var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53898;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53898","0","כל פרשה נאמרה ונשנית - לא נשנית אלא","17/12/17 23:59","כט כסלו","תשע&quot;ח","23:59","איתן","<span class='lightYellow'><b>תנא דבי רבי ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונשנית - לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.</b></span><br />כלל זה מופיע בש&quot;ס מספר פעמים, וכוונתו: כשיש בתורה חזרות - ייתכן שחלק מהדברים כבר ידועים לנו, ורק חלק מהם הם לחידוש. ייתכן שאפילו רק דבר אחד התחדש.<br />יש ביטוי דומה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40638&st=&pgnum=15&hilite='>ספרי פרשת נשוא פיסקא ב'</a> (במדבר ה' ו') <span class='lightYellow'><b>זו מידה בתורה: כל פרשה שנאמרה במקום אחד, וחיסר בה דבר אחד, וחזר ושנאה במקום אחר - לא שנאה אלא על שחיסר בה דבר אחד.</b></span><br />נסקור כעת בקצרה את המקומות שכלל זה מופיע בש&quot;ס:<br /><br /><b>מסכת מנחות דף י' ע&quot;א</b> לומד רבא הלכות מקרבנות מצורע עשיר שנאמרו בפרשת מצורע. התורה מצווה (ויקרא יד יז) <span class='bordeaux'><b>וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל דַּם הָאָשָׁם:</b></span>  ומההדגשה <span class='bordeaux'><b> הַיְמָנִית ... הַיְמָנִית ... הַיְמָנִית </b></span> לומד רבא שהן לא רק ללמד על עצמן, על מקום נתינת השמן בטהרת המצורע, שכן את זה ניתן ללמוד מהסיפא <span class='bordeaux'><b> עַל דַּם הָאָשָׁם</b></span> שניתן באותם המקומות בדיוק (ראה שם פסוק יד), אלא גם ללמד על הלכות אחרות בתורה שיהיו דוקא בימין (קמיצת מנחה, רציעת עבד עברי, חליצת יבמה). ועל כך שואלת הגמרא איזה הלכות ילמד מהחזרה על מילים אלו בדיוק במצורע עני, ותשובתה <span class='lightYellow'><b>תנא דבי רבי ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונשנית - לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.</b></span>  החזרה של התורה באה ללמד רק את זה שיש במצורע קרבן עולה ויורד, לעשיר ולעני, ולא באה ללמד הלכות נוספות.<br />נשים לב: כאן מדובר כמשמעו, פרשה שלימה שנאמרה פעמים (&quot;נאמרה ונשנית&quot;), וה&quot;דבר שנתחדש בה&quot; הוא דין זה של קרבן עולה ויורד. <br /><br /><b>ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=2&massechet=314&amud=85&fs=0'>בכורות תחילת פרק שביעי (מ&quot;ג ע&quot;א)</a> </b>שואלת הגמרא מדוע פירטה התורה את מומי הכהנים (ויקרא כ&quot;א ט&quot;ז-כ) ואת מומי הקרבנות (ויקרא כ&quot;ב כ&quot;א-כ&quot;ג), הרי המומין נלמדים זה מזה, היתה איפוא יכולה התורה לקצר בלשונה ולפרט באדם רק את אלו היחודיים לאדם, וכן בבהמה, ואת אלו השווים - עוור, פסח ושבור, גרב וילפת - די לכתוב רק פעם אחת? והתשובה  <span class='lightYellow'><b>תנא דבי רבי ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונשנית - לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.</b></span> כיון ש היה צריך לחדש בכל פרשה את אלו היחודיים לה - כנתבו אגב כך בשתיהן גם אלו השווים .<br />גם כאן מה שנשנה הוא &quot;פרשה&quot;. אמנם לא ממש פרשה שלמה אבל הכוונה - &quot;הפסוק או הקטע בתורה הדן בנושא זה&quot;.<br /><br /><b>בתחילת פרק מרובה, בבא קמא ס&quot;ג ע&quot;ב</b>, דנה הגמרא בהרחבה בפרשת שומר חנם (שמות כב ו-ח): <span class='bordeaux'><b>{ו} כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם: {ז} אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ: {ח} עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ:</b></span><br /> הגמרא מביאה שתי ברייתות שנחלקו בפירוש הפסוק <span class='bordeaux'><b>אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב </b></span> האם הכוונה לגנב עצמו שנתפס או לשומר הטוען טענת גנב. ובסיום הסוגיא שואלת הגמרא, סדף ס&quot;ד סוף ע&quot;ב, למאן דאמר שמדובר בטוען טענת גנב - איזה הלכות ילמד מכל הפרטים <span class='bordeaux'><b>עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה</b></span> ואת התשובה אתם כבר יודעים. ופה - שימו לב - החזרה היא לא על פרשה שלמה, או על פסוק או שניים שלמים, אלא על מילים בודדות.