var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5394;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5394","0","&quot;תרדא (שוטה בהול)&quot; - ככה מדברים?","05/12/10 08:50","כח כסלו","תשע&quot;א","08:50","שיננא","<i>אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן זאת אומרת אויר כלי ככלי דמי א''ל רבי זירא לרבי חייא בר אבא ודילמא בשותת א''ל <b>תרדא (רש&quot;י: שוטה בהול)</b> כדי שיעברו מים לחבית תנן </i><br /><br />אמנם זה לא חדש שהאמוראים, קדושי עליון, מדברים בלשון תקיפה (ואולי אף מעליבה) זה אל זה, אך עדיין קשה קצת לעכל את זה...<br />יש למישהו רעיון המניח את הדעת?","146","","4899","True","True","False","","1151","77.127.11.199","0","0","זבחים|כה ע&quot;ב",""),new Message("5425","5394","[ללא נושא]","06/12/10 02:54","כט כסלו","תשע&quot;א","02:54","לומד","החוות יאיר בסי' קנב האריך בזה והעתקתי רק משפט אחד, אבל צריך לראות שם את כל הסימן<br />ובכה&quot;ג מה שקראו אמוראי לחביריהם תרדא כמו רבה לרב עמרם בב&quot;מ ספ&quot;ק. ור' חייא בר אבא לר' זירא בזבחים כ&quot;ה ע&quot;ב. ואביי לאבא בן חנן בכריתות י&quot;ח ע&quot;ב. ובכה&quot;ג תדורא פי' רש&quot;י אין לב רבא לרב עמרם בב&quot;ק ק&quot;ה ע&quot;ב. כלם י&quot;ל שהיו חבריהם וגדולים מהם ולא קפדי כלל ו","193","","4898","True","True","False","","110","89.139.13.179","0","5394","זבחים|כה ע&quot;ב",""),new Message("5429","5394","אולי ככה מדברים!","06/12/10 07:36","כט כסלו","תשע&quot;א","07:36","הראל","כפי שהזכיר &quot;לומד&quot;, יש התייחסות לתופעה זו בדברי ה<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/974-sFile.pdf'>חוות יאיר סימן קנב</a>.<br /><br />ספציפית כאן, יש גם פירושים אחרים לביטוי &quot;תרדא&quot; שקצת ממתנים את החריפות:<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=2&id=5171&str=%d7%aa%d7%a8%d7%93%d7%90&source=1&urlId=0'>רש&quot;י כריתות יח ע&quot;ב</a> מפרש גם ש&quot;תרדא&quot; זה &quot;עצל&quot;.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14475&st=&pgnum=142'>בן יהוידע (ב&quot;מ כ ע&quot;ב)</a> ביאר שאלו 2 מילים: &quot;תר&quot; = התעוררות, &quot;דא&quot; = זאת, ורוצה לומר:תתעורר לזאת (ותשים לב תירוץ וכדו'), וע&quot;ש עוד.","46","","4898","True","True","False","","281","77.126.228.40","0","5394","זבחים|כה ע&quot;ב",""),new Message("5542","5394","מתוך גיליון מאורות הדף היומי","11/12/10 22:53","ד טבת","תשע&quot;א","22:53","student","תשובה כל כך ייחודית שחשבתי שיפה להכניסה גם כאן בפורום:<br />הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצ&quot;ל נשאל מדוע חכמינו ז&quot;ל<br />ביקרו זה את זה בחריפות דברים והשתמשו בביטויים<br />שיש בהם משום כינויי גנאי, והרי אמרו (ברכות סד/א<br />ועוד) כי &quot;תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם&quot;?<br />השיב רבי משה:<br />שני בני אדם ישבו והאזינו יחדיו לקונצרט. האחד, <br />שמע ונהנה. לעומתו, האחר האזין בדריכות, ולפתע<br />העוה את פניו בתנועות של סלידה, ולאחר רגע קט<br />יצא את המקום.<br />בירור קצר העלה, כי שמיעתו המוזיקאלית של זה<br />שיצא היתה מושלמת, וכאשר אזנו קלטה שיבוש<br />מסויים, הוא לא יכול היה לשאת אותו ויצא. אולם, <br />הראשון היה סתם חובב מוזיקה מדרגה שלישית…<br />והנמשל מובן…<br /><br />ואת שאר הכתוב בעלון היפה ניתן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/9140-sFile.pdf'>לקרוא כאן</a>","177","","4893","True","True","False","","191","84.228.82.207","0","5394","זבחים|כה ע&quot;ב",""),new Message("5441","5429","ועוד","06/12/10 10:24","כט כסלו","תשע&quot;א","10:24","דוד כוכב","גירסת הדקדוקי סופרים 'תרארא'.<br /><br />וכן ברבינו גרשום על כריתות דף יח ע&quot;ב: &quot;א&quot;ל תרארא. עצל&quot;.<br />וכ&quot;כ שם הרש&quot;ש: &quot;שם תרדא. בהגרי&quot;פ בשם הערוך צ&quot;ל מוריד ריר אבל הוא גורס תררא בשני רישין&quot;.<br /><br />ובמסכת בבא קמא דף קה ע&quot;ב: &quot;א&quot;ל: תדורא&quot;. וכתב בחידושי הרשב&quot;א: &quot;אמר ליה <b>תררא</b>. פי' מוריד רירו על זקנו, ררא מלשון ריר&quot;. <br />ואולי פירושו - נחפז להשיב. ודומה לעצל.","125","","4898","True","True","False","","145","95.86.108.222","0","5394","זבחים|כה ע&quot;ב",""),new Message("5550","5441","עדיין","12/12/10 15:33","ה טבת","תשע&quot;א","15:33","משיב מאורות דף היומי","לא יעזור כל הגירסאות שבעולם, כי צריך להבין את גירסת רש&quot;י. <br /><br />למה לרש&quot;י לא הפריע לגרוס תרדא?","142","","4892","True","True","False","","216","85.130.130.141","0","5394","זבחים|כה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);