהתוס' בעירובין סב. נראה שיותר","31/12/17 21:56","יג טבת","תשע"ח","21:56","יהודי_קדום","מקשה על המאמר:
"בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון ..." (מה גם שמדובר בגזל ולא בפרעות גויים,
ראה לשון רש"י הגורס "בן נח נהרג על הגזל - דהיא משבע מצות, כדאמר בארבע מיתות בסנהדרין נו.").
ואילו בהקדש הישראל חייב בקרבן וחומש רק אם שגג רק משווה פרוטה!
ושוב ההשוואה קשה לי!","233","","2316","True","True","False","","137","79.177.148.119","0","54113","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54117","54116","אין שוגג בזה לגויים","31/12/17 22:58","יג טבת","תשע"ח","22:58","חננאל","רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה א
בן נח ששגג באחת ממצותיו פטור מכלום, חוץ מרוצח בשגגה שאם הרגו גואל הדם אינו נהרג עליו, ואין לו עיר מקלט, אבל בתי דיניהן אין ממיתין אותו, במה דברים אמורים בשגג באחת ממצות ועבר בלא כוונה, כגון שבעל אשת חבירו ודמה שהיא אשתו או פנויה, אבל אם ידע שהוא אשת חבירו ולא ידע שהיא אסורה עליו, אלא עלה על לבו שדבר זה מותר לו, וכן אם הרג והוא לא ידע שאסור להרוג, הרי זה קרוב למזיד ונהרג, ולא תחשב זו להם שגגה מפני שהיה לו ללמוד ולא למד.","81","","2316","True","True","False","","145","87.69.124.31","0","54113","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54126","54117","לצערי איני מצליח להבין את הקשר","01/01/18 06:37","יד טבת","תשע"ח","06:37","יהודי_קדום","בין דיני הגוי ועונשו שהביא לשאלתי.
שאלתי מתמקדת בחלק המאמר בו נעשתה ההשוואה
בין "הקב"ה ייפרע מהגויים שהרעו לישראל ויוסיף על עונשם חומש"
לבין כפי שחייב להוסיף חומש האוכל את ההקדש.

קשה לי למצוא את הקשר בין "יוסיף על עונשם חומש" לבין "כפי שחייב האוכל את ההקדש".
אולי הקושי שלי נובע מכך שההשוואה במאמר , לענ"ד, נראית חסרה במרכיב הנוסף ההכרחי לחיוב חומש והוא שהמעילה בהקדש לא נעשתה במזיד! ואילו הגויים פרעו בישראל במזיד!

לכן אני שואל: איך ייתכן להשוות בין האוכל את ההקדש בשוגג לבין הגויים שמעשיהם להרע לישראל נעשו במזיד?

גם נסיוני להבין את נימוקו של הרב וינשטוק כשל!
(עפ"י נימוקו של הרב וינשטוק ההשוואה דווקא להקדש נעשתה " שכן בהם אף לרבי נחוניא בן הקנה האוכלם [ביום הכפורים, י.ק.] מת ומשלם" ).","233","","2315","True","True","False","","128","79.177.148.119","0","54113","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54127","54126","קושייתך קשה גם על רש"י","01/01/18 08:03","יד טבת","תשע"ח","08:03","חננאל","רש"י שיר השירים פרק ח
לנטרים את פריו - אלו תלמידי חכמים ואותם תשלומים לתלמידי חכמים כמו שנאמר (ישעיה כ"ג) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה של צור, ויש לפרש ומאתים לנוטרים את פריו כדין הנהנה מן ההקדש שמשלם קרן וחומש אף אנו נשלם על קדש ישראל לה' על ראשית תבואתו קרן וחומש חמשו של קרן ומאתי' הם חומשו של אלף:

מה שמפריע לך, זה ענין החומש. בסופו של דבר גם אתה וגם הרב וינשטוק מסכימים על העיקר: הגויים הולכים ללקות ולשלם על מה שהרעו לנו, וכפי פשט הפסוק.

לדעת הרב וינשטוק, ברור שענין החומש במקרה של הגויים לא נועד לכפרה, כפי שנועד בישראל, ולכן לא מוגבל באמת לחומש, ולא מוגבל לשוגג.","81","","2315","True","True","False","","140","87.69.124.31","0","54113","שבועות|לג ע"א",""),new Message("54128","54127","אם עונש הגויים אינו מוגבל לחומש ולשוגג","01/01/18 08:09","יד טבת","תשע"ח","08:09","יהודי_קדום","כדבריך אז מדוע הרב וינשטוק כן מקשר את החומש לעונש הגויים?","233","","2315","True","True","False","","148","79.177.148.119","0","54113","שבועות|לג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);