<br /><br />המשך מייד.../","123","","2325","True","True","False","","1836","213.151.47.238","0","0","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53899","53898","כל פרשה שנאמרה ונשנית - המשך","18/12/17 00:13","ל כסלו","תשע&quot;ח","00:13","איתן","הכלל הזה מופיע חוץ מסוגייתנו עוד בשני מקרים נוספים, שניהם בתחילת סוטה.<b> בתחילת מסכת סוטה, דף ג' ע&quot;א</b>, <span class='bordeaux'><b>אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ ... וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה:</b></span> טוען ר' ישמעאל &quot; <span class='bordeaux'><b> וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ </b> - רשות</span>&quot; ולא חובה. ר' עקיבא חולק וטוען שחובה, וראייתו מהכפל בפסוק  <span class='bordeaux'><b> וְקִנֵּא ... וְקִנֵּא </b></span> ללמד שחובה, ור' ישמעאל טוען שעיקר החזרה בפסוק הוא <span class='bordeaux'><b> וְהִוא נִטְמָאָה ... וְהִיא לֹא נִטְמָאָה</b></span>, ללמד שלמרות שספק אם נטמאה - דנים אותה כוודאי, ואגב כך גם חזרה התורה על <span class='bordeaux'><b> וְקִנֵּא </b></span>   למרות שאין בה חידוש. <span class='lightYellow'><b>תנא דבי רבי ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונשנית - לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה.</b></span> <br />ואותה מחלוקת יש בין ר' ישמעאל ור' עקיבא האם חייב כהן להיטמא לקרוביו שמתו. (ויקרא כא ג) <span class='bordeaux'><b>וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא:</b></span> לדעת ר' ישמעאל <span class='bordeaux'><b> לָהּ יִטַּמָּא</b> - רשות </span>, ולדעת ר' עקיבא חובה. עיקר החידוש לר' ישמעאל הוא במילה <span class='bordeaux'><b>לָהּ</b></span>  (מיטמא הוא לה ואינו מיטמא לאיבריה), והמילה <span class='bordeaux'><b>יִטַּמָּא</b></span> - <span class='lightYellow'><b>נשנתה בשביל דבר שנתחדש בה</b></span>.<br />גם בשתי דוגמאות אלו, כמו בפרק מרובה, ה&quot;חזרה&quot; שעליה מצביע ר' ישמעאל היא על מילה או מילים בודדות. אלא שבדוגמאות אלו, בניגוד לדוגמאות הקודמות, מסבירה הגמרא בעזרת כלל זה את שיטת ר' ישמעאל עצמו.<br /><br />ואילו בסוגייתנו, מובא כלל זה של ר' ישמעאל - להסבר שיטת ר' עקיבא!<br />לא עוד, אלא שמצאנו שר' ישמעאל אומר במקומות אחרים &quot;דיברה תורה כלשון בני אדם&quot; ואינו דורש כמו ר' עקיבא חזרות מסוג &quot;הימצא תימצא&quot; ודומותיהן, כך שגם כלל זה יכול להתאים לשיטתו הכללית. אבל ר' עקיבא שדורש תילי תילים של הלכות על כל קוץ וקוץ - לענ&quot;ד ממש מפתיע שדווקא ר' עקיבא הוא זה שיאמר שהמילים <span class='bordeaux'><b>אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא</b></span> מובאות רק אגב &quot;דבר אחד שהתחדש&quot;.","123","","2324","True","True","False","","317","213.151.47.238","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("61289","53898","גם בבכורות ו:","18/04/19 18:48","יג ניסן","תשע&quot;ט","18:48","שמואל נבון","","515","","1838","False","True","False","","180","77.124.112.36","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53901","53899","מדוע","18/12/17 17:02","ל כסלו","תשע&quot;ח","17:02","עלי","נשנו פרשיות קרבנות הנשיאים י&quot;א פעמים, מה התחדש בחזרות ?