var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53909;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53909","0","&quot;חוץ מנשבע ומימר...&quot; מעיקרי דיני תמורה:","19/12/17 13:23","א טבת","תשע&quot;ח","13:23","יהודי_קדום","<span class='bordeaux'><b>'תמורה' </b></span>היא בהמת חולין שהתקדשה על ידי אמירה המביעה רצון להחליף אותה בבהמה שכבר הוקדשה לקרבן.<br /><span class='bordeaux'><b>א.</b></span>	<b>מעיקרי דיני תמורה:</b><br />1.	אסור 'לעשות תמורה', היינו אסור להמיר (להחליף) בהמת קדשים בבהמת חולין, שנאמר: 'וְאִם-בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לה' כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ: לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא-יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ-רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם-הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה-ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ ' (ויקרא כז׳ ט-י).<br />2.	תמורה עושים רק הבעלים של הקרבן - בין איש בין אשה.<br />3.	תמורה נעשית על ידי דיבור המביע חד משמעית שרצון הבעלים להחליף את הבהמה שהוקדשה - בבהמת חולין, כגון שהבעלים אומר: ״זו (בהמת החולין) תחת זו (הבהמה שהוקדשה)״, או 'זו תמורת זו' או 'זו חליפת זו'. לעומת זאת אמירה כללית על בהמת חולין כמו: 'זו תחת עולה' אינה עושה תמורה.<br />4.	עשיית תמורה משאירה את קדושת בהמת הקדש בקדושתה וגם בהמת החולין נעשית קדש שנאמר: '... וְאִם-הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה-ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה-קֹּֽדֶשׁ״ (ויקרא כז׳ י).<br />5.	הממיר בהמת קדשים בבהמת חולין עובר בלאו ולוקה.<br />6.	בהמת חולין, הראויה לקרבן, שנעשתה לתמורת קרבן עולה, או לתמורת שלמים או לתמורת תודה מוקרבת כדין הקרבן שהומר (אלא שבתמורת תודה לא מביאים את 'לחמי תודה').<br />7.	תמורת בכור, תמורת מעשר, תמורת חטאת או תמורת אשם אינם קרבים למזבח.<br />8.	קדושת תמורה חלה גם על בהמה שאינה ראויה לקרבן המיועד. למשל: אם אדם המיר קרבן עולה החייב להיות זכר, בנקבה - תחול על הנקבה קדושת תמורה, היא לא תוקרב אלא תפדה לאחר שיפול בה מום ובכסף הפדיון יקנה ויביא זכר לעולה.<br />9.	תמורה חלה אף אם בהמת החולין שונה במין (זכר, נקבה) או מסוג בהמת הקרבן (כבש, עז).<br />10.	גם על קרבן מעשר בהמה נאמר: ״וְכָל-מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר-יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה-קֹּ֖דֶשׁ לַֽה': לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין-ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם-הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה-ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה-קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל' (ויקרא פרק כז פסוק לג). את המילה יְבַקֵּ֛ר מפרש האבן עזרא שהיא 'כמו יבדיל, וכבר פירשתי שהמלה מגזרת בֹּקֶר '. המקום בו פירש הוא בבראשית פרק א פסוק ה: ' וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד:. אבן עזרא על הפסוק: 'ערב קרוב מטעם חשך, ונקרא כך שנתערבו בו הצורות. ובקר הפך ערב, שיוכל אדם לבקר בינות הצורות'. <br />11.	אין בהמת תמורה עושה בהמת חולין נוספת תמורה.<br /><span class='bordeaux'><b>ב.</b></span>	<b>מִדִּינֶיהָ של בהמת תמורה שבשעת עשיית התמורה בה כבר היה בה מום הפוסלה להקרבה.</b><br />1.	מותר לפדותה בכסף והכסף מקבל את קדושתה, <br />2.	לאחר הפדיון אסור להשתמש בה כבהמת עבודה או לגזוז את צמרה. בדבר זה התמורה חמורה יותר מבהמת חולין המוקדשת כשיש בה מום קבוע: בהמת חולין נעשית קדושה רק ב״קדושת דמים' ולאחר הפדיון היא יוצאת לחולין ללא כל הגבלה על עבודה בה או שימוש בתוצריה. ‏","233","","2325","True","True","False","","1037","79.179.1.37","0","0","שבועות|כא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);