<br />רק שמות השבטים והנשיאים. מה החידוש בכל אחד מהם, הרי הם מוכרים גם כבר מפרשיות קודמות בתורה? (..חנוכה...)","209","","2324","True","True","False","","205","31.44.134.231","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53902","53901","אדרבה, מה סיבת ההבדלים?","18/12/17 17:21","ל כסלו","תשע&quot;ח","17:21","דוד כוכב","וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה. וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת (במדבר ז, יב-יג).<br /><br />הפסוקים חוזרים ושונים את כל פרטי הקרבנות אצל כל נשיא ונשיא.<br />אבל מן הראוי להתבונן דוקא בהבדלים הדקים הקיימים בין הנשיאים השונים.<br />קרבן הנשיאים נפתח לרוב במילה קָרְבָּנוֹ... ואילו פרשיית קרבן נחשון בן עמינדב מתחילה במילה וְקָרְבָּנוֹ, עם אות ואו' החיבור. לאמור: פה ההמשך, הקרבן התחיל כבר אי פעם.<br />במה דברים אמורים?<br />אמרו במסכת סוטה דף לז ע&quot;א: <br />&quot;קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: (הושע יב, א) סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל.<br />ועליו מפרש בקבלה: (תהלים סט, ב-ג) הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.  טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד [בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי]. (תהלים סט, טז) אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה [וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ]&quot;.<br /><br />קרבנו הראשון היה בזמן קריעת ים סוף, כאשר היה נכון להקריב את גופו ממש לקיים את צו ה' – וְיִסָּעוּ!<br />וקרבן המילואים שהקריב, כבר היה קרבנו השני. כי כל מקריב קרבן בא להראות שהנה הוא מוכן להקריב את עצמו לפני הבורא.<br />מעתה וא&quot;ו החיבור של המילה 'וקרבנו' פירושה: קרבן זה – הנוסף על קרבנו הראשון.<br /><br /><br />ובפרק ז, יט: הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ<br />בכל הנשיאים כתוב קָרְבָּנ֞וֹ או וְקָרְבָּנ֞וֹ והטעם גרשיים, ורק בנשיא יששכר כתוב הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ והטעמים הם קדמא ואזלא.<br />שאמר רבי נחוניא בן הקנה במסכת אבות ג משנה ה:<br />כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.<br />שרק המקבל עליו עול תורה בשלימות אין אותם שני פגעים מונעים אותו מתלמוד תורה. וזהו שהיה דוד המלך עליו השלום מתאונן על המפריעים לו בישיבת בית המדרש (שמואל א כו, יט):<br />כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה'.<br />שכן זו היתה כל בקשתו, ככתוב (תהלים כז, ד):<br />אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.<br />ורק יששכר זכה למידה זו, ככתוב (בראשית מט, יד-טו):<br />יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.<br />שקיבל עליו עול תורה בשלימות.<br />לכן בכל השבטים הטעם גרשיים משום אותם ב' העיכובים המגרשים מהסתפח בבית ה'. ורק יששכר הקרב את קרבנו, שהקריב את עצמו תחת עול תורה, ולזה רומזים הטעמים קדמא ואזלא שקדם והלך וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל.<br />ואמרו (בראשית רבה פרשה עב, ה):<br />וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר משל זבולן שהיה עוסק בפרגמטיא [מסחר] שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה הה&quot;ד (בראשית מט) זבולן לחוף ימים ישכון, וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולן לברכת יששכר (דברים לג) שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, שמח זבולן בצאתך ממה שיששכר באהליך.<br />זבולן הוקדם ליששכר לברכה כיון שהיה התומך בו. ואולם בקרבנות הנשיאים יששכר קדם והקריב שני, לפני זבולן השלישי. משום שקדם ואזל, והקרב את קרבנו, וקיבל עליו בשלימות עול תורה.","125","","2324","True","True","False","","225","213.151.38.139","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53906","53901","ראה ברש&quot;י שייעוד הקרבנות","18/12/17 19:38","ל כסלו","תשע&quot;ח","19:38","יהודי_קדום","מהנשיאים שונה אף שקרבנותיהם שוים.<br /><br />וגם.. עצם ההקרבה ביום אחר מייחדת ועושה הבדל בין הקרבנות לכל נשיא ..  שהרי את המשכן חנכו הנשיאים בהקרבת מנחה, בהקטרת קטורת, בהעלאת עולה ובהקרבת חטאת ושלמים.","233","","2324","True","True","False","","118","79.176.141.150","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53903","53902","אדרבה, עיקר התוספת","18/12/17 17:50","ל כסלו","תשע&quot;ח","17:50","עלי","היא בפרשת המנורה שהיא פרשתו של אהרן שחשב שאינו ראוי כמו נשיאי השבטים  וזכה בחנוכת המנורה, ושם נוסף הפרח התחתון, האחרון מפרחי המנורה ('עד ירכה עד פרחה מקשה היא'). וזה ( בקיצור וברמז ) הפרח המורה על הנצחיות.<br />( ראה מאמריי במנחות צח-צט )","209","","2324","True","True","False","","217","31.44.134.231","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53905","53902","עוד היו דברים מיוחדים ביום הראשון:","18/12/17 19:13","ל כסלו","תשע&quot;ח","19:13","יהודי_קדום","1. ביום השמיני למילואים הוקרבו <u>שלושה</u> שעירים לחטאת:<br />אחד בחובת היום שהקריב נחשון בן עמינדב <br />אחד כקרבן ציבור ליום השמיני למילואים<br /><span class='bordeaux'><b>ואחד</b></span> כחובת קרבן <span class='bordeaux'><b>מוסף ראש חודש</b></span> כי היום השמיני למילואים היה ראש חודש ניסן (שאינו בחובת היום השמיני למילואים ואינו בחובת חנוכת המזבח, שעיר חטאת זה נשרף).<br /><br />2. ביום השמיני למילואים מתו שני בני אהרן (...הפרק פותח ב:  <span class='bordeaux'><b>וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ </b></span>כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן ...)<br /><br />3. ביום הראשון - אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו', כדאיתא בסדר עולם: (רש&quot;י במדבר פרק ז )","233","","2324","True","True","False","","135","109.64.103.49","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53904","53903","קישורים","18/12/17 18:09","ל כסלו","תשע&quot;ח","18:09","דוד כוכב","קישור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx#massechet=312&medaf=90&addaf=110&publisher=750&category=9&titleonly=0&term=&sort=iorder&dir=1&page=1'>למאמרים המדוברים</a>.<br /><br />קישור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx#massechet=&medaf=&addaf=&publisher=750&category=9&titleonly=0&term=&sort=iorder&dir=1&page=1'>לכל המאמרים</a>.","125","","2324","True","True","False","","157","213.151.38.139","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א",""),new Message("53908","53906","ברשותכם אני חוזר לר' ישמעאל ור' עקיבא","18/12/17 23:33","ל כסלו","תשע&quot;ח","23:33","איתן","אם יורשה לחזור לעניין הדף היומי,<br />הבאתי את כל הסקירה לעיל וסיימתי בקושיא: <br />הגישה הזו של &quot;דבר אחד שנתחדש&quot; - יכולה להתאים לשיטתו של ר' ישמעאל שאמר בהקשרים דומים &quot;דיברה תורה כלשון בני אדם&quot;. אך היא אינה אפיינית לר' עקיבא, שדורש הלכות ככל יכולתו. לראיה שבשתי המחלוקות בתחילת סוטה - ר' עקיבא חולק על ר' ישמעאל שנעזר בכלל הזה.<br />איך זה שדווקא ר' עקיבא הוא זה שיאמר שהמילים <span class='bordeaux'><b>אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא</b></span> מובאות רק אגב &quot;דבר אחד שהתחדש&quot;?<br /><br />ראיתי שגם שוטנשטיין העלו את שאלה הזו ולא נתנו תשובה, <br />אם למישהו יש רעיון נשמח לשמוע.","123","","2324","True","True","False","","341","213.151.47.238","0","53898","שבועות|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);